ויקיטקסט

ביאור:משלי יא ג: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
 
 
{{צמ|תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם, וסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָדֵּם|משלי יא ג}}(קרי) ▼
אנשים המתנהגים ביושר ניצבים בפני נסיונות רבים, בפרט כאשר הם רואים שאנשים לא-ישרים מצליחים כביכול יותר מהם. ספר משלי ממליץ בכל-זאת לדבוק בדרך היושר לאורך זמן: [[ביאור:]]
 
'''התמימות''' (השלמות) בהתנהגותם של '''הישרים''' , הבוחנים כל
▲{{צמ|תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם, וסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָדֵּם|משלי יא ג}}(קרי)
 
הרואים את התמונה השלמה, '''תנחה''' אותם ותעזור להם לעבור גם תקופות קשות וחשוכות; ולעומת זאת - '''הסילוף''' , העיוות בהשקפת העולם של '''הבוגדים''' , בסופו של דבר '''ישדוד''' ויהרוס אותם.
'''תֻמָּה ''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= תמימות, שלמות ללא פגם באישיות או בהשקפת העולם]] ; '''   ישר ''' [[ביאור:ישר = ללא מכשולים|= איש שלום, אינו מכשיל את הזולת]] ;   '''▼
 
/ '''התמימות''' (השלמות) בהשקפת העולם של '''הישרים''' , המסתכלים על המציאות בשלמותה, '''תנחה''' אותם ותעזור להם לעבור גם תקופות קשות וחשוכות; ולעומת זאת - '''הסילוף''' , העיוות בהשקפת העולם של '''הבוגדים''' , בסופו של דבר '''ישדוד''' ויהרוס אותם.
'''תַּנְחֵם''' = תנחה אותם. הפסוק מתאר עולם חשוך, שבו לא רואים לאן ללכת, ורק התמימות היא שמנחה את האדם. ואפשר לקרוא גם: ''' תְּנַחֵם''' = התמימות מנחמת את האדם בעולם החשוך ומקלה עליו לעבור את תקופת החושך עד שהצדק יצא לאור. 
 
==סגולות==
'''תֻמַּת ישרים תנחם''' = אפשר לפרש בעולם המעשה או בעולם המחשבה:
 
▲'''תֻמָּה ''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= תמימות, שלמות ללא פגם באישיות או בהשקפת העולם]] ; '''   ישר ''' [[ביאור:ישר = ללא מכשולים|= אישאדם שלום, אינוההולך מכשילבשלום את הזולתובמישור]] ;    '''תַּנְחֵם''' = תנחה אותם;  ולעומת זאת - '''סֶלֶף''' = סילוף, עקמומיות, נוכלות;   '''יְשָדֵּם''' = ישדוד אותם, יביא עליהם שוד ושבר.
::*בעולם המעשה - התמדה בהתנהגות תמימה וישרה לאורך זמן, ללא ויתורים ו"חיפופים", תנחה את האדם ותנחם אותו.
::*בעולם המחשבה - השקפת עולם תמימה ושלמה, המשתדלת לראות את כל חלקי המציאות, תנחה את האדם ותנחם אותו. במקרים רבים, הסבל של האדם בעולם הזה נובע מכך שהוא רואה רק חלק מהמציאות, למשל, הוא רואה רק את הדברים הרעים שקורים לו ומתעלם מהדברים הטובים; הוא רואה כמה טוב לרשעים אבל לא מודע לצרות שעוברות עליהם. התבוננות שלמה על כל חלקי המציאות עשויה לנחם אותו ולהנחות אותו לחיים טובים יותר {{קטן|קטן= (ראו ליקוטי עצות תמימות א-ב)|}} .▼
 
ניתן לפרש את הפסוק בשני מישורים:
ומצד שני:
 
1.'' בין אדם לחברו'' - '''תומת ישרים''' היא הגישה של אנשים ההולכים בשלום ובמישור עם הזולת, הבוחנים כל עניין מנקודת מבט שלמה - מביאים בחשבון גם את נקודת המבט של הזולת, ולא רק של עצמם. הם לא חושבים רק "מה טוב לי" ו"מה אני צריך", אלא גם שואלים את הזולת "מה טוב לך?" "מה אתה צריך?", ואז נושאים ונותנים על-מנת למצוא פתרון '''תמים''' - שלם - שיהיה טוב לשני הצדדים.   גישה זו '''תנחה אותם''' אל ההצלחה, כי כאשר מביאים בחשבון את נקודת המבט של הצד השני, זוכים לשיתוף פעולה, המאפשר להתקדם '''ישירות''' אל היעד, ללא מכשולים ומאבקים.
'''סֶלֶף''' = סילוף, עקמומיות, נוכלות;   '''יְשָדֵּם''' = ישדוד אותם, יביא עליהם שוד ושבר;
 
ולעומת זאת - '''סלף בוגדים''' הוא הגישה המסולפת של אנשים לא ישרים, החושבים רק על האינטרסים הפרטיים שלהם, ומוכנים גם לפגוע בזולת על-מנת להשיג את מטרותיהם. גישה זו בסופו של דבר תביא עליהם '''שוד''' ושבר, כי האנשים שהם "דרכו" עליהם, בדרך ליעד בסופו של דבר יתקוממו נגדם ויכשילו אותם.
'''וסלף בוגדים ישדם''' = אפשר לפרש בעולם המעשה או בעולם המחשבה:
 
2.'' בין אדם למקום'' - ''' תומת ישרים''' היא השקפת העולם של אנשים ההולכים בשלום ובמישור עם ה', המסתכלים על המציאות מנקודת מבט שלמה, ומבינים ש"כל מה שעושה ה' - לטובה הוא עושה". הפסוק מתאר עולם חשוך, שבו לא רואים לאן ללכת, ורק התמימות '''מנחה''' את האדם - מזכירה לו שגם תקופת החושך היא חלק ממהלך הסטורי '''שלם''' , ובסופו של דבר יעלה האור. ואפשר לקרוא גם: ''' תְּנַחֵם''' = התמימות מנחמת את האדם בצרתו, ומקלה עליו לעבור את התקופה הקשה עד שהצדק יצא לאור.
::*מעשי הנוכלות של הבוגדים יתנקמו בהם בסופו של דבר;
 
::*השקפת העולם המסולפת של הבוגדים, המתבוננת רק בעובדות שנוח לראות, תתנקם בהם בסופו של דבר.
▲::*בעולם המחשבה - השקפת עולם תמימה ושלמה, המשתדלת לראות את כל חלקי המציאות, תנחה את האדם ותנחם אותו. במקרים רבים, הסבל של האדם בעולם הזה נובע מכך שהוא רואה רק חלק מהמציאות, למשל, הוא רואה רק את הדברים הרעים שקורים לו ומתעלם מהדברים הטובים; הוא רואה כמה טוב לרשעים אבל לא מודע לצרות שעוברות עליהם. התבוננות שלמה על כל חלקי המציאות עשויה לנחם אותו ולהנחות אותו לחיים טובים יותר {{קטן|קטן= (ראו ליקוטי עצות תמימות א-ב)|}} .
 
ולעומת זאת - '''סלף בוגדים''' הוא השקפת העולם המסולפת של האנשים כפויי-הטובה כלפי ה', שאינם זוכרים את כל הטובות שקיבלו מה', וברגע שהם נתקלים בקושי, הדבר '''משדד''' - שובר ומייאש אותם. 
 
==פירושים בתלמוד==
מסופר בתלמוד בבלי (בתרגום חופשי לעברית): " {{צפ|תוכן=כופר אחד ראה את רבא שהיה מעיין בלימודו, והיה שם את אצבעו תחת ירכו, ומרוב שהיה שקוע בלימוד, לא שם לב שירד דם מאצבעו. אמר לו הכופר: עם פזיז אתם, שהקדמתם את פיכם לאזניכם ואמרתם "נעשה ונשמע", ועדיין אתם עומדים בפזיזותכם! קודם-כל הייתם צריכים לשמוע את התורה ורק אז להחליט אם אתם רוצים לקבל אותה או לא! אמר לו רבא: אנחנו חיים בשלום ובתמימות עם ה', אנחנו סומכים עליו שלא יטעה אותנו, ועלינו נאמר '''תומת ישרים תנחם'''; אבל על אנשים שרגילים לעלילות ולמרמה, עליהם נאמר '''וסלף בוגדים ישדם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי שבת דף פח#עמוד ב|שבת פח ב]] )|}} .▼
 
▲מסופר בתלמוד בבלי (בתרגום חופשי לעברית): " {{צפ|תוכן=כופר אחד ראה את רבא שהיה מעיין בלימודו, והיה שם את אצבעו תחת ירכו, ומרוב שהיה שקוע בלימוד, לא שם לב שירד דם מאצבעו. אמר לו הכופר: עם פזיז אתם, שהקדמתם את פיכם לאזניכם ואמרתם "נעשה ונשמע", ועדיין אתם עומדים בפזיזותכם! קודם-כל הייתם צריכים לשמוע את התורה ורק אז להחליט אם אתם רוצים לקבל אותה או לא! אמר לו רבא: אנחנו חיים בשלום ובתמימות עם ה', אנחנו סומכים עליו שלא יטעה אותנו, ועלינו נאמר '''תומת ישרים תנחם''' ; אבל על אנשים שרגילים לעלילות ולמרמה, עליהם נאמר '''וסלף בוגדים ישדם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי שבת דף פח#עמוד ב|שבת פח ב]] )|}} .
בזמן התלמוד, היו אנשים שפירשו את הפסוק כראיה לכך שאנשים עשירים הם גם ישרים יותר: " {{צפ|תוכן=ומה שונה הלווה שמאמין למלוה, ומה שונה המלוה שלא מאמין ללווה? - לווה מקיים בו במלוה '''תומת ישרים תנחם''', מלוה מקיים בו בלוה '''וסלף בוגדים ישדם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[:בבא מציעא לה א|בבא מציעא לה א, תרגום לעברית]] )|}} , " {{צפ|תוכן=אם לא שאדם נאמן וישר הוא, לא היו מעשרין אותו מן שמים, שנאמר '''תומת ישרים תנחם'''}} " {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} .▼
 
▲בזמן התלמוד, היו אנשים שפירשו את הפסוק כראיה לכך שאנשים עשירים הם גם ישרים יותר: " {{צפ|תוכן=ומה שונה הלווה שמאמין למלוה, ומה שונה המלוה שלא מאמין ללווה? - לווה מקיים בו במלוה '''תומת ישרים תנחם''' , מלוה מקיים בו בלוה '''וסלף בוגדים ישדם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[:בבא מציעא לה א|בבא מציעא לה א, תרגום לעברית]] )|}} , " {{צפ|תוכן=אם לא שאדם נאמן וישר הוא, לא היו מעשרין אותו מן שמים, שנאמר '''תומת ישרים תנחם'''}} " {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} .
 
<div class="advanced">
שורה 35 ⟵ 38:
==פירוש הרב יונה גירונדי==
 
[[:רבנו יונה על משלי יא ג|רבנו יונה גירונדי]] כתב כמה פירושים לפסוק זה; מכיוון שלא הבנתי אותם עד הסוף, אני מביא אותם כאן כלשונם:
 
===תמת ישרים תנחם===
1. {{צפ|תוכן='''שלמות ''' המידות המגעת אל '''הישרים ''' מתולדת ישרם - כי ישרם יעזרם בכל אשר יגבירו תאוותם והרגל הנהגתם לקנות המידות הטובות - היא '''תנחם ''' לשמרם מכל מכשול במעשיהם, כמו שכתוב<span style="font-size(משלי ו כב): 80%;">בהתהלכך תנחה אותך"}}.
( [[Wiki/משלי_ו_כב|משלי ו כב]] ):''' " בהתהלכך תנחה אותך ".
 
(2. [[Wiki/משלי_יד_ו{{צפ|תוכן=[הישרים] אינם צריכים לטרוח להנחות תומתם, כעניין שנאמר (איוב לא יח): "ומבטן אמי אנחנה", אבל תומתם תנחה אותם, רצה לומר, כי התמימות נקל לישר בדרך; ונאמר (משלי יד ו]] ):''' " ודעת לנבון נקל ". וכי אהבת היושר והכרתו, תתקן את כל המידות כשהשגיח עליהן, '''והתמימות ''' המגעת מן '''היושר ''' - '''תנחה ''' את בעליה}}. ▼
2. [הישרים] אינם צריכים לטרוח להנחות תומתם, כעניין שנאמר<span style="font-size: 80%;">
( [[Wiki/איוב_לא_יח|איוב לא יח]] ):''' " ומבטן אמי אנחנה ", אבל תומתם תנחה אותם, רצה לומר, כי התמימות נקל לישר בדרך; ונאמר<span style="font-size: 80%;">
▲( [[Wiki/משלי_יד_ו|משלי יד ו]] ):''' " ודעת לנבון נקל ". וכי אהבת היושר והכרתו, תתקן את כל המידות כשהשגיח עליהן, '''והתמימות '''המגעת מן '''היושר ''' '''תנחה '''את בעליה.
 
===וסלף בוגדים ישדם===
1. ה {{צפ|תוכן='''סלף הסלף''' , שהוא היפך היושר, הנמצא בתולדת '''הבוגדים ''' - '''ישדם ''' ויכלם, כי לא ישיגו דרך מדרכי הנכוחה עד אשר יסירו הסלף מקרבם, וישלחו יד במידה ההיא למשאות [למחות] אותה משרשיה}}.
 
2. {{צפ|תוכן=הבגידה היפך ליושר, כי היפך ליושר במידות - משלם רעה תחת טובה. ו '''סלףוסלף בוגדים ''' הוא העיקשות וחילוף המידות הטובות המגיע אליהם ממידת הבגידה, כי הם מתחזקים בכל יום בפועל מידת בגידתם, וכוח תאוותם להיפך היושר, ועל ידי כן קונין המידות הרעות; והוהסלף '''סלף '''ההוא '''ישדם ''' , שלא ימשלו לשוב אל הנכונה, מעניין שנאמר<span style="font-size(משלי י כא): 80%;">ואוילים בחסר לב ימותו"}}.
( [[Wiki/משלי_י_כא|משלי י כא]] ):''' " ואוילים בחסר לב ימותו ".
 
3. {{צפ|תוכן=או לשון קללה, שמקלל אותם לעוצם גנות מידתם, על דרך<span style="font-size(משלי י לא): 80%;">ולשון תהפוכות תיכרת"}}.
( [[Wiki/משלי_י_לא|משלי י לא]] ):''' " ולשון תהפוכות תיכרת ".
 
==פירושים נוספים==
יש שהסיקו מכאן, שהאדם צריך להגביל את עצמו ולא להתעסק בנושאים שלמעלה מהבנתו, ובפרט, לא לנסות לעשות מהפכות ולהרוס את סדרי העולם: " {{צפ|תוכן=במקום שאין היד שולטת, כזה, ראוי לאדם לעזוב התחכמותו ולהיות הולך תמים, '''ירא את ה' בני ומלך, עם שונים אל תתערב''', ו, '''תומתותומת ישרים תנחם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[עין איה על שבת א לב]] ; ראו גם ליקוטי עצות תמימות)|}} .</div>
 
</div>
 
 
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_יא_ג"