ביאור:משלי י טז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= פעולת צדיק לחיים - תבואת רשע לחטאת =
כל רעיון לתיקון החברה, גם הרעיון הצודק והנשגב ביותר, עלול להיות מנוצל על-ידי רשעים לטובת האינטרסים הפרטיים שלהם. כך מזהיר ספר משלי:▼
{{צמ|פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת|משלי י טז}}
▲כל רעיון לתיקון החברה, גם הרעיון הצודק והנשגב ביותר, עלול להיות מנוצל על-ידי רשעים לטובת האינטרסים הפרטיים שלהם. כך מזהיר ספר משלי:
'''פעולה''' היא תחילת המעשה, '''ותבואה''' היא סיומו ותוצאתו; כך גם בעולם החקלאות - '''פעולה''' היא החרישה, הזריעה והקצירה, '''ותבואה''' היא התוצאה '''שמביאים''' הביתה.
שורה 10 ⟵ 12:
'''פעולת צדיק לחיים''' = אדם צדיק עושה פעולה במטרה להוסיף חיים, טוב וצדק בחברה, אך -
'''תבואת רשע לחטאת''' = הרשע לוקח את התבואה, התוצאה מפעולתו של הצדיק, ומשתמש בה לחטאת ( [[ביאור:חטא = עבירה מתוך טעות או תאוה|= חיסרון]] ), לא למטרתה המקורית אלא לתועלתו האישית. הנה כמה דוגמאות דמיוניות לחלוטין, אבל אפשריות:
::*'''הצדיק''' מחוקק חוק לשמירה על בריאות הציבור ואיכות הסביבה, למשל, חוק שמחייב מפעלים להתקין מסנן נגד זיהום; '''הרשע''' - שהוא בעל מפעל למסננים - מפעיל לוביסטים שדואגים לכך, שהתקנות יגדירו במדוייק את סוג המסנן המותר להתקנה, ו"במקרה" רק המסננים של אותו רשע עומדים בתקן, וכך הוא מתעשר והמתחרים פושטים רגל.
::*'''הצדיק''' מחוקק חוק לשמירה על זכויות העובדים, למשל, חוק שכר מינימום; '''הרשע''' משחד פקידים במשרד העבודה והרווחה, כך שיאכפו את החוק בקפדנות רבה, אבל רק על המתחרים שלו.
::*'''הצדיק''' רוצה לעודד אנשים לחסוך כסף לעת זקנה; '''הרשע''' משכנע אותו לחוקק חוקים שיעודדו אנשים לחסוך כסף דווקא בקרנות מאד מסויימות, ששייכות למשפחות של בעלי ההון.
::*'''הצדיק''' מחליט להפריט מפעל ממשלתי כדי להקטין את הריכוזיות במשק; '''הרשע''' מבטיח לפקידים במשרד האוצר, שאם המפעל יימכר לו במחיר מוזל, הוא ייתן להם משרה מכובדת אחרי שיפרשו מתפקידם. הוא זוכה במכרז והציבור מפסיד.
::*'''הצדיק''' מלמד שצריך לבטוח בה', ולהאמין שכל מה שקורה לאדם הוא ביד ה'; '''הרשע''' פוגע באנשים תמימים ועושק אותם, וכשהם מנסים למחות ולתבוע את מה שמגיע להם, הוא אומר להם שאין טעם להתלונן כי "הכל מה'".
::*'''הצדיק''' מלמד שצריך לשמוע בקול חכמים ולקבל את ברכתם; '''הרשע''' מתחזה לרב, מקבל שליטה והשפעה על מספר גדול של אנשים, וגובה כסף מאנשים שבאים לבקש את ברכתו. או: '''הרשע''' לוקח אדם תמים שנראה כמו רב, מפיץ סיפורים על כך שהוא "רב גדול וצדיק", וממנה את עצמו ל"משרת בקודש" של אותו "רב", המחליט איזה שאלות להעביר לרב ואיזה תשובות להעביר מהרב אל הציבור, וכך מקבל כוח ושליטה על האנשים שבאים להתייעץ עם הרב.
::*'''הצדיק''' בונה את בית המקדש כמקום להתעלות מעל חיי החומר והתדבקות באינסוף, '''והרשע''' הופך את בית המקדש ל{{צ|מאורת פריצים}} {{קטן|קטן= (ירמיהו ז)|}} , מקום שבו מנקים את המצפון לאחר ביצוע פשעים חמורים:
כך קורה בכל התנועות האידיאולוגיות - בדור הראשון, דור '''הפעולות''', התנועות מוקמות על-ידי '''צדיקים''' בעלי ערכים נשגבים שמטרתם להביא '''לחיים''', אך בדור הבא, דור '''התבואה''', באים '''רשעים''' המשתלטים על התנועה ומנצלים אותה לאינטרסים האישיים שלהם, '''לחטאת'''.
ייתכן שהפסוק הבא (פסוק יז) מתאר דרך אפשרית לפתרון - קבלת ביקורת באופן תמידי: {{צ|אֹרַח ''' לְחַיִּים''' שׁוֹמֵר מוּסָר, וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה}} ( [[ביאור:אורח לחיים שומר מוסר|פירוט]] ).
שורה 27 ⟵ 29:
==מקורות ופירושים נוספים==
1. לפי פירושנו, המסתמך על המדרש שהביא רש"י, הפסוק מדבר על עניין אחד, שהצדיק עושה אותו במטרה '''לחיים''', והרשע משתמש בו במטרה '''לחטאת'''. רעיון דומה נמצא בכתבי האדמו"ר מגור:
2. ויש שפירשו, שהפסוק מדבר על אופן ההתנהגות המקובל של הצדיק והרשע: אצל '''הצדיק''', גם '''הפעולות''', כלומר האמצעים שהוא משתמש בהם להשגת מטרותיו, הן צודקות ומביאות '''לחיים'''; ואצל '''הרשע''', גם '''התבואות''', כלומר המטרות, הן רעות '''וחוטאות''': " {{צפ|תוכן='''הצדיק'''... גם האמצעיים שעוסק בהם להכין את התכלית הם '''לחיים''', וכל-שכן התכלית... '''והרשע'''... גם '''התבואה''' הנגמרת, שהיא תכלית מעשהו, הוא '''לחטאת''' וחיסרון, והוא תכלית כוזב}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:משלי י טז|מלבי"ם]] , ודומה לזה פירשו הרב יונה גירונדי והגאון מווילנה)|}} . ומכאן ניתן להסיק, שיש אנשים בינוניים - בין הצדיק לרשע, שהתכלית שלהם (התבואה) היא טובה וראויה, אבל האמצעים שהם משתמשים בהם (הפעולה) לא ראויים.▼
3. ויש שפירשו, שהפסוק מתאר את הגמול האלהי על התנהגותם של הצדיק והרשע: " {{צפ|תוכן=מעשה הצדיק הוא סיבה לחיים, אבל פרי מעשה הרשע הוא סיבה להחסיר ימי חייו}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , ויש כאן רמז, שמידת השכר מרובה ממידת העונש - ה' נותן שכר לצדיק גם על מעשים טובים ללא תוצאות, אבל שופט את הרשע רק על מעשים רעים שיש להם תוצאות רעות. ▼
▲2. ויש שפירשו, שהפסוק מדבר על אופן ההתנהגות המקובל של הצדיק והרשע: אצל '''הצדיק''', גם '''הפעולות''', כלומר האמצעים שהוא משתמש בהם להשגת מטרותיו, הן צודקות ומביאות '''לחיים'''; ואצל '''הרשע''', גם '''התבואות''', כלומר המטרות, הן רעות '''וחוטאות''':
4. וייתכן שהפסוק ממשיך את הפסוק הקודם (פסוק טו), שדיבר על היחסיות של העושר: {{צ|הון עשיר קרית עזו, מחתת דלים רישם}} ( [[ביאור:הון עשיר קרית עוזו, מחיתת דלים רישם|פירוט]] ). '''הצדיק''', גם אם יצטרך לעבוד ולקבל שכר תמורת עבודתו ('''פעולה'''), הדבר יביא לו '''חיים''' והצלחה, אבל '''הרשע''', גם אם יקבל '''תבואה''' מהשדה בלי לעבוד, הדבר יהיה לו '''לחטאת''' וחיסרון. כלומר, הרכוש בהווה לא קובע את מידת ההצלחה בעתיד {{קטן|קטן= (ע"פ ר' יונה גירונדי)|}} . ▼
▲3. ויש שפירשו, שהפסוק מתאר את הגמול האלהי על התנהגותם של הצדיק והרשע:
5. ויש שדרשו את הפסוק על נכדיהם של הצדיק והרשע, הגדלים בחיקם: " {{צפ|תוכן='''פעולת צדיק לחיים'''... זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק. '''ותבואת רשע לחטאת''' זה עמלק שגדל בחיקו של עשו}} " {{קטן|קטן= (רבי תנחום, דברים רבה, פרשת ואתחנן)|}} .▼
▲4. וייתכן שהפסוק ממשיך את הפסוק הקודם (פסוק טו), שדיבר על היחסיות של העושר: {{צ|הון עשיר קרית עזו, מחתת דלים רישם}} ( [[ביאור:הון עשיר קרית עוזו, מחיתת דלים רישם|פירוט]] ). '''הצדיק''', גם אם יצטרך לעבוד ולקבל שכר תמורת עבודתו ('''פעולה'''), הדבר יביא לו '''חיים''' והצלחה, אבל '''הרשע''', גם אם יקבל '''תבואה''' מהשדה בלי לעבוד, הדבר יהיה לו '''לחטאת''' וחיסרון. כלומר, הרכוש בהווה לא קובע את מידת ההצלחה בעתיד {{קטן|קטן= (ע"פ ר' יונה גירונדי)|}} .
רעיון דומה נרמז בפרק ט, ראו [[ביאור:הכוח משחית|הכוח משחית]] .▼
▲5. ויש שדרשו את הפסוק על נכדיהם של הצדיק והרשע, הגדלים בחיקם:
▲רעיון דומה נרמז בפרק ט, ראו [[ביאור:הכוח משחית|הכוח משחית]] .</div> <div class="future">
==פסוקים דומים==
::*ראו גם אבן כספי על ירמיהו יז ו: {{צ|וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב}},
::*משלי יא יט: {{צ|כן צדקה '''לחיים,''' ומרדף רעה למותו}} ( [[ביאור:בסיס לצדק|פירוט]] )
::*משלי יט כג: {{צ|יראת ה' '''לחיים,''' ושבע ילין בל יפקד רע}} ( [[ביאור:יראת ה' לחיים, ושבע ילין בל יפקד רע|פירוט]] )
</div>
| |||