ביאור:משלי יב יא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים חסר לב =
 
המלאכה חשובה גם לנפש, מעבר לחשיבות הכלכלית שלה:
 
{{צמ|עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב|משלי יב יא}}
 
מי '''שעובד''' ומעבד בהתמדה את '''אדמתו''' - תהיה לו תבואה שממנה יוכל להכין '''לחם''', לאכול '''ולשבוע''';   ולעומתו -   מי '''שמרדף''', מתחבר אל אנשים '''ריקים''' ובטלנים, ואינו עובד - לא רק שירעב ללחם, אלא גם יהיה '''חסר לב''' - יאבד את תבונתו ואת אישיותו.
בפסוק קודם כבר נאמר, שמי שאינו עובד מתוך שיקולים של כבוד, עלול לרעוב ללחם, {{צמ|טוב נקלה ועבד לו, ממתכבד וחסר לחם|משלי יב ט}}( [[ביאור:עבוד בעבודה בזויה, ואל תרעב ללחם|פירוט]] ).
 
==סגולות==
 
המלאכה חשובה גם לנפש, מעבר לחשיבות הכלכלית שלה:.
 
בפסוק קודם כבר נאמר, שמי שאינו עובד מתוך שיקולים של כבוד, עלול לרעוב ללחם, {{צמ|טובטוֹב נקלהנִקְלֶה ועבדוְעֶבֶד לולוֹ, ממתכבדמִמְּתַכַּבֵּד וחסר'''וַחֲסַר לחםלָחֶם'''|משלי יב ט}}( [[ביאור:עבוד בעבודה בזויה, ואל תרעב ללחם|פירוט]] ).;
 
בפסוק שלנו נאמר, שמי שאינו עובד - יהיה לא רק חסר לחם, אלא גם '''חסר לב''' - גם הנפש שלו תיפגע מהבטלה, כדברי חכמי התלמוד: " {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי זימה}} ", " {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי שיעמום}} " {{קטן|קטן= ( [[:כתובות נט ב|בבלי כתובות נט:]] )|}} .
 
לקביעה זו ישנה גם משמעות הלכתית בדיני משפחה. במשפחה ישנה שותפות כלכלית בין האיש לבין האשה, כאשר ע"פ ההלכה האיש הוא שאחראי לדאוג שתהיה פרנסה, אבל גם האישה צריכה להשתתף בפרנסה כפי יכולתה. על-פי ההלכה, אם האישה עשירה, היא יכולה לשכור משרתות שיעבדו במקומה, אבל גם במקרה זה היא חייבת לעשות מלאכה כלשהי - אסור לה להתבטל {{קטן|קטן= (רבי אליעזר, שם)|}} .
 
העבודה היא לא רק חובה אלא גם זכות: " {{צפ|תוכן=המדיר את אשתו מלעשות מלאכה - יוציא ויתן כתובה, שהבטלה מביאה לידי שיעמום}} " {{קטן|קטן= (רשב"ג, שם)|}} : הבעל חייב לאפשר לאשתו לעשות מלאכה, גם אם אין בכך כל צורך כלכלי, כי המלאכה היא גם צורך נפשי. הדברים נאמרו בקשר לדיני משפחה, אולם ר' יונה גירונדי, בפירושו על הפסוק, הכליל אותם לכל אדם ובכל מצב.
 
==הקבלות==
[[ביאור:]] <div class="advanced">
 
פסוק דומה נמצא ב {{צמ|עבדעֹבֵד אדמתואַדְמָתוֹ ישבעיִשְׂבַּע לחםלָחֶם, ומרדףוּמְרַדֵּף רקיםרֵקִים ישבעיִשְׂבַּע רישרִישׁ|משלי כח יט}}- שם הדגש הוא על הנזק הכלכלי של הבטלה ( [[ביאור:עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים -|פירוט]] ). ראו שם הסבר על משמעות הביטוי '''מרדף ריקים''' .
==פסוקים דומים וקשורים==
פסוק דומה נמצא ב {{צמ|עבד אדמתו ישבע לחם, ומרדף רקים ישבע ריש|משלי כח יט}}- שם הדגש הוא על הנזק הכלכלי של הבטלה ( [[ביאור:עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים -|פירוט]] ). ראו שם הסבר על משמעות הביטוי '''מרדף ריקים''' .
 
ראו עוד '''  ''' [[ביאור:חסר לב = שאינו מסוגל לחשוב|פסוקים על חסר לב]] .
 
[[ביאור:]] <div class="advanced">
==מקורות ופירושים נוספים==
 
==דקויות==
דבריהם של חכמי התלמוד נאמרו בקשר לדיני משפחה, אולם הרב יונה גירונדי בפירושו על הפסוק הכליל אותם לכל אדם ובכל מצב.
 
מפרשיםכמה אחריםמפרשים פירשו את הפסוק גם כמשל לעבודת השכל והנפש, למשל: " {{צפ|תוכן='''עובד אדמתו ישבע לחם''' - כמשמעו; ולפי משלו, שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי יב יא|רש"י]] ; ודומה לזה [[מדרש משלי (בובר) כח יט]] , [[:של"ה תולדות אדם בית החכמה תניינא|של"ה תולדות אדם בית החכמה תניינא ג]] )|}} .
 
ומלבי"ם הסביר את המשל בפירוט רב יותר, וקישר אותו גם לפסוק הבא, {{צמ|חמדחָמַד רשערָשָׁע מצודמְצוֹד רעיםרָעִים, ושרשוְשֹׁרֶשׁ צדיקיםצַדִּיקִים יתןיִתֵּן|משלי יב יב}}( [[ביאור:צדיק עם שורשים|פירוט]] ): " {{צפ|תוכן=מי שהוא '''עובד אדמתו''' , הגם שטבע האדם נוטה אל המנוחה והשביתה ממלאכה והאדמה צריכה עבודה, שגדר העבד הוא בעבודה קשה שמשועבד אליה יום ולילה, בכל זאת צריך האדם להשקיף על התכלית, שעל ידי כך '''ישבע לחם''' , וטוב לו לסבול עול העבודה משיסבול צער רעב, וזה מצד כח הממשלה אשר בנפש שנקרא לב. אבל מי '''שמרדף ריקים''' , להשיג פרנסתו ע"י מנוחה ולא יעבוד את אדמתו, הוא '''חסר לב''' , ואין לו כח המושל שיגעור על העצלות ע"י שיראה את הנולד.... ופה מדבר במרדף ריקים להתעשר ע"י גזל וחמס, וסיפא דענינא מוכיח, שאמר '''חמד רשע מצוד רעים''' , שהרשע אינו רוצה לעמול ולעבוד, רק חמד לחיות ע"י ציד של רעים, שצדים אנשים בצידם ולוקחים ממונם ע"י מרמה ותחבולות רשע, וזה '''חסר לב''' , שאין לבו מושל עליו להתנהג כפי חקי החכמה, אבל '''העובד אדמתו''' ומתנהג בצדק שלא לעשוק ולצוד רק זורע והתבואה נשרשת בקרקע, '''שורש צדיקים''' , היינו השורש שהשרישו באדמתם, '''יתן''' לחם לאוכל... והאדמה הזאת הנעבדת יש לה משל ומשל תוך משל, פה מדבר בענין הנפש שנמשלת בדברי החכמים לחלקת השדה שהיא כחנית ומוכנת להוציא פרי, וכמו שהאדמה צריכה עבודה להסיר משם הקוצים והדרדרים ולטמון בחובה את הזרע ולהשקותה ולעבדה, כן צריך להסיר מן הנפש את הציורים הרעים ולזרוע בה זרע החכמה והמוסר ולהשקותה במי השכל והדעת עד תוציא פריה קדש הלולים, '''והעובד אדמתו''' לסוף '''ישבע לחם''' שהיא מזון החכמה והמוסר שהוא לחם הנפשי, '''והמרדף ריקים''' , שהוא '''הרשע''' שלא עבד את אדמתו והוא '''חומד מצוד רעים''' , שהם ציורי התאוות אשר הקיפו מצודים גדולים על העיר הקטנה, ויצודו בחרמם את כחות הנפש הרוחנים, הוא '''חסר לב''' , ואינו הולך בממשלת הנפש כפי חקי החכמה. אבל '''העובד אדמתו''' ומנקה אותה מן הקוצים וזורע בה זרעים האלהיים, '''שורש צדיקים יתן''' , שהיא החכמה}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי יב יא|מלבי"ם]] )|}} .
 
</div> <div class="future">
שורה 33 ⟵ 38:
==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==
 
::* [http://siach-sade.macam.ac.il/siach/archive/4/index.asp?id=notzer גן עדן] : '''... ''' אולם ראוי להזכיר מספר דוגמאות של התיאורים הרבים בדבר הקשר שבין ההשקעה והגמול בדרך של דימוי היבול החקלאי, הן במובן חיובי - " '''עבד אדמתו ישבע לחם '''" (משלי יב, '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:SABYCm8pFhsJ:siach-sade.macam.ac.il cache] )
::* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/TuBishvat/mekorot/Mekorot.htm מקורות לחג] : ועבודת האדמה תסבב את התשובה לארץ, כי היא פרנסת העניים, כמו שכתוב " '''עבד אדמתו ישבע ''' '''לחם '''" (משלי יב, יא(, והמצוה הראשונה לעולי גולה היא עבודת האדמה. '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:CsDykxtSSPsJ:cms.education.gov.il cache] )
::* [http://www.youngisrael.org/content/pdfs/Young%20Israel%20Tu%20B Output file] : '''עבד אדמתו ישבע לחם '''. " (. משלי יב. ,. יא. , ). והמצוה הראשונה. לעולי גולה היא. עבודת האדמה ... ומובטחים אנו מפי כל הנביאים. ,. שהארץ תשוב לאיתנה '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:2JCbvJdWeN4J:www.youngisrael.org cache] )
::* [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/666C370C-33C2-4BA2-8442-296B88A3E17B/105263/189.pdf גיליון 189 - טבת-שבט התש;quot&ע] : " '''ומרדף ריקים חסר לב '''" (משלי יב, יא). או בסיומת: "ישבע ריש" (משלי כח, יט). לעומת האדם העמל שישבע לחם וישיג מטרתו בהצלחה, הבטלן, הרודף אחר הריקנות הוא כסיל ללא '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:s0veuisqpWAJ:cms.education.gov.il cache] )
 
</div>