ביאור:משלי יא יא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס =
 
 
{{צמ|בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס|משלי יא יא}}
 
בזכות '''ברכתם''' של '''הישרים''' , המברכים זה את זה ומדברים בנחת ונעימות, ותורמים לשיפור יחסי האנוש בסביבתם '''הקרת''' (העיר) '''תתרומם''' , תעלה ותצליח; ולעומת זאת -
1. ייתכן שהפסוק בא ללמד על כוחם הרוחני של הישרים - כשאנשים '''ישרים''' '''מברכים''' את העיר ומתפללים בעדה, מעמדה של '''הקרת''' (=הקריה, העיר) עולה '''ומתרומם''' {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
 
בגלל '''פיהם''' של '''הרשעים''' , המקללים ומדברים דברי שנאה וגנאי, העיר '''תיהרס''' .
 
==דקויות==
 
מהי '''ברכת ישרים''' , הגורמת '''לקריה להתרומם''' ? ניתן לפרש בשלוש רמות - מחשבה, דיבור ומעשה:
 
1. ייתכן שהפסוק בא ללמד על כוחם הרוחני של הישריםמחשבה - כשאנשים '''ישרים''' '''מברכים''' את העיר ומתפללים בעדה, מעמדה של '''הקרת''' (=הקריה, העיר) עולה '''ומתרומם''' {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
 
::*אולם, לפי זה לא ברורה משמעותו של החצי השני - " '''ובפי רשעים תהרס''' ": אם גם לרשעים ישנו כוח להשפיע על המציאות בדיבורם, אז מה היתרון של הישרים? האם הכוונה שההשפעה היא הפוכה - כאשר הרשעים מברכים את העיר, הדבר גורם דווקא לחורבנה? (ראו [[ביאור:האם למילים יש השפעה מאגית על המציאות?|האם למילים יש השפעה מאגית על המציאות?]] ).
 
2. ייתכן שהפסוק בא ללמד על כוחו של הדיבור והשפעתו על החברהדיבור - כשיש אנשים '''ישרים''' בעיר, הם '''מברכים''' זה את זה, מדברים זה עם זה בנחת ובאהבה, וכך מעמדה של העיר עולה; אך כשיש אנשים '''רשעים''' בעיר, הם מקללים, מדברים דברי גנאי ורכילות, וכך העיר נהרסת; וכמו בפסוקים אחרים עם הביטוי '''פי רשעים''': :
 
::* {{צמ|כִּי '''פִי רָשָׁע''' וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ, דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר|תהלים קט ב}}
שורה 17 ⟵ 27:
::* {{צמ|עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט, '''וּפִי רְשָׁעִים''' יְבַלַּע אָוֶן|משלי יט כח}}( [[ביאור:עד בליעל יליץ משפט, ופי רשעים יבלע אוון|פירוט]] )
 
3. וייתכן שהפסוק אינו עוסק בדיבור אלא בכוח והשפעהמעשה - כאשר האנשים '''הישרים מבורכים''' בעושר וכוח, ומחזיקים את השלטון בעיר, הם מנצלים את כוחם להיטיב עם העיר, ומעמדה עולה; אך כאשר האנשים הרשעים שולטים בעיר, ו" {{צפ|תוכן=על '''פיהם''' יהיה כל דברי העיר}} ", הם מנצלים את כוחם לתועלתם האישית, והעיר נהרסת {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי, מצודת דוד)|}} .
 
הפסוק ממשיך ומסביר את הפסוק שלפניו , {{צמ|בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה|משלי יא י}}  - כשטוב לצדיקים, הם מועילים לעיר ולכן אנשי העיר שמחים, וכשהשליטים הרשעים אובדים, הם מפסיקים להזיק לעיר ולכן אנשי העיר מרננים. וייתכן שפסוק י עוסק בטוב הגשמי שהצדיקים מביאים לעיר במעשי הצדק שהם עושים, ופסוק יא עוסק ברוממות הרוחנית שהישרים משרים על העיר בברכתם {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
<div class="future">
 
==תגובות ישנות==
רמי ניר 20.11.07: "אם פסו אמונים מבני אדם - פי רשעים יהרוס עולם. כאשר ברא אלהים את האדם בצלמו כדמותו, נאלץ אלהים לתת לאדם את הזכות האלהית לברוא מציאות של טוב ורע - במילים. בימינו, פי רשעים מלאה הארץ, וברכת ישרים נדמה. לימים טרופים אלה, בהם פסו אמונים מבני-אדם, מילים מתיעוד הנבואה שנכתבה בעבר יתגשמו, ופי רשעים לא יוכל."</div>