ביאור:משלי יב כז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= לא יחרוך רמיה צידו, והון אדם יקר חרוץ =
{{צמ|לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ|משלי יב כז}}
בעל-הון שהשיג את רכושו במעשי '''רמיה וציד''' , '''לא''' יוכל להציגו לראווה בעד '''החרכים''' (החלונות), כי הבריות ישנאו אותו על עושרו; אולם יש בעל-הון שהוא '''אדם יקר''' - נכבד וחשוב בעיני הבריות, והוא אותו אדם שהשיג '''הון''' בכישרון, '''חריצות''' ויוזמה.
==סגולות==
הציבור לא אוהב את בעלי ההון, אותם 1% שרכושם גדול יותר משל ה-99% האחרים. אולם הציבור (לפחות בישראל) גם מבחין בין שני סוגים של בעלי הון. אלה שהשיגו את הונם בחריצות, ביושר ובכישרון, כגון: סטף וורטהיימר או יוסי ורדי, זוכים לכבוד ולהערכה - למרות עושרם. השנאה מכוונת כלפי בעלי ההון שהשיגו את הונם תוך ניצול קשרים עם השלטון, שוחד הונאה ורמיסת הזולת. כך נרמז בפסוק שלנו:
'''יחרוך''' = מלשון חרך, חלון; '''לא יחרוך רמיה צידו''' = מי שהשיג את הונו במעשי '''רמיה''' ובמעשי '''ציד''' (פגיעה בזולת), לא יוכל להציג את הונו לראווה מן החלון, כלומר לא יוכל להתפאר ברכושו - הרכוש הזה יעורר כלפיו בוז ושנאה מצד הציבור.
'''יקר''' [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|= חשוב ונכבד]] ; '''והון אדם יקר חרוץ''' = רכושו של אדם מכובד, הוא בהכרח רכוש חרוץ - רכוש שהושג בחריצות, כי רק רכוש כזה זוכה לכבוד והערכה בציבור.
==דקויות==
'''חרך''' -
2. אך בלשון המקרא, משמעות השורש היא: חלון, כמו ב {{צמ|מֵצִיץ מִן '''הַחֲרַכִּים'''|שיר השירים ב ט}}{{קטן|קטן= (מלבי"ם ביאור המילות)|}} ; לפי זה: '''לא יחרוך רמיה צידו''' = אדם רמאי לא יזכה יוכל להציג את רכושו לראווה מן החלון, לא יוכל להתפאר בו.
'''יקר''' - מי יקר?
1. לפי סדר המילים בפסוק, האדם הוא היקר, כלומר: רכושו של '''אדם יקר''' - נכבד וחשוב בעיני הבריות - הוא בוודאי רכוש ''' חרוץ''' , רכוש שהושג בחריצות, כי אחרת לא היו מכבדים אותו {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} ; או: רכושו של האדם היקר והנכבד יתקיים בידו כמו '''חרוץ''' , זהב מסוג משובח {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
<div class="advanced">
==הקבלות==
▲יש שפירשו '''יחרוך''' = כמו בלשון ימינו, יבשל על האש (כמו דניאל ג כז: {{צ|ושער ראשהון לא התחרך}}; {{קטן|קטן= מצודת ציון|}} ).לפי זה: '''לא יחרוך רמיה צידו''' = אדם רמאי לא יזכה לבשל את האוכל שצד {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
ע"פ רמ"ד וואלי, החצי הראשון של הפסוק רומז לעשו, {{צמ|אִישׁ יֹדֵעַ '''צַיִד'''|בראשית כה כז}}( [[ביאור:איש תם יושב אוהלים|פירוט]] ): " {{צפ|תוכן=וכן אירע לעשו, שאמר לו אביו,}} [[בראשית כז ג]]: {{צ|וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה[צָיִד]}} {{צפ|תוכן=, קסבור שיהיה צדיק וראוי לקבל האורות הראויים אל הצדיק, אבל ה' יתברך העיר את רוח רבקה, שתשלח את יעקב הצדיק ליטול את שלו, ויישאר הרשע בידיים ריקניות, כמו שאמר לו יצחק,}} {{צמ|מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה|בראשית כז לג}}{{צפ|תוכן=, כי הכיר עכשיו ביעקב שהוא היה הצדיק, ולכן יתקיימו בידו האורות וההשפעות הראויים אל הצדיק, ויאבדו מידו של עשו הרשע, בסוד: '''לא יחרוך רמיה צידו'''}} ".
והחצי השני רומז ליעקב, " {{צפ|תוכן=לרמוז איזהו הון המתקיים אל האדם, והוא העשוי בתמימות ובזריזות ולא בדרך רמאות, כי אדם כזה נקרא יקר, וגם נקרא הון העשוי בדרך הזה הון יקר... שעשאו על-ידי זריזותו, כעניין שנאמר,}} {{צמ|הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי|בראשית לא מ}}{{צפ|תוכן=, ונתקיים בו מה שכתוב בכאן: '''והון אדם יקר חרוץ'''}} ".
▲::*פסוקים על הניגוד [[ביאור:חריצות - רמיה|חריצות - רמיה]] .
▲::*פסוקים על [[ביאור:איך להתעשר|הון]] .
</div>
|