התורה והמצוה ויקרא א ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 323:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא נדבה פרשה ב|סימן יח}}
 
'''<small>[הערה: איך דריש "ומן הצאן" לשני דרשות? ואיך ימעט מן הוא"ו ? ובכלל צריך לשים לב על המון הדרושים האלה שיחד לכל אחד מקום בפני עצמו, מי הגיד להם ש"מן הצאן" מוציא מוקצה? "מן הבקר" למטה-טריפה, וכיוצא:]</small>'''
 
ומן הצאן: בספרא ובש"ס (ב"ק דף מ, תמורה כח, בכורות מא, נדה מ"א) דרשו "ומן הצאן" למוקצה ונוגח, ורחוק לפי שרשי הלשון שידשרושידרשו מיעוט כפול על ידי הוי"ו.

ולדעתי, חכמינו ז"ל קבלו הדרשות על שמות המין שבאו אצל קרבנות בה"א עם מלת "מן" שבא למעט כנ"ל בסימן הקודם.
 
* ונמצא ד' פעמים "מן הבקר" ושמונה פעמים "מן הצאן".
* ונמצא עוד ב' פעמים 'מן הכבשיםהכשבים ומן העזים"'.
* ופעם אחד "מן הבהמה", כמו שיבואר.
 
והנה "מן הכבשים ומן העזים" {{ממ|שמות|יב|ה}} דגבי פסח מצרים לא דרשי כי היה לשעתו. ועל המותר היה להם דרשות מקובלות וסדרום אחר כך על הפסוקים.
 
* ודרשו "מן הבהמה..מן הבקר..ומן הבקר" {{הפניה לפסוקים|ויקרא|א|ב|ג|קטגוריה=ללא}} דפה על רובע ונעבד וטריפה.
* "ומןואם מן הצאן" "..מן הכבשיםהכשבים או מן העזים" שבעולת הצאן {{ממ|ויקרא|א|י}}-- דרשו על חולה זקן ומזוהם. וכמ"ש בספרא ובגמ' בכורות (דף מא) ותמורה (דף כח).
* "ומן הבקר" דגבי שלמים דריש למעוטי תשיעי שבמעשר כמ"ש בספרא (פט"ז משנה ד).
* "ומן הצאן" דגבי שלמים דריש בזבחים (דף ט) על מותר הפסח.