ביאור:משלי יא כא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
{{צמ|יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט|משלי יא כא}}▼
'''מיד ליד''' יעבור דין הצדק, עד שיגיע לידו, ובסופו של דבר '''לא יינקה''' האיש ''' הרע,''' ולא יינצל מעונש;
וכך, אם לרע ישנו '''זרע''' , צאצאים שהם '''צדיקים''' , אותו זרע יימלט ויינצל מהעונש.
אדם שנעשה לו עוול עלול להתייאש מהאיטיות של טחנות הצדק. ספר משלי מציע להיות סבלני:
▲{{צמ|יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט|משלי יא כא}}
'''יד ליד''' = הצדק עובר הרבה "ידיים" עד שהוא מגיע ליעדו. ניתן להבין את הביטוי בכמה דרכים:
::*במערכת המשפט האנושית - התיק עובר מיד ליד, מערכאה לערכאה, הרבה שופטים בודקים את העניין כדי להגיע לפסק דין צודק.
::*במערכת הצדק האלהית - ה' מעביר את הצדק, למשל את הרכוש הגנוב או את הנקמה, בתחנות רבות עד שהוא חוזר חזרה לבעליו החוקיים.
צדק הוא עניין מורכב - אי אפשר לעשות צדק אמיתי רק מתוך מבט נקודתי על מקרה אחד. כל פסיקה במקרה אחד, גם אם היא צודקת, עלולה לגרום להשלכות רבות שחלקן אינן צודקות. צדק אמיתי נובע מתוך ראיה של כל המערכת, דבר שהוא מעבר להשגתו של אדם אחד, ולכן יש צורך בשלבים רבים - '''יד ליד''' - עד שבסופו של דבר הרשע יבוא על עונשו - '''לא יינקה רע'''
<div class="advanced">
פירושים שונים הוצעו לביטוי המיוחד '''יד ליד'''
'''1. תשלום''' : חכמי התלמוד פירשו: " {{צפ|תוכן=המרצה מעות לאשה '''מידו לידה''' בשביל שיסתכל בה - אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני, לא ינקה מדינה של גיהנם; ועליו הכתוב אומר (משלי יא):}} {{צפ|תוכן=יד ליד לא ינקה רע}} {{צפ|תוכן=- לא ינקה מדינה של גיהנם}} " {{קטן|קטן= (מסכת כלה א א, תלמוד בבלי [[ביאור:בבלי ברכות דף סא|ברכות סא.]] )|}} . כנראה שגם בימיהם היו חשפניות, והיו גברים ששילמו להן כדי להסתכל עליהן, וחז"ל יצאו בחריפות נגד גברים אלה {{קטן|קטן= (גירסה שונה של המאמר נמצאת ב [[ביאור:בבלי עירובין דף יח#עמוד ב|עירובין יח:]] , משם משתמע שהיו גם נשים ששילמו לגברים)|}} . ייתכן שהם פירשו את המשך הפסוק, '''וזרע צדיקים נמלט''' , על פגם הברית; ואם כך, המילה '''רע''' רומזת ל {{צמ|וַיְהִי עֵר, בְּכוֹר יְהוּדָה, '''רַע בְּעֵינֵי''' ה', וַיְמִתֵהוּ ה'|בראשית לח ז}}- גם הוא, לפי חז"ל, חטא בפגם זה. וייתכן שגם ל [[דברים כג י-טו]]: " {{צ|כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר}} {{צ|'''רָע''' ... וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, '''וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר''' וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ}} ". לפי פירוש זה, הפסוק הבא ממשיך את הרעיון ומגנה גם את החשפנית עצמה, המבזה את יופיה, {{צמ|נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, '''אִשָּׁה יָפָה''' וְסָרַת טָעַם|משלי יא כב}}( [[ביאור:נזם זהב באף חזיר, אישה יפה וסרת טעם|פירוט]] ).
▲חכמי התלמוד פירשו: " {{צפ|תוכן=המרצה מעות לאשה '''מידו לידה''' בשביל שיסתכל בה - אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני, לא ינקה מדינה של גיהנם; ועליו הכתוב אומר (משלי יא):}} {{צפ|תוכן=יד ליד לא ינקה רע}} {{צפ|תוכן=- לא ינקה מדינה של גיהנם}} " {{קטן|קטן= (מסכת כלה א א, תלמוד בבלי [[ביאור:בבלי ברכות דף סא|ברכות סא.]] )|}} . כנראה שגם בימיהם היו חשפניות, והיו גברים ששילמו להן כדי להסתכל עליהן, וחז"ל יצאו בחריפות נגד גברים אלה {{קטן|קטן= (גירסה שונה של המאמר נמצאת ב [[ביאור:בבלי עירובין דף יח#עמוד ב|עירובין יח:]] , משם משתמע שהיו גם נשים ששילמו לגברים)|}} . ייתכן שהם פירשו את המשך הפסוק, '''וזרע צדיקים נמלט''', על פגם הברית; ואם כך, המילה '''רע''' רומזת ל {{צמ|וַיְהִי עֵר, בְּכוֹר יְהוּדָה, '''רַע בְּעֵינֵי''' ה', וַיְמִתֵהוּ ה'|בראשית לח ז}}- גם הוא, לפי חז"ל, חטא בפגם זה. וייתכן שגם ל [[דברים כג י-טו]]: " {{צ|כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר}} {{צ|'''רָע'''... וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, '''וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר''' וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ}} ". לפי פירוש זה, הפסוק הבא ממשיך את הרעיון ומגנה גם את החשפנית עצמה, המבזה את יופיה, {{צמ|נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, '''אִשָּׁה יָפָה''' וְסָרַת טָעַם|משלי יא כב}}( [[ביאור:נזם זהב באף חזיר, אישה יפה וסרת טעם|פירוט]] ).
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים לפרק טז, שם לא נזכרה אישה כלל.
2. היה אפשר לפרש את דברי התלמוד באופן אחר - הביטוי '''יד ליד''' מבטא דיוק במדידה: כפי שהעברת כסף נעשית בצורה מדוייקת וספורה, כך גם גמולו של הרע (בפרק יא) או הגאה (בפרק טז) יגיע בצורה מדוייקת ומדודה, והוא '''לא יינקה''' מעונש על כל מעשה שעשה: " {{צפ|תוכן='''מידו''' של המקום יבוא הגמול '''ליד''' המחוייב, '''ולא יינקה''' הרע ממנו, כי}} {{צפ|תוכן=לא תשוב ריקם. אבל זרע צדיקים לפעמים נמלטו מן הרעה אשר ישולח עליהם בעבור זכות כשרון מעשה האבות}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
::*אולם, לפי זה לא ברור המשך הפסוק שלנו, '''וזרע צדיקים נמלט''' . לכאורה הוא מביע רעיון הפוך - אדם שהוא צאצא של צדיקים עשוי להימלט מעונש גם אם הוא עושה מעשים רעים!
'''2. שבועה''' - המילה '''יד''' יכולה לציין שבועה, כמו ב {{צמ|וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֵל מֶלֶךְ סְדֹם 'הרמתי '''יָדִי''' אֶל ה' אֶל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ'|בראשית יד כב}}, {{צמ|כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם '''יָדִי''' , וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם|דברים לב מ}}; וכמו במנהג המקובל של תקיעת כף - תקיעת יד לתוך יד - לצורך סגירת עסקה. גם הביטוי '''לא ינקה''' מזכיר את הדיבר האוסר להישבע לשווא, {{צמ|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, כִּי '''לֹא יְנַקֶּה''' ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא|שמות כ ו}}. מי בדיוק נשבע?▼
▲המילה יד יכולה לציין שבועה, כמו ב {{צמ|וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֵל מֶלֶךְ סְדֹם 'הרמתי '''יָדִי''' אֶל ה' אֶל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ'|בראשית יד כב}}, {{צמ|כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם '''יָדִי''', וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם|דברים לב מ}}; וכמו במנהג המקובל של תקיעת כף - תקיעת יד לתוך יד - לצורך סגירת עסקה. גם הביטוי '''לא ינקה''' מזכיר את הדיבר האוסר להישבע לשווא, {{צמ|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, כִּי '''לֹא יְנַקֶּה''' ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא|שמות כ ו}}. מי בדיוק נשבע?
▲בתרגום החברה היהודית (JPS), וגם בדעת מקרא, פירשו שה' נשבע שיעניש את הרשע.
::*אולם, עד כמה שידוע לי, אין עוד לשונות שבועה מסוג זה בספר משלי. לשון שבועה מתאימה יותר לשירה או לנאום נרגש מאשר לספר של דברי חכמה שקולים ומדודים, שהרי לשבועה זו אין כל משמעות מעשית עבורנו.
חכמי המדרש פירשו שהנשבע הוא האיש הרע:
אפשר גם לפרש, שהביטוי '''יד ליד''' מסמל את התנועה המקובלת שאנשים עושים באצבעותיהם מאחרי הגב, כאשר הם אומרים משהו שאינם מתכוונים לו:
::*אולם, פירושים אלה אינם מתאימים לפרק טז, שם הנושא אינו קשור לשבועה.
'''3. ישירוּת''' - מלבי"ם פירש:
▲מלבי"ם פירש: " {{צפ|תוכן=בבלי אמצעי}} ", כלומר בהשגחה פרטית, באופן ישיר ללא תיווך: " {{צפ|תוכן=כי העונש הבא ע"י הטבע, לפעמים יש רשע מאריך ברעתו כי מקוה שישוב בתשובה; לא כן הגבה לב, שאין תקוה שייטיב דרכו}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם על משלי טז ה)|}} .
::*אולם, לא תמיד ה' מעניש באופן ישיר:
'''4. מהירות''' - בלשון ימינו, המילה '''מִיָּד''' מציינת מהירות, וייתכן שזו המשמעות גם כאן.לפי זה הפסוק מלמד שהעונש על מעשים רעים או על גאוה מגיע במהירות, באופן מיידי. ▼
▲לפי זה הפסוק מלמד שהעונש על מעשים רעים או על גאוה מגיע במהירות, באופן מיידי.
::*אולם, בפסוקים אחרים בספר משלי נראה שהגמול על מעשים רעים עשוי לקחת הרבה זמן - ראו [[ביאור:צדיקים ורשעים לאורך זמן|צדיקים ורשעים לאורך זמן]] .
וייתכן שהמסר של הפסוק הוא הפוך: " {{צפ|תוכן=כל מי שעושה מצוה ומבקש ליטול שכרו עליה מיד - '''יד ליד לא ינקה רע''' , רשע הוא ואינו מניח לבניו}} {{צפ|תוכן=כלום... אלו בקשו אבות הראשונים ליטול שכר מצות קלות שעשו בעולם הזה, מהיכן היתה זכות עומדת לבניהם אחריהם?}} " {{קטן|קטן= (רבי פינחס ורבי סימון, [[ויקרא רבה לו ג]] , וגם ירושלמי סנהדרין י א)|}} . אדם שרוצה לקבל את שכרו מייד הוא אדם רע; הצדיק משאיר חלק מהשכר לזרעו אחרים.
::*אולם, לפי פירוש זה לא ברור הפסוק בפרק טז, שם לא נזכר זרע ואין מי שאמור לקבל שכר.
'''5. החלפה''' - חכמי המדרש פירשו: " {{צפ|תוכן=בוא}} {{צפ|תוכן=וראה: שתי ידים יש לו לאדם: אם גונב באחת, ונותן צדקה באחרת, לא יינקה. כך, לעתיד לבוא הקב"ה אומר לרשעים: שני עולמות בראתי לכם, אחד לעשות בו מעשים טובים, ואחד לקבל בו שכר. עכשיו, שלא עשיתם מעשים טובים בעולם הזה שהייתם בו, אתם מבקשים שכר?! מה אדם שבראתי שתי ידיים, באחת עושה עבירה ובאחת עושה צדקה, כתיב '''יד ליד לא יינקה רע''' , ואתם סבורים להינצל מדינו של גיהנם?! לא יינקה רע!}} " {{קטן|קטן= (ראו [[:מדרש משלי (בובר) יא כא|מדרש משלי (בובר)]] )|}} .
'''יד''' בלשון המקרא מציינת מעשה (כמו בביטוי "מעשה ידך"). הביטוי '''יד ליד''' מציין שני מעשים שונים - מעשה טוב ומעשה רע. והפסוק מלמד שהמעשה הטוב שאדם עושה '''בידו''' האחת '''לא ינקה''' את המעשה '''הרע''' שהוא עושה בידו השניה. אנשים בסגנון רוֹבין-הוּד, הגוזלים מעשירים כדי לתת לעניים, לא יינקו מעונש, אלא עליהם להחזיר את הגזילה לבעליה המקוריים {{קטן|קטן= (ראו חיי אדם, הלכות יום כיפור, כלל קמג)|}} .
▲חכמי המדרש פירשו: " {{צפ|תוכן=בוא}} {{צפ|תוכן=וראה: שתי ידים יש לו לאדם: אם גונב באחת, ונותן צדקה באחרת, לא יינקה. כך, לעתיד לבוא הקב"ה אומר לרשעים: שני עולמות בראתי לכם, אחד לעשות בו מעשים טובים, ואחד לקבל בו שכר. עכשיו, שלא עשיתם מעשים טובים בעולם הזה שהייתם בו, אתם מבקשים שכר?! מה אדם שבראתי שתי ידיים, באחת עושה עבירה ובאחת עושה צדקה, כתיב '''יד ליד לא יינקה רע''', ואתם סבורים להינצל מדינו של גיהנם?! לא יינקה רע!}} " {{קטן|קטן= (ראו [[:מדרש משלי (בובר) יא כא|מדרש משלי (בובר)]] )|}} . " {{צפ|תוכן=משל לאדם אחד שהלך ועבר עבירה, ונתן לזונה שכרה, ולא הספיק לצאת מפתח ביתה עד שפגע בו עני אחד, אמר לו: תן לי צדקה, נתן לו והלך לו, ואמר אותו האיש "אילולי שרצה הקב"ה לכפר על עוונותיי, לא שלח לי אותו עני, שאתן לו צדקה ויתכפר לי על מה שעשיתי". אומר לו הקב"ה: רשע! אל תחשוב כן, אלא לך ולמוד מחכמתו של שלמה, שפירש ואמר '''יד ליד לא יינקה רע'''}} " {{קטן|קטן= (רבי יוחנן שם)|}} .
▲'''יד''' בלשון המקרא מציינת מעשה (כמו בביטוי "מעשה ידך"). הביטוי '''יד ליד''' מציין שני מעשים שונים - מעשה טוב ומעשה רע. והפסוק מלמד שהמעשה הטוב שאדם עושה '''בידו''' האחת '''לא ינקה''' את המעשה '''הרע''' שהוא עושה בידו השניה. אנשים בסגנון רוֹבין-הוּד, הגוזלים מעשירים כדי לתת לעניים, לא יינקו מעונש, אלא עליהם להחזיר את הגזילה לבעליה המקוריים {{קטן|קטן= (ראו חיי אדם, הלכות יום כיפור, כלל קמג)|}} .
::*אולם, לפי פירוש זה לא ברור ההמשך "וזרע צדיקים נמלט", וגם הפירוש בפרק טז אינו ברור.
'''6. הקבלות נוספות''' - חכמי התלמוד פירשו את הביטוי '''יד ליד''' על-פי ביטויים דומים אחרים: ▼
▲===6. הקבלות===
▲חכמי התלמוד פירשו את הביטוי '''יד ליד''' על-פי ביטויים דומים אחרים:
::*
::*
::*" {{צפ|תוכן=אפילו עושה צדקה בסתר, דכתיב (משלי כא יד) מתן בסתר יכפה אף וגו' - לא ינקה מדינה של}} {{צפ|תוכן=גיהנם (שנותן מידו לידו של העני, והכי משמע: יד הנותנת ליד - אף הוא לא ינקה}} {{צפ|תוכן=)}} " {{קטן|קטן= (רבי יוחנן (רש"י), [[ביאור:בבלי סוטה דף ה|בבלי סוטה ה א]] )|}} .
וכפי שפירשנו למעלה, הביטוי יד ליד מציין תהליך שלוקח זמן רב, כמו העברת מכתב או חפץ מיד ליד, ''' מידו''' של שליח זה '''לידו''' של שליח אחר, עד שהוא מגיע ליעדו; כך גם הגמול על המעשים הרעים אינו מיידי, אלא "מתגלגל" לפעמים במשך כמה דורות, אבל בסופו של דבר מגיע ליעדו, והחוטא '''לא יינקה'''. פירוש זה מתאים גם לפסוקנו, המדבר על '''רע''' באופן כללי, וגם לפרק טז, המדבר על חטא מעצבן במיוחד, חטא הגאוה: הפסוק מבטיח שה' מתעב את המתגאה, ושהוא ייענש בסופו של דבר, גם אם זה ייקח זמן רב. ▼
▲
גם קהלת, כנראה, הביע רעיון דומה, על הצורך בערכאות רבות כדי להגיע לצדק, {{צמ|אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם|קהלת ה ז}}( [[ביאור:חלוקה לרמות במערכת המשפט|פירוט]] ).▼
שלמה המלך עצמו היה מעורב בעשיית צדק מאוחרת. היו כמה אנשים שחטאו לדוד אביו, אולם הוא לא העניש אותם מסיבות שונות (לדוגמה, יואב בן צרויה רצח את אבנר בן נר, אולם דוד לא הענישו כי היה תלוי בו וזקוק לו כשר הצבא). לאחר מות דוד, הדין עבר '''מיד''' דוד '''ליד''' שלמה, ושלמה אכן ביצע את גזר הדין והוציאם להורג; אולם גם שלמה העביר את הדין '''מידו''' '''ליד''' שר צבאו החדש, {{צמ|וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה '''בְּיַד''' בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת|מלכים א ב כה}}{{קטן|קטן= (אדוניהו בן חגית)|}} , {{צמ|וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|מלכים א ב לד}}{{קטן|קטן= (יואב בן צרויה)|}} , {{צמ|וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת; וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה '''בְּיַד''' שְׁלֹמֹה|מלכים א ב מו}}{{קטן|קטן= (שמעי בן גרא)|}} .
</div>▼
▲
▲</div>
▲יש ביטוי מודרני מקביל - יד רוחצת יד, כמו לחיצת ידיים, והוא משל לקשר רשעים שלא מן המניין
|