התורה והמצוה ויקרא כז ט-י: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 60:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כז|י|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ט|סימן עב}}
 
מבואר אצלנו שמקור הנלוה אל הפעל בא לרבות כל אופן שתעשה הפעולה, כי המקור מופשט מן הזמן ומן הגוף. ומרבה יורש לר' מאיר דאמר ''יורש סומך'', ואשה לר' יהודה דסבירא ליה ''יורש אינו סומך''; והוא הדין דאינו ממיר. ורצונו לומר ''בכל ענין שימיר'', אף על ידי יורש למר ועל ידי אשה למר.
 
ובגמ' ריש תמורה ''לר' מאיר מנא ליה? נפקא ליה מ"ואם". ור' יהודה "ואם" לא דרש.''{{ססס}}נראה פירושו: כי שם אומר לפי שכל הפרשה בלשון זכר נאמרה צריך ריבוי על אשה. והנה פרשת ערכין הקודמת לה גם אשה בכלל כמו שכתוב "על פי אשר תשיג יד הנודר", כמו שבארנו שם, ופרשה זו מתחלת "ואם בהמה"; וכבר בארנו (ויקרא סימן ??) כי מלת "ואם" לא בא רק במאמר אחד שיש בו חלוקות פרטות. מבואר שהוא חלוקה מהקודם -- אם מעריך נפשות דינו כך ואם בהמה דינו כך, ממילא כיון שהקודם מדבר גם באשה הוא הדין פרשה זו. ור' יהודה לא סבירא ליה זאת. ורש"י ז"ל פירש שדרש "ואם המר ימיר".
 
==סימן עג==