ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 31:
[ז] יכול אף עולת העוף תטעון סמיכה? {{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר "העולה"-- פרט לעולת העוף.<קטע סוף=סימן ל/>
 
<קטע התחלה=סימן לא/>[ח] "ונרצה לו"-- מלמד שהמקום מרצה לו. ועל מה המקום רוצה לו? אם תאמר דברים שחייבים עליהם מיתה ביד בית דין, מיתה בידי שמים, כרת בידי שמים, מלקות ארבעים, חטאת ואשמות -- הרי עונשן אמור!{{רווח קשיח|1}} ועל מה המקום מרצה לו? על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה.{{רווח קשיח|3}} ר' שמעון אומר "ונרצה לו"-- לזבחו (<small>בס"א גריס ''"ונרצה לו"-- לו ולא לזבחו''; והמלבי"ם מצדד לגרוס ''"ונרצה לו"-- זבחו'', עיי"ש</small>), אף על פי שלא סמך -- הזבח מרצה.<קטע סוף=סימן לא/>
 
 
<קטע התחלה=סימן לב/>[ט] "ונרצה לו לכפר"-- במכפר. איזהו מכפר? זה הדם שנאמר "כי הדם הוא בנפש יכפר" {{ממ|ויקרא|יז|יא}}.