התורה והמצוה ויקרא א ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "==סימן כא== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|א|ג|}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא נדבה פרשה ג|..." |
|||
שורה 4:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא נדבה פרשה ג|סימן כא}}
אם עולה קרבנו: דרושי הספרא בנוים על שלשה יסודות:
* ( א ) כל שם הבא סתם היא כולל כל מה שיקרא בשם ההוא, שאף שהתחיל "אדם כי יקריב" שמדבר מקרבן נדבה, אחר שאמר סתם "אם עולה" ולא באר אם עולת נדבה קרבנו -- כָלַל כל מין עולה, נדבה וחובה. (<small>כמו שלמד פרק ד' משנה ג' ו' לענין סמיה, ופרק ה' משנה ב' ד' לענין הפשט ונתוח ממה שכתוב "את העולה", שכל מין עולה בכלל. וכן במקומות לא חקר</small>). וזהו שאמר ''עולת חובה'' (כגון עולות יולדת ומצורע) ''מנין שכל הפסולין נוהגים בה?'' (שלא יביא מן החיה והוא הדין רובע ונרבע וכל הני שלמד למעלה) ''תלמוד לומר "אם עולה"'' -- שכולל גם נדבה. {{רווח קשיח|2}} ובארו שאי אפשר ללמדה במה מצינו מנדבה דיש להשיב אחר שעולת יולדת ומצורע יש להם חליפין, שבדלות מביא עוף, הוא הדין דיתר הפסולים כשרים).
* ( ב ) מבואר אצלנו שיש הבדל בין השם הבא במאמר פשוט -- שאז בא בדוקא, ובין השם הבא במאמר תנאי שיש בו שני חלוקות. שאז לא בא השם בדוקא רק בדרך דוגמא. למשל: אומר במכלתא (פר' יתרו) על "אם בהמה אם איש לא יחיה" ''חיה מנין? תלמוד לומר "אם בהמה"; אשה מנין? ת"ל "אם איש"''. (<small>ובבא קמא דף נד: ''חיה בכלל בהמה. "אם בהמה"-- לרבות עופות''</small>) ורצונול לומר שאם היה כתוב "בהמה ואיש לא יחיה" הייתי אומר שבאו השמות בדוקא ואין חיה בכלל (לדעת המכלתא, או אין עופות בכלל לסברת הגמ' דחיה בכלל שם "בהמה"). וכן אין איש בכלל "איש", דכל מקום שכתוב "איש" מוציא אשה; אבל בשכתוב בצורת המאמר התנאי עם מלת "אם" --"אם בהמה אם איש"-- בא השמות בדרך דוגמא, ר"ל בין הנכלל בכלל מין בהמה בין הנכלל בכלל מין אדם, לא יחיה. וזה כאילו אמר "מאיש עד בהמה לא יחיה" ובהכרח המינים האמצעים שבין בהמה ואיש נכלל בכללם, וחיה ועופות בכלל "בהמה" ואשה בכלל "איש", כי שם "בהמה" ו"איש" באו לדוגמא, לא בדיוק. (וכמו שכתבנו באילת השחר כלל צג).
: וכיון שפה בא מאמר התנאי המצוין במלת "אם", "אם עולה", שמגביל נגד "ואם שלמים קרבנו", שמחלק בין עולה ובין שלמים, מבואר ששם "עולה" הוא שם הדוגמא וכולל גם מה שדומה אליו שהוא תמורת עולה שקריבה עולה, שגם בה נוהג כל הפסולים האלו. וזהו שאמר במשניות ג' ד' ''ומנין שינהגו בתמורה וכולי ת"ל "אם עולה"-- לרבות את התמורה'' {{רווח קשיח|1}} (פירוש: שמרבה תמורה שאין הפסולים קרבים אף על גב שקדושה חלה עליהם כמ"ש הרמב"ם פרק א מהל' תמורה הלכה יח).{{ססס}}(ואמר שאי אפשר ללמוד במה מצינו מעולה דיש לומר דתמורה קל מעולה שקדושה חלה עליה בבעל מקום קבוע כמ"ש בפ' בחקתי פרק ט משנה טו)
* (יסוד ג) [לא נגמר...]
==סימן כב==
| |||