ויקיטקסט

ביאור:משלי י כו: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= החומץ והעשן =
ביקשתם ממישהו לעשות לכם טובה, והוא אמר "אין לי זמן", "אין לי כוח" וכו'...; הפעלתם עליו לחץ עד שהוא 'נשבר' והסכים למלא את בקשתכם.▼
 
מרוצים? - לפי ספר משלי, אין לכם סיבה לשמוח:
 
{{צמ|כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם, כֵּן '''הֶעָצֵל''' לְשֹׁלְחָיו|משלי י כו}}
 
▲ביקשתם ממישהו לעשות לכם טובה, והוא אמר "אין לי זמן", "אין לי כוח" וכו'...; הפעלתם עליו לחץ עד שהוא 'נשבר' והסכים למלא את בקשתכם.
העצל נמשל לחומץ ולעשן - מה הקשר בין המשל לנמשל? ומה אפשר ללמוד מהם?
 
1. {{קטן|קטן= (ע"פ ר' יונה גירונדי, מלבי"ם)|}} :
 
מרוצים? - לפי הפסוק שלנו, אין לכם סיבה לשמוח: העצל יהיה עבורכם '''כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים'''. כמה פירושים:
::* {{צ|החומץ}} נועד לעורר את התיאבון (ראו רות ב יד: {{צ|ויאמר לה בועז לעת האוכל: גושי הלום ואכלת מן הלחם, וטבלת פיתך בחומץ...}}; ראו גם [http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2114_111a.htm תלמוד בבלי, שבת קיא.] - מדברי רש"י נראה שהיה מקובל לטבול לחם בחומץ לפני האכילה). אך כשאוכלים יותר מדי חומץ זה מקהה את {{צ|השיניים}} (ראו בתלמוד שם), ואז אי אפשר לאכול - למרות שיש תיאבון.
::* {{צ|העשן}} נוצר כשמדליקים אש כדי להאיר את הבית. אך כשהבעירה לא מספיק טובה ויש יותר מדי עשן - הוא מכהה את {{צ|העיניים}} ואז אי אפשר לראות - למרות שיש אור.
::*כן גם {{צ|העצל}} - שולחים אותו לבצע משימה, אך עד שהוא מבצע אותה כבר עובר זמנה ו {{צ|שולחיו}} לא יכולים ליהנות מהתוצאות: " {{צפ|תוכן=כי מעצלותו להקשיב לקול דברי השולח ולצפון אותם בלבבו, או לכוון את דברי מי ששלחוהו, או מעצלותו ואיחורו בדרך - לא תינצל שליחותו מן הקלקול}} ".
 
1. {{צ|החומץ}} נועד לעורר את התיאבון (ראו {{צמ|וַיֹּאמֶר לָהּ בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל: גֹּשִׁי הֲלֹם, וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם, וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ...|רות ב יד}}; ראו גם [http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2114_111a.htm תלמוד בבלי, שבת קיא.] - מדברי רש"י נראה שהיה מקובל לטבול לחם בחומץ לפני האכילה). אך כשאוכלים יותר מדי חומץ זה מקהה את {{צ|השיניים}} (ראו בתלמוד שם), ואז אי אפשר לאכול - למרות שיש תיאבון.     {{צ|העשן}} נוצר כשמדליקים אש כדי להאיר את הבית. אך כשהבעירה לא מספיק טובה ויש יותר מדי עשן - הוא מכהה את {{צ|העיניים}} ואז אי אפשר לראות - למרות שיש אור.     כן גם {{צ|העצל}} - שולחים אותו לבצע משימה, אך עד שהוא מבצע אותה כבר עובר זמנה ו {{צ|שולחיו}} לא יכולים ליהנות מהתוצאות: {{צפ|תוכן=כי מעצלותו להקשיב לקול דברי השולח ולצפון אותם בלבבו, או לכוון את דברי מי ששלחוהו, או מעצלותו ואיחורו בדרך - לא תינצל שליחותו מן הקלקול}} {{קטן|קטן= (ע"פ ר' יונה גירונדי, מלבי"ם).|}}
2. {{קטן|קטן= (אראל, מדורת נח"ת, ל"ג בעומר ה'תשנ"ט)|}} :
 
::*2. {{צ|החומץ}} נדבק {{צ|לשיניים}} - גם כשמנסים לירוק אותו נשאר טעם חמוץ ומעצבן; {{צ|    העשן}} נדבק {{צ|לעיניים}} - גם כשמנסים לסלק אותו בידיים זה לא עוזר (בפעם הבאה שתהיו ליד מדורה, נסו ותראו...);     כך {{צ|העצל}} נדבק {{צ|לשולחיו}} - גם כשהם מנסים לשלוח אותו לעשות משהו, הוא לא הולך, אלא אומר "אין לי כוח, אני רוצה להישאר כאן..." {{קטן|קטן= (אראל, מדורת נח"ת, ל"ג בעומר ה'תשנ"ט)|}} .
::* {{צ|העשן}} נדבק {{צ|לעיניים}} - גם כשמנסים לסלק אותו בידיים זה לא עוזר (בפעם הבאה שתהיו ליד מדורה, נסו ותראו...);
::*כך {{צ|העצל}} נדבק {{צ|לשולחיו}} - גם כשהם מנסים לשלוח אותו לעשות משהו, הוא לא הולך, אלא אומר "אין לי כוח, אני רוצה להישאר כאן...".
 
והמסר המעשי הוא - תיזהרו כשאתם שולחים מישהו לבצע בשבילכם משימה; אם אתם רואים שהוא מנסה "להידבק" למקום ולהתחמק מהמשימה בתירוצים שונים, עדיף שתעזבו אותו; גם אם בסוף תצליחו לגרום לו לקחת על עצמו את המשימה, הוא יעשה אותה בעצלות ויגרום לכם יותר נזק מתועלת.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_י_כו"