ביאור:משלי י ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 3:
= לא יועילו אוצרות רשע, וצדקה תציל ממוות =
כסף הוא רק אמצעי - אנשים לא צריכים את הכסף עצמו אלא את מה שהכסף קונה, את ה"תועלת" של הכסף. ספר משלי מלמד, שהתועלת של הכסף אינה תלויה רק בערכו הנומינלי, אלא גם באופן שבו הושג:▼
{{צמ|לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת|משלי י ב}}
▲כסף הוא רק אמצעי - אנשים לא צריכים את הכסף עצמו אלא את מה שהכסף קונה, את ה"תועלת" של הכסף. ספר משלי מלמד, שהתועלת של הכסף אינה תלויה רק בערכו הנומינלי, אלא גם באופן שבו הושג:
'''אוצרות רשע''' [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|= כסף שהושג תוך תחבולות וגרימת נזק לזולת]] ; ▼
'''לא יועילו אוצרות רשע''' = כי הרשע לא יצליח להשתמש בכספו באופן שיביא לו תועלת; אותו רֶשע, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, ישבש את שיקול הדעת שלו ויגרום לכך שהוא יבזבז את כספו לחינם, כמו בפסוקים:
::* [[ירמיהו יז יא]]: " {{צ|קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי
::* {{צמ|יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה|קהלת ה יב}}
::* {{צמ|אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן
'''צדקה''' [[ביאור:צדקה = דרכו של הצדיק|= כסף שהושג תוך הקפדה מיוחדת לקחת רק את מה שמגיע, ולא לעשות עוול]] .
'''וצדקה תציל ממוות''' = כי הצדיק יידע איך להשתמש בכספו באופן שיציל את חייו; אותו צדק, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, יעזור לו גם להשתמש בכספו בצורה המועילה ביותר האפשרית. וייתכן גם שהצדיק יזכה באותם אוצרות שהרשע אסף:
::* {{צמ|כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה, וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ|קהלת ב כו}}
::* [[משלי כח ח]]: " {{צ|מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ}} {{צ|
::* {{צמ|אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף, וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּוּשׁ - יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ, וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק|איוב כז טז}}
<div class="advanced">
==הקבלות==
בפסוק הקודם, "'''משלי שלמה...''' ", פירשנו שהמשל יכול להתייחס גם לשלמה עצמו. ייתכן שגם הפסוק שלנו ממשיך את הרעיון. ישנם כמה פסוקים המדברים על האוצרות שאסף שלמה:
בפרק הבא נמצא פסוק דומה, {{צמ|לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת|משלי יא ד}}. הפסוק שלנו מדבר על '''אוצרות רשע''', שאינם מועילים כלל; והפסוק בפרק יא מדבר על '''הון''' כלשהו, גם אם הושג ביושר. הון כזה יכול להועיל בדרך כלל, אך לא '''ביום עברה''' ( [[ביאור:לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות|פירוט]] ).▼
::* {{צמ|ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה', ויבא '''שלמה''' את קדשי דוד אביו את הכסף ואת הזהב ואת הכלים נתן '''באצרות''' בית ה'|מלכים א ז נא}}.
הפסוק שלנו נמצא בפסקה הראשונה של פרק י, ב [[ביאור:איך להתעשר|קטע המסביר על חשיבות החינוך הכלכלי לילדים]] . כשמסבירים לילדים איך לעשות כסף, הדבר הראשון שצריך ללמד אותם הוא שיקפידו על כללי הצדק.▼
::*רחבעם בן שלמה נתן את האוצרות לשישק מלך מצרים, כאשר עלה על ירושלים, {{צמ|ויקח את '''אצרות''' בית ה' ואת '''אוצרות''' בית המלך ואת הכל לקח, ויקח את כל מגני הזהב '''אשר עשה שלמה'''|מלכים א יד כו}}
::*אסא בן רחבעם נתן את מה שנשאר מהאוצרות להדד מלך ארם, כדי שיעזור לו במלחמה מול מלך ישראל, {{צמ|ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים '''באוצרות''' בית ה' ואת '''אוצרות''' בית מלך, ויתנם ביד עבדיו, וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר|מלכים א טו יח}}
::*יהואש מלך יהודה, צאצא של אסא, נתן את מה שנשאר מהאוצרות לחזאל מלך ארם, {{צמ|ויקח יהואש מלך יהודה את כל הקדשים אשר הקדישו יהושפט ויהורם ואחזיהו אבתיו מלכי יהודה ואת קדשיו ואת כל הזהב הנמצא '''באצרות''' בית ה' ובית המלך וישלח לחזאל מלך ארם ויעל מעל ירושלם|מלכים ב יב יט}}
::*יהואש מלך ישראל לקח את מה שנשאר מהאוצרות מידיו של אמציה בן יהואש מלך יהודה, {{צמ|ולקח את כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בית ה' '''ובאצרות''' בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרונה|מלכים ב יד יד}}
::*אחז, צאצא של אמציה מלך יהודה, שלח את מה שנשאר מהאוצרות למלך אשור, {{צמ|ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית ה' '''ובאצרות''' בית המלך, וישלח למלך אשור שחד|מלכים ב טז ח}}
::*חזקיה בן אחז נתן את מה שנשאר מהאוצרות למלך אשור, {{צמ|ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית ה' '''ובאצרות''' בית המלך|מלכים ב יח טו}}
::*נבוכדנאצר לקח את מה שנשאר מהאוצרות, כאשר הגלה את יהויכין מלך יהודה, {{צמ|ויוצא משם את כל '''אוצרות''' בית ה' '''ואוצרות''' בית המלך, ויקצץ את כל כלי הזהב '''אשר עשה שלמה''' מלך ישראל בהיכל ה' כאשר דבר ה'|מלכים ב כד יג}}
ניתן לפרש את ההקבלה בשתי דרכים:
::*האוצרות של בית ה' ובית המלך כללו את האוצרות שהקדיש דוד. אלה ודאי היו אוצרות של '''צדקה''', {{צמ|ויהי דוד עשה משפט '''וצדקה''' לכל עמו|שמואל ב ח טו}}. והם אכן '''הצילו''' '''ממוות''' את צאצאיו של דוד, מלכי יהודה.
'''אוצרות רשע''' נזכרו גם ב {{צמ|עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע '''אֹצְרוֹת רֶשַׁע''', וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה|מיכה ו י}}; זו שאלה רטורית: "האמנם יישאר משהו בבית הרשע מכל האוצרות שאגר ברשע, ומכל המשקלות שבהן רימה אנשים?" {{קטן|קטן= (ע"פ רש"י)|}} . הפסוק שלנו נותן תשובה שלילית לשאלה זו.▼
::*מצד שני, האוצרות כללו גם את האוצרות של שלמה, וייתכן שהם נחשבו ל '''אוצרות רשע''', שהרי הם נאספו תוך שיעבוד של בני ישראל, {{צמ|אביך '''הקשה את''' עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך|מלכים א יב ד}}. אוצרות אלו אכן '''לא הועילו''' לשלמה - הם רק נלקחו ונשדדו על-ידי מלכים זרים.
האם ניתן לפרש גם הפסוק הבא על שלמה? נשאיר שאלה זו לקוראים.
▲ועל-דרך הדרש, ניתן לפרש את הפסוק שלנו בשינוי פיסוק: "לא יועילו אוצרות - רשע": כשאדם שומר אוצרות ואינו משתמש בהם באופן מועיל - זה רשע; ומצד שני, " {{צפ|תוכן=הצדקה כן מועילה, מכיוון שעצם הצדקה היא נתינה, יחס, מבט ופעילות לכיוון האחר, היא עצמה גם פעילה ועוזרת, בניגוד לאוצרות, שמהותם שמירה, שנשארות להשמר היכן שהם - ללא תועלת. הצדקה, אם כן, מצילה את האדם מהמוות. נראה, שהמוות שמדובר פה הוא גם המוות הפשוט, הפיזי, וגם המוות הרוחני. אדם שכל חייו מרוכזים בעצמו, בשמירת האוצרות שלו ובנכסיו, ההתייחסות אליו תהיה בהתאם, ללא שום דאגה ויחס. רק יכולתו של האדם לצאת מתחום המצומצם שלו עצמו, ולהבין ולידע את הצרכים של אנשים אחרים, גורמת לו להינצל בעצמו, מחיים של חוסר חיים, של חוסר מעש ופעילות}} " {{קטן|קטן= (אורי בירן, [http://www.hibbur.org/show.asp?id=22287 נקודת חיבור] )|}} .
▲בפרק הבא נמצא פסוק דומה, {{צמ|לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת|משלי יא ד}}. הפסוק שלנו מדבר על '''אוצרות רשע''', שאינם מועילים כלל; והפסוק בפרק יא מדבר על '''הון''' כלשהו, גם אם הושג ביושר. הון כזה יכול להועיל בדרך כלל, אך לא '''ביום עברה''' ( [[ביאור:לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות|פירוט]] ).
▲'''אוצרות רשע''' נזכרו גם ב {{צמ|עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע '''אֹצְרוֹת רֶשַׁע''', וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה|מיכה ו י}}; זו שאלה רטורית: "האמנם יישאר משהו בבית הרשע מכל האוצרות שאגר ברשע, ומכל המשקלות שבהן רימה אנשים?" {{קטן|קטן= (ע"פ רש"י)|}} . הפסוק שלנו נותן תשובה שלילית לשאלה זו.
▲הפסוק שלנו נמצא בפסקה הראשונה של פרק י, ב [[ביאור:איך להתעשר|קטע המסביר על חשיבות החינוך הכלכלי לילדים]] . כשמסבירים לילדים איך לעשות כסף, הדבר הראשון שצריך ללמד אותם הוא שיקפידו על כללי הצדק. [[ביאור:לא ירעיב ה' נפש צדיק והוות רשעים יהדוף|הפסוק הבא (פסוק ג) מדבר גם הוא על רשע, צדק ומצב כלכלי]] .
</div> <div class="future">
==דרש ורמז / מטמוניות למשפחות סופרים==
שורה 48 ⟵ 62:
"מדרש":</h4>
(ב) לא יועילו אוצרות רשע: אוצרות-הרשע של
'''סדום לא הועילו לה, והיא נספתה למוות בהפיכה בגלל: (יחז' טז מט) הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה. וצדקה תציל ממות: הצדקה שעשה
'''אברהם אבינו עם המלאכים, הצילו את '''לוט תושב סדום, לחיים, ככתוב: (ברא' יט כט) וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱ-לֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה... <h4>
רמז:</h4>
'''
'''(''' '''ברא
'''(''' '''שם יט''') כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ י-הוה לַעֲשׂוֹת '''צְדָקָה
<h4>
אסמכתא:</h4>
'''בראשית יט כט: ''' וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱ-לֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר '''וַיִּזְכֹּר אֱ
'''זוהר חלק א דף קד/''' '''א: "''' ותא חזי, כד בעא קב"ה לאייתאה דינא על סדום, אזכי קודם לאברהם, ושדר ליה דורונא למזכי עמהון, בגין לשזבא ללוט בר אחוה מתמן, הה"ד '''ויזכור אלהי"ם את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה
===ב. משל לחיי דוד - דוד עם אחימלך ואביתר בנוב===
" '''מדרש
(ב) לא יועילו אוצרות רֶשַׁע: אוצרות-הרשע של
'''דואג לא הועילו לו להצילו ממות, והוא מת בחצי ימיו. ככתוב (תהי' נב ט): הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱ-לֹהִים מָעוּזּוֹ וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ יָעֹז בְּהַוָּתוֹ. וצדקה תציל ממות:<strong>
וצדקה תציל ממות: '''אחימלך '''נגזר למות בגלל לשון הרע שדואג אמר עליו. הצדקה שעשה עם דוד, כשנתן לו לחם והצילו ממות, לא הצילה אותו מגזירת המות הנ"ל, אבל הצילה את '''אביתר '''בנו ממות.▼
'''אחימלך'''</strong>
▲
'''אביתר'''</strong>
בנו ממות.
איש האלוקים (אלקנה) התנבא על בית-עלי (שאחימלך היה מצאצאיו): (ש"א ב לג) וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים. חז"ל יעצו להם להינצל ע"י: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
שורה 82 ⟵ 108:
"רמז".
'''
'''(''' '''ש
''' לא יועילו…וצדקה תציל ממות
* גם בפרק יא ד כתוב: "לא יועיל...וצדקה תציל ממות", בהקשר לדוד.
שורה 92 ⟵ 118:
אסמכתא.
'''במדב
ולמה נקרא שלישי שהוא הורג שלשה האומרו והמקבלו והנאמר עליו, ובימי שאול הרג ד'
שורה 100 ⟵ 126:
ושאול שקבלו
'''אחימלך שנאמר עליו
ואבנר בן נר למה נהרג... ויש אומרים על שהיה בידו למחות על נוב ולא מיחה
<h4
'''תהלים פרק נה'''</h4>
(כד) וְאַתָּה אֱ-לֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת '''אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם
<h5 class="ctl">
סנהדרין דף קו/ב</h5>
ואמר רבי יוחנן דואג ואחיתופל לא חצו ימיהם תניא נמי הכי אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם '''כל שנותיו של דואג לא היו אלא שלשים וארבע
'''שמואל א פרק ב
(לג) וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ '''וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים
'''תנא דבי אליהו רבה פרק י (''' '''ר"''' '''ה יח/''' '''א)
מעשה בב' משפחות של כהנים שבאו לפני ריב"ז שהיו מתים בלא ימיהם. אמר להם רבי יוחנן שמא ממשפחת בני עלי אתם דכתיב ביה '''וכל מרבית ביתך ימותו אנשים
</div>
| |||