ביאור:משלי ט ח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים =
לפני זמן מה כתבתי מאמר שמתח ביקורת עניינית וממוקדת על התנהגות מסויימת של מגזר מסויים בעם ישראל. זכיתי לתגובות נזעמות (לא דווקא מבני אותו המגזר) לדוגמה " ''אתה חצוף! מי אתה שתוכיח אותם? מי אתה שתבוא ותאמר כי דרך חייך טובה יותר? מה ההתנשאות הזו "להוכיח" אותם, אתה טוב יותר?'' "
 
לעניות דעתי, התגובה אינה נכונה.
 
אמנם, בימינו אין אדם שיודע להוכיח כראוי {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, ערכין טז:)|}} , אולם בספר משלי, פרק ט, החכמה קוראת אל הפתיים וחסרי-הלב, {{צמ|מִי '''פֶתִי''' יָסֻר הֵנָּה, '''חֲסַר לֵב''' אָמְרָה לּוֹ|משלי ט ד}}. היא אומרת להם, בין השאר:
 
{{צמ|אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, '''הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ'''|משלי ט ח}}.
 
לפני זמן מה כתבתי מאמר שמתח ביקורת עניינית וממוקדת על התנהגות מסויימת של מגזר מסויים בעם ישראל. זכיתי לתגובות נזעמות (לא דווקא מבני אותו המגזר) לדוגמה " '' אתה חצוף! מי אתה שתוכיח אותם? מי אתה שתבוא ותאמר כי דרך חייך טובה יותר? מה ההתנשאות הזו "'להוכיח"' אותם, אתה טוב יותר?'' ".
'''אל תוכח לץ פן ישנאך''' = אין טעם למתוח ביקורת על הלץ כי הוא לא יקשיב אלא רק ישנא את המבקר (ראו [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|בפסוק הקודם]] ); אולם -
 
לעניות דעתי, התגובה אינה נכונה. אמנם, בימינו אין אדם שיודע להוכיח כראוי {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, ערכין טז:)|}} , אולם בספר משלי, פרק ט, החכמה קוראת אל הפתיים וחסרי-הלב, {{צמ|מִי '''פֶתִי''' יָסֻר הֵנָּה, '''חֲסַר לֵב''' אָמְרָה לּוֹ|משלי ט ד}}. היא אומרת להם, בין השאר:
 
'''אל תוכח לץ פן ישנאך''' = אין טעם למתוח ביקורת על הלץ כי הוא לא יקשיב אלא רק ישנא את המבקר (ראו [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|בפסוק הקודם]] ); אולם -
 
'''הוכח לחכם ויאהבך''' -= כדאי לך להוכיח את החכם, כי הוא יאהב אותך. מכאן, שגם לאדם פתי וחסר לב מותר למתוח ביקורת על החכם.! הפתי והחסר-לב בוודאי אינם יודעים למתוח ביקורת כראוי, ובכל זאת, '''החכם''' ( [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|=היודע ללמוד]] ) יודע להפיק מכל דבר-ביקורת מסקנות בונות ומועילות, ולכן הוא אוהב כל אדם שמותח עליו ביקורת.
 
מכיוון שחשבתי שבני אותו המגזר הם חכמים ויודעים תורה, חשבתי לתומי שהם יקבלו את התוכחה באהבה.
שורה 19:
 
==לעיון נוסף==
דוגמה מופלאה לחכם שאהב לקבל ביקורת נמצאת בתלמוד: " {{צפ|תוכן=אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ, שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי, שהייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל, וכל שכן שהוספתי בו אהבה, לקיים מה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך}} " {{קטן|קטן= ( [[:ערכין טז ב|בבלי ערכין טז:]] )|}} . רבי יוחנן בן נורי היה בן כיתתו של רבי עקיבא, שניהם היו תלמידיו של רבן גמליאל ביבנה, ורבי יוחנן כנראה היה מתלונן לפני רבן גמליאל על פגמים שונים שראה ברבי עקיבא, וכתוצאה מכך רבן גמליאל היה מלקה אותו, ובכל-זאת רבי עקיבא הוסיף לאהוב את רבי יוחנן, ושמח שהוא עוזר לו להשתפר.
 
ובימינו, [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=94851 בתגובה לביקורת קשה של אחד הגולשים באתר מורשת, ענה הרב יובל שרלו] : " {{צפ|תוכן=אני מודה לך מאוד על כך שבחנת את דבריי, והצעת את שאלותיך עליהן. כך ראוי שיהיה, ואינך צריך להתנצל. גם פוסק הלכה... מחויב לא להורות בתורה שלא כהלכה, ולבאר אם הוא נשאל מפני מה הוא פסק בדרך מסוימת.}} "
 
ראו: [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|הסבר החצי הראשון של הפסוק - אל תוכח לץ]] ; [[ביאור:איך לאהוב ביקורת?|פסוקים נוספים על אהבת ביקורת]] .
 
לפי התורה, יש למתוח ביקורת על '''עמיתים''', אנשים הקרובים אלינו באורח חייהם ובהשקפת עולמם,  {{צמ|'''לֹא תִשְׂנָא''' אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ '''אֶת עֲמִיתֶךָ''' וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא|ויקרא יט יז}}( [[ביאור:לא תשנא - הוכח תוכיח|פירוט]] ). הפסוק שלנו מרחיב וקובע שמותר למתוח ביקורת על '''חכמים''' גם אם הם לא עמיתים שלנו, כי החכמים אוהבים ללמוד ולקבל ביקורת מכל אדם.
 
<div class="future">
 
[[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירושים נוספים על כל הקטע]]
 
[http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&amp;topic_id=2293523 דיון על הזכות המוסרית למתוח ביקורת / עצור כאן חושבים]
שורה 41:
ב. גם אם היא שייכת למגזר זה, אין להסיק מדבריה על כלל הציבור שהיא שייכת אליו. אני בטוח שיש בציבור זה גם אנשים המקבלים ביקורת באהבה.
 
[[Tnk1/messages/ktuv_mjly_mj-09-08b_0_0_0|המשך הדיון]]
 
</div> </div>