ביאור:משלי כד ג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''דעת''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= היכרות מקרוב, היכרות של אהבה]] ;   '''ובדעת חדרים יימלאו כל הון יקר ונעים''' = המשפחה היא רק המסגרת; אחרי שהמסגרת בנויה ויציבה, יש למלא אותה בתכנים (כגון: ילדים משותפים, ערכים משותפים, פעילויות משותפות, רכוש משותף). לשם כך יש צורך '''בדעת''' , קשר קרוב ובלתי-פוסק בין בני הבית, ובמיוחד בין האיש לאשתו.

העצה בפסוקים אלה היא כל-כך חשובה, עד שגם ה' בעצמו השתמש בה:

::*בבריאת העולם, {{צמ|ה' '''בְּחָכְמָה''' יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם '''בִּתְבוּנָה''' ; '''בְּדַעְתּוֹ''' תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל|משלי ג יט}}( [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|פירוט]] ).

::*ובבניית המשכן במדבר, {{צמ|וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לא ג}}, {{צמ|וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לה לא}}; ופירשו בתלמוד: " {{צפ|תוכן=יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ: כתיב הכא '''וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת''' , וכתיב התם '''ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה''' , וכתיב '''בדעתו תהומות נבקעו'''}} " {{קטן|קטן= (רב יהודה בשם רב, [[ביאור:בבלי ברכות דף נה|בבלי ברכות נה א]] )|}} . הקבלות נוספות בין בריאת העולם למשכן, ראו [[ביאור:במדבר רבה ב י]] .

::*וכך נאמר גם לגבי בית המקדש הראשון, {{צמ|וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא '''אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת''' לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת; וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ|מלכים א ז יג}}.

::*בהתאם לכך, פירשו חכמי המדרש, שהפסוק שלנו מדבר על בית המקדש השלישי, שגם הוא " '''בחכמה ייבנה''' " {{קטן|קטן= ( [[שמות רבה מח ד]] )|}} .

יש דמיון רב בין שני המשלים שנזכרו בספר משלי:

הסדר הוא '''חכמה, בינה ודעת''' :

::*ורק לאחר מכן מגיעים לרמה של דעת, [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|היכרות קרובה ואינטואיטיבית עם הנושא]] .

הפסוק שלנו מלמד, שהחכמה הבינה והדעת עוזרות לאדם להשיג רכוש, וכפי שפירשו בתלמוד: " {{צפ|תוכן=כל אדם שיש בו דעה - לסוף מתעשר, שנאמר '''ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים'''}} " {{קטן|קטן= (רבי אלעזר, בבלי סנהדרין צב.)|}} . אולם, מאוחר יותר שלמה כנראה שינה את דעתו, {{צמ|שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ, וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה, '''וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם''' , '''וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר''' , וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן - כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם|קהלת ט יא}}.

הפסוקים שלנו מדברים על שימוש בחכמה למטרות של שלום - בניית בית ומשפחה. הפסוקים הבאים מדברים על שימוש בחכמה למטרות של מלחמה, [[משלי כד ה]]: " {{צ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ. כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ}} {{צ|מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ}} " ( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ). סדר הפסוקים מלמד, שבניית בית ומשפחה קודמת ליציאה למלחמה, כמו שכתוב גם בתורה, {{צמ|מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ... אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ... אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה...|דברים כ ה}}.</div>