ביאור:לץ: הבדלים בין גרסאות בדף

א. בעוד שהצחוק מקרב בין בני אדם, הזלזול פוגע מרחיק, ולכן הלץ נזכר במקרא כמה פעמים יחד עם הרשעים:

::* {{צמ|כִּי אָפֵס '''עָרִיץ''' וְכָלָה '''לֵץ''' וְנִכְרְתוּ כָּל '''שֹקדֵי אָוֶן''' . מחטיאי אדם בדבר, ולמוכִּיחולמוכיח בשער יקושוןיקשון, ויטו בתוהו צדיק|ישעיהו כט כ}}.

::* {{צמ|אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת '''רְשָׁעִים,''' וּבְדֶרֶךְ '''חַטָּאִים''' לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב '''לֵצִים''' לֹא יָשָׁב|תהלים א א}}.

::* {{צמ|יֹסֵר '''לֵץ''' לֹקֵחַ לוֹֹלוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ '''לְרָשָׁע''' מוּמוֹ|משלי ט ז}}.

::* {{צמ|זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם '''לֵץ'''|משלי כד ט}}.

::*גם בתלמוד: " {{צפ|תוכן=ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה:... '''כת לצים''' , כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע}} " {{קטן|קטן= (רב חסדא בשם רבי ירמיה בר אבא, [[:סנהדרין קג א|סנהדרין קג.]] )|}} .

::*וגם בחסידות: " {{צפ|תוכן=הכניסה לרע הוא ע"י ליצנות... לץ הוא הביאה וכניסה לכל מיני טומאה... והם מארבעה כתות שאין מקבלים פני שכינה, פירוש, המעכבים ומבלבלים המחשבה בתפילה ובעת רצונו לידבק בו יתברך במחשבות זרות}} " {{קטן|קטן= ( [[צדקת הצדיק רסד]] )|}} .

ב. בעוד שהבדיחה פותחת את המחשבה לאופקים חדשים ומגדילה את היצירתיות, הלעג סוגר את המחשבה ופוגע במוטיבציה ללמוד רעיונות חדשים:

::*משלי יד ו: {{צצמ|בקש '''לץ''' חכמה '''ואין''' , ודעת לנבון נקל|משלי יד ו}} ( [[ביאור:ביקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|פירוט]] ). 

::*האם אני מתייחס בזלזול ובשנאה למי שמותח עליי ביקורת? משלי ט ז-ח: {{צצמ|יוסר '''לץ''' לוקח לו קלון... אל תוכח '''לץ''' פן ישנאך|משלי ט ז}} ( [[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירוט]] ).

::*האם ההורים כבר לא מנסים לגעור בי כי יודעים שאין סיכוי שאקשיב? משלי יג א: {{צצמ|בן חכם '''מוסר''' אב; '''ולץ''' לא שמע גערה|משלי יג א}} ( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] ).

::*הציעו לי ללכת להרצאה של אדם חכם שיכול להוכיח לי שאני טועה. האם אנסה להתחמק? {{צמ|לֹא יֶאֱהַב '''לֵץ''' הוֹכֵחַ לוֹֹֹלוֹ, אֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ|משלי טו יב}}(ראו [[ביאור:בחן את עצמך - האם אתה לץ?|לצים וביקורת]] ).

::*האם אני מזלזל בסכנות גדולות, ומרגיש שאני חסין בפני המוות? {{צמ|לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר ה' אַנְשֵׁי '''לָצוֹן''' , מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. כִּי אֲמַרְתֶּם 'כָּרַתְנוּ בְרִית עם מוות, ואֶת שאוֹל עָשִׂינוּ חוזה... כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ...' וְעַתָּה, אַל '''תִּתְלוֹֹֹֹֹצָצוּתִּתְלוֹצָצוּ''' פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם, כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת ד' ה' צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ|ישעיהו כח יד}}

הליצנות סוגרת את האדם ו"מגנה" עליו בפני ביקורת: " {{צפ|תוכן=כמו המגן המשוח בשמן, אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם, כן '''הלצון''' מפני התוכחה והמרדות. כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות, מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה.}} " {{קטן|קטן= (רמח"ל, [[מסילת ישרים ה]] , מפסידי מידת הזהירות)|}} .

לכן, כשרואים אדם לץ, אין טעם לנסות למתוח עליו ביקורת או לחנך אותו. הדבר עלול רק לגרום נזק (משלי ט ז-ח):, {{צצמ|'''יוסר לץ''' לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע - מומו. '''אל תוכח לץ''' פן ישנאך...|משלי ט ז}} ( [[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירוט]] ).

המקרה היחיד שבו צריך לייסר את הלץ הוא, כאשר יש פתיים שעלולים לשמוע את דבריו ולהתפתות ללכת בדרכו. זה כמובן לא יחזיר את הלץ למוטב, וזה גם עלול להביא קלון על מי שמייסר אותו, אך זה חיוני כדי להציל את הפתיים (משלי יט כה):, {{צצמ|'''לץ תכה''' ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת...|משלי יט כה}} ( [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|פירוט]] ). וכך נוהג ה' , {{צמ|נָכוֹנוּ '''לַלֵּצִים''' שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים|משלי יט כט}}.

גם החכמה, המנסה לשכנע את הפתיים לבוא ולשמוע בקולה, לא מנסה לפנות ישירות אל הלצים (בגוף שני); היא רק פונה אל הפתיים ומנסה להזהיר אותם מחברתם של הלצים , {{צמ|עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, '''וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם''' , וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת|משלי א כב}}( [[ביאור:החכמה קוראת|פירוט]] ).

כשמנהלים דיון (למשל בפורום באינטרנט), ומישהו מביע לעג וזלזול ומפריע לדיון הרציני, צריך לגרש אותו מהדיון (משלי כב י):, {{צצמ|גרש '''לץ''' , ויצא מדון, וישבת דין וקלון|משלי כב י}} ( [[ביאור:גרש לץ - ויצא מדון|פירוט]] ). חז"ל קבעו, שגם הקב"ה בעצמו מגרש את הלצים מעל פניו, ו" {{צפ|תוכן=כת הלצים... אינם מקבלים פני שכינה}} " (ראו [[ביאור:ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה|ארבע כתות אין מקבלות פני שכינה]] ). ראו גם: [http://www.thepeople.co.il/_Uploads/DailyMailyPDF/DailyMaily_17713.PDF עז בארון הקודש - על לץ שהשתנה לטובה אחרי שהחליטו לגרשו מבית המדרש] .

דרך אחרת להתמודד עם לצים היא ללעוג להם בחזרה - כך נוהג ה' , [[משלי ג לד]]: " {{צ|אִם '''לַלֵּצִים''' הוּא '''יָלִיץ''' , {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ולעניים|}} |}}[וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן חֵן}} "; אולם, דרך זו לא מומלצת לכל אדם, לא כל אדם מסוגל להתמודד עם לץ מנוסה במגרש הביתי שלו...

משלי כ א: {{צצמ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|משלי כ א}} - נראה לי שהפסוק מדבר לא על אדם לץ, אלא על כך שהיין הוא לץ (בהשאלה) - היין לועג לחכמתו של האדם ועושה ממנו צחוק ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|פירוט]] ).

::*א. הלועג לאנשים אחרים בדבריו: " {{צפ|תוכן=איש לשון הנותן דופי בבני אדם}} ", ע"פ {{צמ|'''זֵד''' יָהִיר '''לֵץ''' שְׁמוֹ, עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת '''זָדוֹן'''|משלי כא כד}}.

::*ב. המזלזל באנשים אחרים: " {{צפ|תוכן=כי יבוז להם בליבו}} ", ע"פ [[משלי ג לד]]: " {{צ|אִם '''לַלֵּצִים''' הוּא '''יָלִיץ''' , {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ולעניים|}} |}}[וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן חֵן}} "

::*ג. הלועג או מזלזל ברעיונות, כגון ערכים או הצעות לפעולה: " {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות}} ", ע"פ {{צמ|זֵדִים '''הֱלִיצֻנִי''' עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי|תהלים קיט נא}}.

::*ד. העוסק באופן קבוע בשיחות-סרק, מריץ "צחוקים": " {{צפ|תוכן=הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים}} ", ע"פ {{צמ|אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת '''רְשָׁעִים,''' וּבְדֶרֶךְ '''חַטָּאִים''' לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב '''לֵצִים''' לֹא יָשָׁב|תהלים א א}}, ודומה לזה כתב המהר"ל: " {{צפ|תוכן=שהולכים אחר דברי הבלים והבאי שאין להם מציאות, כמו דרך הלצים שמתעסקים בדברים של תהו וריק אין בו ממש, והלץ אשר הלך אחר הדברים שאין בהם ממש ראוי שיהיה מרוחק מן השם יתעלה אשר הוא מציאות מחוייב}} " {{קטן|קטן= (מהר"ל, דרוש לשבת תשובה עמ' עט)|}} , " {{צפ|תוכן=הליצנות הם דברי הבאי, שעושה מעשים שאין בהם ממש כלל, כמו שהוא כל ליצנות, ולפיכך אין רואה פני שכינה, אשר בשמו אות הה"א ראשונה שהוא מורה כי הוא יתברך ברא כל העולם ואין בעולם דבר אחד של ריקן והבל ושל בטלה, רק כל הבריאה הוא לצורך, אף שרואה האדם ויחשוב כי דבר זה הוא לבטלה, אבל אין הדבר כך כלל, רק הכל לצורך. לכך אין רואה פני שכינה הלץ שהולך אחר דברי הבאי ודברי בטלה}} " {{קטן|קטן= (מהר"ל, [[:נתיבות עולם אמת א|נתיבות עולם נתיב האמת א]] )|}} .

::*ה. האומר דברי לעג לא מתוך זלזול אלא רק "בצחוק": " {{צפ|תוכן=המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בליבו, אך מדרך השמחים ללא דבר}} ", ע"פ משלי כ א: {{צ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}}.

1. המילה '''לץ''' היא מהשורש '''לוצ''' , ויש שפירשו שהוא דומה לשורש '''לוז''' שמשמעו סוטה מדרך הישר (ראו [[ביאור:נלוז = עקום ונסתר|נלוז = עקום ונסתר]] ): " {{צפ|תוכן=ושורש לוץ קרוב לשורש לוז, ובערבי לאץ, שעניינם עיוות ועיקום... אין עניינו כלל בכל המקרא מלעיג או בדחן, אלא איש עיקש הנוטה מן הדרך הישרה ותועה אחרי שרירות ליבו...}} " {{קטן|קטן= (שד"ל על ישעיהו כח יד)|}} . פירוש זה עשוי להתאים לפסוקים:

2. המילה '''לץ''' מזכירה גם את המילה '''מליצה''' , ולכן יש שפירשו שלץ הוא אדם רשע היודע לדבר במליצות, כלומר דמגוג {{קטן|קטן= (ראו דעת מקרא על משלי)|}} .

3. ויש ששילבו את שני הפירושים, ופירשו '''לץ''' = אדם שמסית ומחטיא אחרים - מדבר '''במליצות''' וגורם להם '''ללוז''' ולנטות מדרך הישר {{קטן|קטן= (ע"פ אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 251)|}} :

::* {{צמ|לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר ה' אַנְשֵׁי '''לָצוֹן''' מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם... כי אמרתם כרתנו ברית את מוות... ועתה אל '''תתלוצצו''' ...|ישעיהו כח יד}}- מושל העם מדברים במליצות כדי להסית את העם לכרות ברית עם מצרים.

::* {{צמ|אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב '''לֵצִים''' לֹא יָשָׁב|תהלים א א}}- לצים הם אנשים שמנסים לשכנע את האדם לשבת איתם. וחז"ל פירשו פסוק זה על הנחש, שהסית את האישה ואמר לה: " {{צפ|תוכן=מעץ זה אכל וברא את העולם, ואם אתם תאכלו בממנו תבראו עולמות כמותו, שנאמר: והייתם כאלהים, אלא כל אומן שונא בר אומנותו, מכאן שהיה '''ליצן''' .}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=29&perek=1&mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני על תהלים, רמז תריג] )|}} .

::* {{צמ|אַל תּוֹכַח '''לֵץ''' פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ|משלי ט ח}}- פירש רש"י " {{צפ|תוכן=זו היא אזהרה שאסור לדבר עם המסיתים מדרך הישרה}} " ( [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|פירושים נוספים]] ).