ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק ד: הבדלים בין גרסאות בדף

: וכי איזה מדה מרובה? מדת צפון או מדת סמיכה? מרובה מדת צפון ממדת סמיכה -- שהצפון נוהג בקרבנות יחיד ובקרבנות צבור והסמיכה איןאינה נוהגת אלא בקרבנות יחיד. אם מעטתים מצפון מרובה, לא אמעטם מסמיכה מועטת?!

<קטע התחלה=סימן לא/>[ח] "ונרצה לו"-- מלמד שהמקום מרצה לו. ועל מה המקום רוצה לו? אם תאמר דברים שחייבים עליהם מיתה ביד בית דין, מיתה בידי שמים, כרת בידי שמים, מלקות ארבעים, חטאת ואשמות -- הרי עונשן אמור!{{רווח קשיח|1}} ועל מה המקום מרצה (<small>ס"א ''רוצה''</small>) לו? על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה.{{רווח קשיח|3}} ר' שמעון אומר "ונרצה לו"-- לזבחו (<small>בס"א{{הערה| יש גריסגורסים ''"ונרצה לו"-- '''לו ולא לזבחו'''''; ויש גורסים ''"ונרצה לו"-- '''לו ולזבחו'''''; והמלבי"ם מצדדרוצה לגרוס ''"ונרצה לו"-- '''זבחו''''', עיי"ש</small>)}}, אף על פי שלא סמך -- הזבח מרצה.<קטע סוף=סימן לא/>

אין לי אלא דם הטהור; דם הטמא מנין?{{רווח קשיח|2}} כשהוא אומר "ונשא אהרן את עון הקדשים" {{ממ|שמות|כח|לח}} איזה עון הוא נושא? אם עון פיגול-- כבר נאמר "{{ממ|ויקרא|ז|יח}} 'פיגול הוא לא יחשב"'; אם עון נותר-- כבר נאמר {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יט|ו|ז}} "לא ירצה"; ואיזה עון הוא נושא? עון טומאה שהותר מכללה בציבור.

[י] אין לי אלא עונות דם; מנין הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משוח ומנחת נסכים?{{רווח קשיח|1}} תלמור לומר "לכל מתנתמַתְּנֹת קדשיהם" {{ממ|שמות|כח|לח}}.