התורה והמצוה ויקרא א ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 118:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא נדבה פרשה ג|סימן כה}}
<small>'''[הערה: הקושיא ''מהו אומר "יקריב..יקריב?"'' אין לה פותר ואיך דריש פה תשעה דרשות -- ג' ריבויים וששה מיעוטים-- ואין מבין. ותשוב תתפלא כי נמצא כמה פעמים "יקרבינו" בעולת צאן ובג' מיני השלמים, ולא נמצא עליהם שום דרוש? ועוד הלא כבר דריש פה מה שכתוב "יקריבנו" ומה שכתוב "יקריב אותו" לדרשות אחרות!?]'''</small>
יקריבו אותו: דע שבכל מקום שידבר על הבאת הקרבן מביתו ישמש תמיד בפעל "הבאה" כמו שנאמר {{ממ|ויקרא|ד|ד}} "והביא את הפר", וכן {{ממ|ויקרא|ד|יד}}, ו{{ממ|ויקרא|ד|כג}} ו{{ממ|ויקרא|ד|כח}}, ו{{ממ|ויקרא|ה|ו}}, {{ממ|ויקרא|ט|ו}}, וכן {{ממ|ויקרא|יח|כה}}. ולא ישמש בלשון "הקרבה" רק כשמדבר על הגשת הקרבן (שהוא בעזרה) אל המזבח או על הולכת דמו ואיבריו, שפעל "קרב" הוא שמקרב דבר אל דבר, [<small>שכן בפרשת המלואים (שמות כח, ויקרא ח) השתמש בפעל "קרב" כי מחנה לויה היתה אצל העזרה ולא היה צריך הבאה רק הקרבה</small>] (וחז"ל הוציאו פעל "קרב" גם על ההקדש כמו שנבאר טעמו לקמן סימן לז).{{ססס}}אבל על הבאה מביתו לא יצדק לשון "הקרבה", רק לשון "הבאה". ויפלא לפי זה שבדיני עולה ושלמים כתבה התורה לשון "הקרבה" תחת לשון "הבאה".
ומצאנו שינוי זה אחר הדיוק בתשעה מקומות, והם ששה מקומות שבא פעל "קרב" בכינוי, והם:{{רווח קשיח|3}} ( א ) "אל פתח אהל מועד יקריב אותו" {{ממ|ויקרא|א|ג}}, ( ב ) בעולת צאן "תמים יקריבנו" {{ממ|ויקרא|א|י}}, ( ג ) בשלמי בקר "תמים יקריבנו" {{ממ|ויקרא|ג|א}}, (ד, ה) בשלמי כבש "תמים יקריבנו..והקריב אותו" {{הפניה לפסוקים|ויקרא|ג|ו|ז|קט=לא}}, ( ו ) בשלמי עז "והקריבו לפני ה' " {{ממ|ויקרא|ג|יב}}.
ועוד ג' פעמים שבא פעל "קרב" תחת הבאה בלא כינוי והם:{{רווח קשיח|3}} ( א ) "תקריבו את קרבנכם" {{ממ|ויקרא|א|ב}}, ( ב ) בשלמי בקר "אם מן הבקר הוא מקריב" {{ממ|ויקרא|ג|א}}, ( ג ) בשלמי צאן "אם כשב הוא מקריב" {{ממ|ויקרא|ג|ז}}
--שבכל אלה אינו מדבר לא מן ההקרבה אל המזבח ולא מן ההקדש, רק מן ההבאה שהוא בין ההקדש ובין השחיטה. (מה שאין כן במה שכתוב "אדם כי יקריב" שפירושו שיקריב למזבח דהא דרשו בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|ויקרא נדבה|פרשה ב|מ"ד}} ''שיקדים הקדשו להקרבתו''. וכן מה שכתוב בעולת בקר "תמים יקריבנו" דריש ''תמיד יקדישנו'') ואם כן בתשעה מקומות אלה היה לו לומר "יביא" או "יביאנו".
וקושיא זאת היה קשה לרבותינו ז"ל ואמרו '''''מהו אומר יקריב יקריב?''''' רוצה לומר למה תפס לשון "יקריב" שהלא היה ראוי לאמר "יביא..והביא"?{{רווח קשיח|2}} והשיבו ששינה לכתוב לשון "הקרבה" למען נלמד מזה על דיני התערובות -- אם נתערבו עולה ושלמים בזולתם.
ששלשה תערובות קרבים והם: עולה בעולה, עולה בתמורה, ועולה בחולין (כמו שמפרש במשנה ט מפני שעולה בעולה הוא שם אחד ותמורה קרבה עולה וכן החולין יכול להקדישם לעולה) ועליהם אמר ג' פעמים "יקריב" בלא כינוי שמורה שיקריב בכל אופן, אף שנתערב (ופירושו לפי הדרוש-- ''יקריב על המזבח'').{{ססס}}וששה מיני תערובות אינם קרבים והם: ( א ) בפסולים, ( ב ) בחטאות החצוניות, ( ג ) בחטאת הפנימיות, ( ד ) בבכור ומעשר ובפסח, ( ה ) בשלמים ותודה, ( ו ) באשם.{{רווח קשיח|2}} ועליהם אמר ששה פעמים "יקריבנו" או "והקריבו" "והקריבו אותו" בכינוי שמורה ''רק אותו לבדו'', לא אם נתערב באחרים.
והגם שידמה לך שהספרא סדר הלימודים בעולה, כשתראה ברמב"ם (פרק ו מהל מעה"ק) תראה שעולה ושלמים דין אחד להם אם נתערבו עם זולתם. וכיוצא בזה דריש בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|ויקרא נדבה|פרשה ד|מ"ז}} על 'דם' "דמו", עיי"ש. וכמו שבארתי זה באורך באילת השחר (כלל רמ"ב וכלל רמ"ג), עיי"ש.
==סימן כו==
| |||