ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פרק ספרא|מלבי"ם|ויקרא|נדבה|פרק ד|קודם=ויקרא נדבה פרשה ג|הבא=ויקרא נדבה פרשה ד}}
 
<קטע התחלה=ויקרא א ג/><קטע התחלה=סימן כז/>
[א] "לפני ה' וסמך"-- אין סמיכה בבמה.{{רווח קשיח|2}}"צפֹנה לפני ה' " {{ממ|ויקרא|א|יא}}-- ואין צפון בבמה.
: וכי איזה מדה מרובה? מדת צפון או מדת סמיכה? מרובה מדת צפון ממדת סמיכה -- שהצפון נוהג בקרבנות יחיד ובקרבנות צבור והסמיכה אין נוהגת אלא בקרבנות יחיד. אם מעטתים מצפון מרובה, לא אמעטם מסמיכה מועטת?!
שורה 7 ⟵ 9:
 
 
"לפני ה' וסמך"-- אף על פי שסמך מבחוץ יחזור ויסמוך מבפנים.<קטע סוף=סימן כז/><קטע סוף=ויקרא א ג/>
 
 
<קטע התחלה=ויקרא א ד/><קטע התחלה=סימן כח/>[ב] "וסמך ידו"-- לא יד בנו ולא יד עבדו ולא יד שלוחו.<קטע סוף=סימן כח/>
 
<קטע התחלה=סימן כט/>"ידו על ראש"-- ולא על גב ידו; "על ראש"-- ולא על הצואר; "על ראש"-- ולא על הגביים.{{ססס}}אוציא את כולם ולא אוציא את החזה? ודין הוא! ומה אם הראש --שאינו טעון תנופה-- טעון סמיכה, החזה --שטעונה תנופה-- אינו דין שתטעון סמיכה?!{{רווח קשיח|2}} תלמוד לומר "על ראש"-- ולא על החזה.<קטע סוף=סימן כט/>
 
<קטע התחלה=סימן ל/>[ג] יכול אין טעון סמיכה אלא עולת נדבה1נדבה; עולת חובה מנין?
: ודין הוא! נאמר ''"הבא עולת נדבה"'' ונאמר ''"הבא עולת חובה"'':{{רווח קשיח|1}} מה עולת נדבה טעונה סמיכה, אף עולת חובה-- טעונה סמיכה.
: [ד] לא! אם אמרת בעולת נדבה -- שאין לה חליפין עוף לפטרה מן הסמיכה, תאמר בעולת חובה שיש לה חליפין עוף לפטרה מן הסמיכה?! הואיל ויש לה חליפין עוף לפטרה מן הסמיכה, לא תטען סמיכה!...
שורה 27 ⟵ 29:
תלמוד לומר "עֹלה"-- אחד עולת הבקר ואחד עולת הצאן, זו וזו טעונה סמיכה.
 
[ז] יכול אף עולת העוף תטעון סמיכה? {{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר "העולה"-- פרט לעולת העוף.<קטע סוף=סימן ל/>
 
<קטע התחלה=סימן לא/>[ח] "ונרצה לו"-- מלמד שהמקום מרצה לו. ועל מה המקום מרצה לו? אם תאמר דברים שחייבים עליהם מיתה ביד בית דין, מיתה בידי שמים, כרת בידי שמים, מלקות ארבעים, חטאת ואשמות -- הרי עונשן אמור! ועל מה המקום מרצה לו? על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה.{{רווח קשיח|2}} ר' שמעון אומר "ונרצה לו"-- לזבחו, אף על פי שלא סמך -- הזבח מרצה.<קטע סוף=סימן לא/>
[ח] "ונרצה לו"-- מלמד שהמקום מרצה לו. [לא נגמר...]
 
<קטע התחלה=סימן לב/>[ט] "ונרצה לו לכפר"-- במכפר. איזהו מכפר? זה הדם שנאמר "כי הדם הוא בנפש יכפר".
 
אין לי אלא דם הטהור; דם הטמא מנין?{{רווח קשיח|2}} כשהוא אומר "ונשא אהרן את עון הקדשים" איזה עון הוא נושא? אם עון פיגול-- כבר נאמר "פיגול הוא לא יחשב"; אם עון נותר-- כבר נאמר "לא ירצה"; ואיזה עון הוא נושא? עון טומאה שהותר מכללה בציבור.
 
[י] אין לי אלא עונות דם; מנין הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משוח ומנחת נסכים?{{רווח קשיח|1}} תלמור לומר "לכל מתנת קדשיהם".
 
אין לי אלא של אנשים; של נשים מנין? אין לי אלא של ישראל; של גרים ושל עבדים מנין? {{רווח קשיח|1}} תלמור לומר "עון הקדשים" -- ריבה.
 
הואיל ומצינו שאין כפרה אלא בדם, מה תלמוד לומר "וסמך ונרצה"? אלא ללמד שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה כאילו לא כפר וכפר.<קטע סוף=סימן לב/>
 
<קטע התחלה=סימן לג/>ר' שמעון אומר "לכפר עליו"-- את שהוא עליו חייב באחריותו ואת שאינו עליו אינו חייב באחריותו.<קטע סוף=סימן לג/><קטע סוף=ויקרא א ד/>