ביאור:משלי כח יז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 16:
'''עד בור ינוס, אל יתמכו בו''' = ראוי לתת לו לנוס עד שיגיע לכלא, לא לתמוך בו ולא להגן עליו מפני עושקיו.
עצה זו מתאימה לדין התורה לגבי רוצח בשגגה, אלא שבתורה במקום '''בור''' נזכר סוג אחר של כלא - '''עיר המקלט'''
::* {{צמ|וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ - וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ, אֵין לוֹ דָּם|במדבר לה כז}}- אם גואל הדם מוצא את הרוצח (גם אם רצח בשגגה) מחוץ ל"כלא" - עיר המקלט, מותר לו להרגו בלי משפט, אין להגן על הרוצח. רק בעיר המקלט הוא מוגן.
::* {{צמ|וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר '''לָנוּס '''
<div class="advanced">
שורה 28:
1. פירשנו כמו רוב פרשני הפשט, שהכוונה לרוצח, הפוגע בנפשו החומרית (כלומר בחייו) של הזולת;
2. וחז"ל דרשו שהכוונה לאדם המחטיא את הזולת, כלומר פוגע בנפשו הרוחנית:
===עד בור ינוס===
1. פירשנו '''בור''' כמשל לכלא, וכך פירשו באחד הפירושים ב'דעת מקרא', והפירוש מתאים לדינו של רוצח בשגגה, או כל רוצח שעדיין לא הורשע בדין.
2. אך רוב המפרשים פירשו '''בור''' כמשל למוות, למשל:
===אל יתמכו בו===
שורה 40:
2. ויש שפירשו שזוהי קביעה עובדתית המתייחסת לעולם האנושי - הציבור לא יתמוך בו מפני סלידתם מהמעשה שעשה {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
::*אולם לפי זה היה ראוי לכתוב " '''לא '''
3. ויש שפירשו שזוהי קביעה עובדתית המתייחסת לעולם העליון - ה'מלאכים' לא יתמכו בו ולא יאפשרו לו לכפר על פשעיו:
</div>
|