ביאור:משלי כו יב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
 
 
{{צמ|רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ|משלי כו יב}}
יש אנשים שחושבים שהם חכמים יותר ממה שהם באמת, וזה עלול להיות מאד מעצבן להימצא בחברתם. גם ספר משלי מביע התנגדות לתכונה זו (ראו [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]] ), אך הוא מציע גם נקודת מבט אחרת: [[ביאור:]]
 
1. יש אנשים שחושבים שהם חכמים יותר ממה שהם באמת, וזה עלול להיות מאד מעצבן להימצא בחברתם. גם ספר משלי מביע התנגדות לתכונה זו (ראו [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]] ), אך הואהפסוק שלנו מציע גם נקודת מבט אחרת: [[ביאור:]]
[[משלי כו יב]]: " {{צ|ראית איש חכם בעיניו - תקוה לכסיל ממנו}} "
 
המילה '''ראית''' מלמדת שאנחנו צריכים [[ביאור:ראית, חזית = שים לב|לשים לב לתכונותיהם של בני אדם שאנחנו פוגשים]] ; אם אנחנו רואים, שהאיש שפגשנו הוא '''חכם בעיניו''' , בטוח שהוא יודע הכל, אנחנו צריכים "להשתמש" בו כי - '''
 
'''תקוה לכסיל ממנו''' = יש '''תקוה''' '''שהכסיל''' יחכים כתוצאה מהמפגש איתו, שילמד '''ממנו''' משהו.
 
'''הכסיל''' ( [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= השונא ללמוד]] ) אינו אוהב לבזבז זמן בלהקשיב לאחרים, ולכן כשהכסיל רואה אדם מתלבט, מהסס ולא בטוח בדעתו – הוא לא טורח לנסות להבין אותו; הוא אומר "בטח אין לו מה להגיד". רק כאשר הוא פוגש '''איש חכם בעיניו''' , שמפגין ביטחון מופרז בדעה שלו, יש תקוה שהכסיל יקשיב לו וילמד ממנו. '''
 
הפסוק חותם קטע של 12 פסוקים שמדבריםהמדברים בגנותו של הכסיל; ולפי פירושנו, הפסוק מסיים את הקטע בנימה של תקוה: למרות כל המשלים השליליים שנאמרו על הכסיל - לכסיל עדיין יש תקוה. '''
 
ראו עוד::* [http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2164368&whichpage=2#R_14 סגנון נחרץ המבטא ידע החלטי - חיובי או שלילי? / עצור כאן חושבים] . '''
'''
 
2. הפירוש המקובל הוא: '''תקוה לכסיל ממנו''' = לכסיל יש יותר תקוה להחכים מאשר לו. הכסיל יודע שהוא לא חכם; הוא יודע שהוא מוותר על החכמה כדי להנות מתענוגות העולם. ולכן יש לו עדיין תקווה: יש תקווה שמתישהו הוא יתבגר, ויימאס לו מרדיפת-התענוגות, ואז הוא ישנה את דרכיו ויבוא ללמוד חכמה. אבל אצל '''איש חכם בעיניו''' המצב גרוע יותר: הוא לעולם לא יבוא ללמוד חכמה, כי הוא בטוח שהוא הכי חכם. לכן נאמר כמה פסוקים לפני כן: [[ביאור:לענות או לא לענות?|ענה כסיל כאיוולתו, פן יהיה חכם בעיניו]] - במקרים מסויימים יש טעם לדבר עם הכסיל, כדי שלא יהיה חכם בעיניו, כי אם יהיה חכם בעיניו, לא תהיה לו כל תקוה {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . ''';
<div class="advanced">
 
אבל אצל '''איש חכם בעיניו''' המצב גרוע יותר: הוא לעולם לא יבוא ללמוד חכמה, כי הוא בטוח שהוא הכי חכם. לכן נאמר כמה פסוקים לפני כן: [[ביאור:לענות או לא לענות?|ענה כסיל כאיוולתו, פן יהיה חכם בעיניו]] - במקרים מסויימים יש טעם לדבר עם הכסיל, כדי שלא יהיה חכם בעיניו, כי אם יהיה חכם בעיניו, לא תהיה לו כל תקוה {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . 
==מקורות ופירושים נוספים==
הפירוש המקובל הוא: '''תקוה לכסיל ממנו''' = לכסיל יש יותר תקוה להחכים מאשר לו. הכסיל יודע שהוא לא חכם; הוא יודע שהוא מוותר על החכמה כדי להנות מתענוגות העולם. ולכן יש לו עדיין תקווה: יש תקווה שמתישהו הוא יתבגר, ויימאס לו מרדיפת-התענוגות, ואז הוא ישנה את דרכיו ויבוא ללמוד חכמה. אבל אצל '''איש חכם בעיניו''' המצב גרוע יותר: הוא לעולם לא יבוא ללמוד חכמה, כי הוא בטוח שהוא הכי חכם. לכן נאמר כמה פסוקים לפני כן: [[ביאור:לענות או לא לענות?|ענה כסיל כאיוולתו, פן יהיה חכם בעיניו]] - במקרים מסויימים יש טעם לדבר עם הכסיל, כדי שלא יהיה חכם בעיניו, כי אם יהיה חכם בעיניו, לא תהיה לו כל תקוה {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''
 
<div class="advanced">
ראו גם:
 
==הקבלות==
::* [[ביאור:איך להתייחס לאיש שמדבר מהר|פסוק נוסף עם הביטוי "תקוה לכסיל ממנו"]] . '''
ביטוי דומה נמצא ב {{צמ|'''חָזִיתָ''' אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו - '''תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ'''|משלי כט כ}}( [[ביאור:איך להתייחס לאיש שמדבר מהר|פירוט]] ).
::* [http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2164368&amp;whichpage=2#R_14 סגנון נחרץ המבטא ידע החלטי - חיובי או שלילי? / עצור כאן חושבים] . '''
 
</div>
'''
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-26-12.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2000-02-01.
}}
<noinclude>
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:איך להתייחס לאיש חכם בעיניו|ביאור:איך להתייחס לאיש חכם בעיניו}}}}
 
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-26-12.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2000-02-01.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-26-12.html}}