ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק ד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 31:
[ז] יכול אף עולת העוף תטעון סמיכה? {{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר "העולה"-- פרט לעולת העוף.<קטע סוף=סימן ל/>
<קטע התחלה=סימן לא/>[ח] "ונרצה לו"-- מלמד שהמקום מרצה לו. ועל מה המקום מרצה לו? אם תאמר דברים שחייבים עליהם מיתה ביד בית דין, מיתה בידי שמים, כרת בידי שמים, מלקות ארבעים, חטאת ואשמות -- הרי עונשן אמור!{{רווח קשיח|1}} ועל מה המקום מרצה לו? על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה.{{רווח קשיח|
<קטע התחלה=סימן לב/>[ט] "ונרצה לו לכפר"-- במכפר. איזהו מכפר? זה הדם שנאמר "כי הדם הוא בנפש יכפר" {{ממ|ויקרא|יז|יא}}.
אין לי אלא דם הטהור; דם הטמא מנין?{{רווח קשיח|2}} כשהוא אומר "ונשא אהרן את עון הקדשים" {{ממ|שמות|כח|לח}} איזה עון הוא נושא? אם עון פיגול-- כבר נאמר "פיגול הוא לא יחשב"; אם עון נותר-- כבר נאמר "לא ירצה"; ואיזה עון הוא נושא? עון טומאה שהותר מכללה בציבור.
[י] אין לי אלא עונות דם; מנין הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משוח ומנחת נסכים?{{רווח קשיח|1}} תלמור לומר "לכל מתנת קדשיהם" {{ממ|שמות|כח|לח}}.
אין לי אלא של אנשים; של נשים מנין? אין לי אלא של ישראל; של גרים ושל עבדים מנין? {{רווח קשיח|1}} תלמור לומר "עון הקדשים" {{ממ|שמות|כח|לח}} -- ריבה.
הואיל ומצינו שאין כפרה אלא בדם, מה תלמוד לומר "וסמך
<קטע התחלה=סימן לג/>ר' שמעון אומר "לכפר עליו"-- את שהוא עליו חייב באחריותו ואת שאינו עליו אינו חייב באחריותו.<קטע סוף=סימן לג/><קטע סוף=ויקרא א ד/>
|