ויקיטקסט

ביאור:משלי ו ה: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
= הנצל כצבי מיד, וכציפור מיד יקוש =
 
<div class="page">
 
{{צמ|הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ.|משלי ו ה}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
- ואחרי שתשתחרר מההסתבכות הזאת, אל תיכנס עוד פעם לערבות כזאת; אם מישהו ינסה שוב לשכנע אותך להיות עָרֵב, ברח מזה '''והינצל''' כמו ש'''צבי''' בורח '''מיד''' הציידים, וכמו '''שציפור''' בורחת '''מיד''' '''המוקש''' שהוצב כדי ללכוד אותה.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longleft">
 
==הקבלות==
צבי כמשל נזכר גם ב:▼
::* {{צמ|וְהָיָה '''כִּצְבִי''' מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ|ישעיהו יג יד}}▼
::* {{צמ|דּוֹמֶה דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|שיר השירים ב ט}}( [[ביאור:אהבה מקפיצה|פירוט]] )▼
::* {{צמ|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר|שיר השירים ב יז}}▼
::* {{צמ|בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים|שיר השירים ח יד}}( [[ביאור:הסיום של שיר השירים|פירוט]] )▼
 
ציפור בפח נזכרה גם ב: ▼
::* {{צמ|הֲתִפֹּל '''צִפּוֹר''' עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?|עמוס ג ה}}▼
::* {{צמ|נַפְשֵׁנוּ '''כְּצִפּוֹר''' נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ|תהלים קכד ז}}▼
::* {{צמ|צוֹד צָדוּנִי '''כַּצִּפּוֹר''' אֹיְבַי חִנָּם|איכה ג נב}}▼
 
הצבי והציפור יחד נזכרו גם בדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=הוי עז כנמר, '''וקל כנשר''' ''', ורץ ''' '''כצבי''', וגבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמים}} " {{קטן|קטן= (יהודה בן תימא,  [[משנה אבות ה כ]] )|}} .▼
 
</div> <div class="cell sgulot longleft">
 
==סגולות==
 
כשאנחנו מטיילים ביער, ומסתכלים על החיות והציפורים, אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה דברים, ובפרט, על ערך החופש.
 
הפסוק נמצא בסוף קטע (פסוקים 1-5) המדבר על ערבוּת. אדם שחתם על ערבות לרעהו, צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לקיים את התחייבותו (ראו [[ביאור:איךמבנה להינצלמשלי מערבותו-0105|בפסוקים הקודמים]] ), אבל אחרי שסיים את חובותיו, הוא צריך להישאר חופשי - ולא להיכנס בשום אופן להרפתקה נוספת.
 
לפעמים מבקשים מאיתנו לחתום ערבוּת על משכנתאהלוואה, ומפעילים עלינו לחץ גדול להסכים. '''הצבי והציפור''' יכולים ללמד אותנו איך להישאר חופשיים: כשאנחנו מתקרבים אליהם ומנסים לאחוז אותם '''בידינו''' - הם בורחים '''מיד'''. גם אם ננסה לפתות אותם ולשכנע אותם להתקרב אלינו, הם לא יתפתו, הם ייזהרו וישמרו בקנאות על החופש שלהם. צפיה בבעלי חיים אלה תעזור גם לנו לשמור על החופש שלנו.
 
</div> <div class="advancedcell dquyot longbig">
 
==דקויות==
==מקורות ופירושים נוספים==
 
הקטע עוסק באדם שהבטיח לרעהו הבטחה שאינו יכול לקיים. בפסוק ג נאמר, שהוא צריך '''להתרפס''' בפני רעהו כדי שימחל לו. מה הקשר בין עצה זו לבין '''הצבי והציפור''' שנזכרו בפסוק שלנו?
 
1. לפי רוב המפרשים, הצבי מסמל '''זריזות''', כמו ב [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t08b02.htm#18 שמואל ב ב יח] : {{צ|וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד '''הַצְּבָיִם''' אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה}}: " {{צפ|תוכן=מהר והשמט משם, כצבי הנמלט מיד האדם}} {{קטן|קטן= (רש"<smallי)|}} class. ייתכן שגם הציפור מסמלת זריזות, כמו ב {{צמ|יֶחֶרְדוּ '''כְצִפּוֹר''' מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם נְאֻם ה'|הושע יא יא}}: {{צפ|תוכן=הנצל ברוב מרוצה ובמהירות, כמו שינצל הצבי מיד הבא ללקחו ברוב מרוצתו במהירות, וכמו שינצל הצפור מיד המוקש... במהירות עופפותו, עד שיצא משם קודם יפול המוקש עליו}} {{קטן|קטן= (רלב"small">ג, מצודות)|}} . אם כך, המשל מדגיש עד כמה זה חשוב להזדרז ולקיים התחייבויות.
(רש"י)|}} . ייתכן שגם הציפור מסמלת זריזות, כמו ב {{צמ|יֶחֶרְדוּ '''כְצִפּוֹר''' מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם נְאֻם ה'|הושע יא יא}}: " {{צפ|תוכן=הנצל ברוב מרוצה ובמהירות, כמו שינצל הצבי מיד הבא ללקחו ברוב מרוצתו במהירות, וכמו שינצל הצפור מיד המוקש... במהירות עופפותו, עד שיצא משם קודם יפול המוקש עליו}} "<small class="small">
(רלב"ג, מצודות)|}} . אם כך, המשל מדגיש עד כמה זה חשוב להזדרז ולקיים התחייבויות.
 
אולם ברוב הפסוקים שבדקתי, הציפור אינה מסמלת זריזות אלא תכונות אחרות:
שורה 26 ⟵ 49:
2. בספר משלי, הציפור מסמלת '''פתיות''' - תכונה שגורמת לה להילכד בפח:
 
::* {{צמ|כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל '''בַּעַל כָּנָף'''; וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ, יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם|משלי א יז}}( [[ביאור:כימבנה חנםמשלי מזרה הרשת בעיני כל בעל כנףא-17|פירוט]] )
::* [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t2807.htm#23 משלי ז כג] : {{צ|עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, כְּמַהֵר '''צִפּוֹר''' אֶל פָּח, וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא}} ( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/mj-07-23.html פירוט] )
::* [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t3109.htm#12 קהלת ט יב] : {{צ|כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה '''וְכַצִּפֳּרִים''' הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם}}
 
הצבי אינו מסמל פתיות בתנ"ך, אולם ישנו סיפור עממי על דוד, אביו של המחבר, שבו הצבי מסמל פיתיון: " {{צפ|תוכן=יומא חד נפק לשכור בזאי, אתא שטן ואדמי ליה כטביא, פתק ביה גירא ולא מטייה, משכיה עד דאמטייה לארץ פלשתים, כדחזייה ישבי בנוב אמר 'היינו האי דקטליה לגלית אחי', כפתיה קמטיה אותביה ושדייה תותי בי בדייא}} " {{קטן|קטן= ( [[:סנהדרין צה א|בבלי סנהדרין צה.]] )|}} : יום אחד יצא דוד לצוד ציד, בא השטן ונדמה לו כצבי, ניסה דוד לירות בו חיצים אך הוא ברח, רדף דוד אחריו ולא שם לב שהגיע לארץ פלשתים, שם ראה אותו יִשְׁבִּי הענק אחיו של גלית, תפס אותו ורצה להרגו כנקמה על הריגת אחיו. דוד חשב שהוא צד את הצבי, אך למעשה הצבי הוא שצד אותו!
 
אם כך, ייתכן שהכתוב מזכיר את הצבי והציפור, כדי לרמוז, שעצם החתימה על הערבות היתה טעות של פתיים, וצריך להיזהר שלא לחזור על הטעות הזאת בעתיד: "ראה כמה אתה סובל עכשיו, בגלל שחתמת על ערבות! אתה כמו צבי וציפור במלכודת! אז עכשיו תעשה הכל כדי להינצל, ובפעם הבאה תיזהר ואל תהיה פתי כמו צבי וציפור!".
 
3. אפשר לפרש, שהמשל מתייחס לאופן שבו הצבי והציפור מנסים להשתחרר ממלכודת: " {{צפ|תוכן='''הצבי''' הנצוד הוא '''ניצול''' בכח גופו וקרניו,  '''וכציפור'''... שמניחים דבק והוא '''נוקש''' ע"י דביקת נוצותיו אל הדבק, ינצל ע"י מריטת נוצותיו הדבוקים אל המוקש. כן תנצל: או בכח גופך, או במה שתניח ממונך ומלבושך ביד מי שערבת לו}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי ו ה|מלבי"ם]] )|}} .
 
4. צבי וציפור הם יצורים "חמודים" ומעוררים '''אהדה'''. כאשר הם נלכדים במלכודת ציידים, הם מנסים לעורר את רחמיהם של הציידים ולהתחנן שישחררו אותם. לפי זה, המשל בפסוק שלנו ממחיש את העצה בפסוק ג {{צ|התרפס ורהב רעיך}}.
שורה 40 ⟵ 63:
5. הצבי והציפור הם יצורים '''צמחוניים''', ואינם מנסים לתקוף או לאיים. כך גם אדם שהבטיח הבטחה ואינו יכול לקיים, צריך לצאת מהמצב בצורה "צמחונית", ולא בצורה "טורפת" הפוגעת באחרים. כלומר, לעשות כמיטב יכולתו על-מנת להחזיר את חובותיו (ראו [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/mj-06-04.html בפסוק הקודם] ), ולא להשתמט מחובותיו ולהטיל אותם על אחרים.
 
6. ויש מפרשים שהדגישו דווקא את '''הסכנה''' שבה נמצא האדם שאינו זהיר ועירני מספיק: " {{צפ|תוכן=ואם לאו - דמך בראשך כדם צבי ואיל, הדא היא דכתיב '''הנצל כצבי מיד'''}} " {{קטן|קטן= (רבי נחמיה, [[שמות רבה כז ט]] )|}} .
 
7. ולענ"ד מדובר בשתי עצות שונות: כל עוד אתה מחוייב לרעך - "התרפס ורהב רעיך", אולם ברגע שסיימת את ההתחייבות - אל תיכנס למחוייבויות נוספות, אל תחתום שוב על ערבות, שמור על החופש שלך בקנאות, כמו שעושים הצבי והציפור.
שורה 50 ⟵ 73:
וכן פירשו חז"ל, שהעבירה היא המלכודת, והתשובה היא ההצלה:
 
::*" {{צפ|תוכן=שב בתענית... שהתענית קרובה לתשובה... שלא תתיקש בגזירתה של גיהנם}} " {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) ו א|מדרש משלי (בובר)]] )|}} .
::*" {{צפ|תוכן=להזהר הרבה שלא להכשל בשום חטא שבן אדם לחברו, ולתקן כל מה שיוכל מהעבר בדרך חכמה ואומץ רוח מאד, "הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש}} " {{קטן|קטן= ( [[אורות התשובה ז]] )|}} .
::*" {{צפ|תוכן=פסוקים אלה מנחים את האדם שהסתבך באמרי פיו ופגע בחברו, למהר ולרצותו. הקצב מהיר מאוד. הדימויים לקוחים מעולם הציד. חיים ומוות מוטלים על כף המאזניים. רגע אחד של אי-תשומת לב מוביל את החיה לבור המלכודת. שלמה המלך מדגיש את המיידיות של התשובה. ההשוואה לתמונת הציד מלמדת על גודל הסכנה שבהשארת מטען נפץ לא מפורק, בור פתוח באמצע הדרך. הסכסוך בין איש לרעהו יכול להביא לנפילה למצולות. אין להתמהמה, אומר שלמה, אף לא רגע. צריך לסיים פרשות ריב שבין איש לרעהו ולקוטלן בעודן באבן.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&amp;itemNo=901696&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=5&amp;sbSubContrassID=0 שעת רחמים ועת רצון / הרב בני לאו, הארץ] )|}} .
 
===מיד===▼
▲צבי כמשל נזכר גם ב:
בלשון ימינו, המילה '''מִיָּד''' היא תואר-פועל שמשמעו "במהירות הבזק"; אולם בלשון המקרא, '''מִיָּד''' = מ-יד, '''הנצל כצבי מיד''' = "הנצל כמו שצבי ניצל מידו של הצייד". וייתכן שהמילה בלשון ימינו נוצרה מהבנה שגויה של הפסוק, כאילו שמשמעותו היא "הנצל במהירות רבה כמו הצבי" (ע"פ [[ביאור:הינצל כצבי מיד וכציפור מיד יקוש|חגי הופר]] ). ▼
 
ראו גם: [[:ערכי לשון הקודש - יקש|השורש יקש]] .▼
▲::* {{צמ|וְהָיָה '''כִּצְבִי''' מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ|ישעיהו יג יד}}
▲::* {{צמ|דּוֹמֶה דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|שיר השירים ב ט}}( [[ביאור:אהבה מקפיצה|פירוט]] )
▲::* {{צמ|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר|שיר השירים ב יז}}
▲::* {{צמ|בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים|שיר השירים ח יד}}( [[ביאור:הסיום של שיר השירים|פירוט]] )
 
</div> <div class="cell future longcell">
▲ציפור בפח נזכרה גם ב:
 
==לעיון נוסף==
▲::* {{צמ|הֲתִפֹּל '''צִפּוֹר''' עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?|עמוס ג ה}}
▲::* {{צמ|נַפְשֵׁנוּ '''כְּצִפּוֹר''' נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ|תהלים קכד ז}}
▲::* {{צמ|צוֹד צָדוּנִי '''כַּצִּפּוֹר''' אֹיְבַי חִנָּם|איכה ג נב}}
 
[[ביאור:מבנה משלי ו-05|המאמר המקורי]]
▲הצבי והציפור יחד נזכרו גם בדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=הוי עז כנמר, '''וקל כנשר''' ''', ורץ ''' '''כצבי''', וגבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמים}} " {{קטן|קטן= (יהודה בן תימא,  [[משנה אבות ה כ]] )|}} .
 
</div> </div> </div>▼
▲===מיד===
▲בלשון ימינו, המילה '''מִיָּד''' היא תואר-פועל שמשמעו "במהירות הבזק"; אולם בלשון המקרא, '''מִיָּד''' = מ-יד, '''הנצל כצבי מיד''' = "הנצל כמו שצבי ניצל מידו של הצייד". וייתכן שהמילה בלשון ימינו נוצרה מהבנה שגויה של הפסוק, כאילו שמשמעותו היא "הנצל במהירות רבה כמו הצבי" (ע"פ [[ביאור:הינצל כצבי מיד וכציפור מיד יקוש|חגי הופר]] ).
 
<div>
 
▲ראו גם: [[:ערכי לשון הקודש - יקש|השורש יקש]] .
 
▲ </div> </div>
 
 
שורה 86 ⟵ 100:
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/06-05.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2011-06-13.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/06-05.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/06-05}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ו_ה"