התורה והמצוה ויקרא א ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא נדבה פרשה ב|סימן ט}}
---------------------------
<small>'''[הערה] באיזה אופן השכילו מן "ואמרת אליהם" שלא יסמכו נשים על השלמים?'''</small><br />
ואמרת אליהם: כבר הרחבנו הדיבור ([[התורה והמצוה ויקרא א א#סימן ג|בסימן ג]]) ובררנו הגדרים וההבדלים שבין לשון "דיבור" ובין לשון "אמירה"; שהדיבור מורה על הדיבור הכולל המבטאיי והאמירה מבארת תמיד הענין הנאמר. ובמה שכתב "דבר אל בני ישראל" מציין שידבר עמם איזה דיבור, ואינו מציין עדיין מה ידבר. ובמה שכתב "ואמרת אליהם" פירושו ''זאת וזאת תאמר''. כי הדיבור הארוך הזה בו הודיעו כל הלכות קרבנות נדבה ותחתיו אמירות רבות פרטיות שהם פרשת עולה, פרשת מנחה, פרשת שלמים. וכל אחד מחולק עוד לאמירות פרטיות-- פרשת עולת בקר, פרשת עולת צאן, עולת העוף, וכן כולם. שכל אלה הם אמירות נכנסות תחת הדיבור הארוך הכללי כמ"ש (פרשה א משנה ט, ופרשה ה משנה א) ''ומה היו ההספקות משמשות? ליתן רווח למשה.'' ואם היה אומר רק "דבר אל בני ישראל" לבד, הייתי יכול לאמר שתנאי "בני ישראל" שממעט נשים (כנ"ל בסימן הקודם) אינו רק בעולה, לא בשלמים שטעונים תנופה וחמורים יותר; אבל אחר שאמר "ואמרת אליהם" שפירושו ''גם פרטי האמירות שהם הפרשיות הפרטיות תאמר '''אליהם''''', רוצה לומר לבני ישראל לבד,לא לבנות ישראל, ממילא גם פרשת שלמים שהיתה אחת מהאמירות הפרטיית שבדיבור הכולל הזה (כמו שיתבאר (בסימן יב) המופת לזה שפרשה זו נמשכת עד דיני החטאת) -- אין דין סמיכה שלה נוהג רק בבני ישראל.
[<small>ובמסורה פה נמסר: '''''דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם''' י"ג בתורה''. ובפרשת מצורע ([[התורה והמצוה ויקרא טו א-ג#סימן קיט|סימן קיט]]) הראיתי רובי הדרושים על "ואמרת אליהם". ושם תמצא יישוב מדוע לא אמר פה כמו בכמה מקומות ''"ואמרת אליהם"-- לרבות הגרים''.</small>]
וז"ש בספרא פה ''יכול לא יסמכו על העולות..ת"ל ואמרת אליהם-- לרבות כל האמור בענין''.
==סימן י==
| |||