ספרא (מלבי"ם)/פרשת בחקותי/פרק י: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
<קטע התחלה=ויקרא כז יד/><קטע התחלה=סימן פו/>[א] "והעריכו הכהן בין טוב ובין רע"-- אין פודין את ההקדשות אכסרה.
 
"כאשר יעריך אֹתו הכהן כן יקום":
* הבעלים אומרים בעשרים וכל אדם בעשרים-- הבעלים קודמים מפני שהם מוסיפים חמישית.
* אמר אחד ''"הרי הוא שלי בעשרים ואחד"''-- הבעלים נותנים עשרים ושש.
שורה 8:
* ''"עשרים ושלש"''-- הבעלים נותנים עשרים ושמונה.
* ''"עשרים וארבע"''-- הבעלים נותנים עשרים ותשע.
* ''"עשרים וחמש"''-- הבעלים נותנים שלשים, שאין מוסיפים חמישית על עלויהעלויו של זה.
* אמר אחד ''"הרי הוא שלי בעשרים ושש"''-- אם רצו הבעלים ליתן שלשים ואחד ודינר, הבעלים קודמים; ואם לאו, אומרים לו "הגעתיך".<קטע סוף=סימן פו/><קטע סוף=ויקרא כז יד/>
 
שורה 17:
<קטע התחלה=ויקרא כז טז/><קטע התחלה=סימן פט/>[ג] 'שדה אחוזתו' {{ממ|ויקרא|כז|טז}}-- אין לי אלא שדה אחוזתו מאביו; שדה אחוזתו מאמו מנין? תלמוד לומר "יקדיש איש".<קטע סוף=סימן פט/>
 
<קטע התחלה=סימן צ/>"והיה ערכך לפי זרעו"-- ולא לפי גדוליוגידוליו.
 
" זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף"-- הרי זו גזרת מלך.{{רווח קשיח|3}}אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדיסות סבסטי-- נותן בזרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף.<קטע סוף=סימן צ/><קטע סוף=ויקרא כז טז/>
שורה 23:
<קטע התחלה=ויקרא כז יז/><קטע התחלה=סימן צא/>[ד] מנין שאין אדם רשאי להקדיש שדהו בשנת היובל ואם הקדישה תהא מקודשת? תלמוד לומר "ואם משנת היובל יקדיש שדהו".<קטע סוף=סימן צא/>
 
<קטע התחלה=סימן צב/>( "שדהו" {{ממ|ויקרא|כז|יז}} מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדים עמה? תלמוד לומר "שדהו" ) <br />
[ <sup>עיין [[התורה והמצוה ויקרא כז יד-כ#סימן צב|במלבי"ם סימן צב]] שרוצה למחוק הפסקא הנ"ל ובמקום זאת לגרוס:</sup> "שדה" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף", אין לי אלא שהקדיש בענין הזה; מנין לרבות לתך וחצי לתך ותרקב וכולי ת"ל 'שדה', מכל מקום. ]<קטע סוף=סימן צב/>
 
<קטע התחלה=סימן צג/>[ה] "כערכך יקום"-- נותן ארבעים ותשע סלעים וארבעים ותשע פונדיונות. מה טיבו של פונדיון זה? קולבון לפרוטרוט.<קטע סוף=סימן צג/><קטע סוף=ויקרא כז יז/>
שורה 48:
"ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם"-- אם נתן את הכסף הרי שלו ואם לאו אינה שלו.<קטע סוף=סימן צז/><קטע סוף=ויקרא כז יט/>
 
<קטע התחלה=ויקרא כז כ/><קטע התחלה=סימן צח/>[יב] "ואם לא יגאל את השדה"-- הבעלים. "ואם מכר את השדה לאיש אחר"-- הגזבר.
 
"לאחר"-- ולא לבנו.{{רווח קשיח|3}}או ''"לאחר"-- ולא לאחיו''?..{{רווח קשיח|2}} כשהוא אומר "לאיש"-- לרבות (<small>ס"א ''להוציא''</small>) את האח.
: ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח? אחר שריבה הכתוב, מיעט!{{ססס}} מרבה אני את הבן שהוא קם תחת אביו לייעוד ולעבד עברי, ומוציא אני את האח שאינו קם תחת אחיו ליעידה ולעבד עברי.<קטע סוף=סימן צח/>