|
<b>תוכן הפרק:</b>
<p>
יעודנו יעודו של רבנו הגאון נהורא דמשיח בן יוסף לדור אחרון. עפ"יעפ״י רבנו ר'ר׳ אלי'אלי׳ כל העקבות דאתחלתא, קבוץ גליות וישוב ארה"קארה״ק, כלליהם ופרטיהם עד הקץ האחרון הם בתפקידו של משיח הראשון, משיח בן יוסף ובאים מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין באתערותא דלתתא, בדרך טבעית, כמו בימי בית שני בימי כורש, ואח"כואח״כ תושלם הגאולה במדת החסד מסטרא דימינא משיח בן דוד. - השיטה היסודית של רבנו היא "עוד״עוד יוסף חי"חי״. - בעמידתנו על סף האתחלתא עלינו ללמוד היטב את כל קנ"וקנ״ו התכונות, הבחינות, הכינויים והסגולות של משיח בן יוסף, ומסודות האתחלתא הנרמזים בחבוריו הקדושים של רבנו, - למען נדע את הדרך והמעשים אשר לפנינו לאור רבנו ההולך ואור לפנינו עד נכון היום בסע"דבסע״ד.
</p>
<p>
<b>א)</b> בעמידתנו על סף האתחלתא דגאולה (ל"עתל״עת הזמיר הגיע"הגיע״ לשתיתאה) לפי מצות רבנו הגר"אהגר״א וברכתו הקדושה בסעד"שבסעד״ש צריכים אנו ללמוד ולהבין את כל דרכי העקבות דמשיחא ואת אופני המעשים אשר לפנינו ביעודו והוראותיו של רבנו הגר"אהגר״א שזכה להיות נהורא דמשיח בן יוסף, לקבוץ גליות ולגלות רמזי התורה בעקבתא דמשיחא שלכך נחית משמיא [בסוד הקטן יהיה לאלף וכו'וכו׳ והוא טצ"ץטצ״ץ ביסוד ושורש דזיהרא עילאה במעליתא דמט"טדמט״ט שדשר הפנים]. לרבנו נגלו כל רמזי האתחלתא וסודות העקבות דמשיחא עד הקץ האחרון ועד בכלל. על דבר הקץ האחרון כתב באריכות בביאורו על ספרא דצניעותא והשביע בשם אלקי ישראל שלא לגלות זה. ועל דבר כל העקבות של האתחלתא גילה לרבים מתלמידיו שהבטיחוהו נאמנה לעלות לציון ולהתחיל בפועל בעבודת קבוץ גליות באתערותא דלתתא בסע"דבסע״ד, ועפ"יועפ״י הכלל הגדול של רבנו הגר"אהגר״א בספרא דצניעותא שכל מה שהי'שהי׳ הוה ויהי'ויהי׳ בכל העולמות העליונים והתחתונים, כל הדברים הכלליים והפרטיים המתהוים בכל דור ודור רמוזים בתורה, כמבואר להלן בפרק ג'ג׳ "רמיזין״רמיזין קדישין"קדישין״.
</p>
<p>
<b>ב)</b> עפ"יעפ״י רבנו הגר"אהגר״א כל עבודת קבוץ גלויות, בנין ירושלםירושלים והרחבת ישוב אר"יאר״י להחזרת השכינה, כל עיקרי העבודה וכל פרטיה ופרטי פרטיה נאחזים ביעודו ובתפקידו של משיחרזמשיח, רז דאתחלתא משיח הראשון, משיח בן יוסף שהוא הכח הנסי המסייע לכל פעולה הנעשית באתערותא דלתתא על דרך הטבע, כי משיח בן יוסף מארץ, ומשיח בן דוד משמים לפי בחינת רחל ולאה כנודע בעקבות משיחא וקץ המגולה. גס מב"ימב״י עצמו הוא בב'בב׳ בחינות. יוסף בן רחל מארץ, יוסף בן יעקב משמים. לכן חובה עלינו ללמוד ולהבין את כל קנ"וקנ״ו התכונות, הכינויים וכל הבחינות והסגולות של משיח בן יוסף (כמבואר להלן פרק ב'ב׳). להיות לנו נר לרגלנו וכשלחן ערוך על דרך המעשה ואופני העבודה אשר לפנינו בעזרת גואל ישראל במהרה.
</p>
<p>
<b>ג)</b> עפ"יעפ״י רבנו .הגר"אהגר״א, אם לא זכו, תתחיל האתחלתא דגאולה באתערותא דלתתא כמו שהיה בימי כורש, בימי בית שני, מסטרא דשמאלא היינו במדת הדין. שמאלו תחת לראשי שנאמר על מב"ימב״י ותהי'ותהיה ברשיון מלכי האומות ואחר כך תבוא שלמות הגאולה מסטרא דימינא, היינו במדת החסד. וע"יוע״י קו הרחמים על פי הכתוב ברחמים גדולים אקבצך. עפ"יעפ״י רבנו הגר"אהגר״א קבוץ גלויות שבאתחלתא דגאולה באה בדרך של פדות ופדיון עפ"יעפ״י הכתוב ופדויי ה'ה׳ ישובון ובאו ציון ברנה, והוא כולו ע"יע״י משיח בן יוסף, פדיון משעבוד הגוף ושעבוד הנפש, ישובון תרתי משמע, ישובו לציון כפי שכתוב שם, ובאו לציון, ישובון ישובו בתשובה, בסוד ששון ושמחה ישיגו.
</p>
<p>
כלל גדול מאד הוא עפ"יעפ״י רבנו שכל הדברים העתידים לבוא בשלמות הגאולה מתחילין גם באתחלתא דגאולה קימעא קימעא בטצ"ץבטצ״ץ עקבות משיחא, עקבי הצאן.
</p>
<p>
<b>ד)</b> רבנו התחיל בגלוי רמזי התורה בהיותו בן עשרים שנה בשנת ת"קת״ק תחלת השעה הראשונה של אור בוקר יום השישי באלף השישייהשישי אשר אז החל רוח אלקים, רוחא דמשיחא, לפעם ברוח קדשו, לגלות רזי התורה קימעא קימעא ביעודו של משיח הראשון, גלויי רזין דרזין סודות שבסודות בעקבות משיחא וכל רז לא אניס ליה וכנודע החל לנסוע לארה"קלארה״ק בתהילתבתחילת השעה השניה, היינו בשנת תקמ"בתקמ״ב, אשר אז ההלה סערת רוהוירוחו סערת אליהו לקבוץ גלויות ביתר שאת.
</p>
<p>
עקבות משיחא בכללות נפתחו תהלהתחלה בשעה הראשונה של בוקר יום הששי לשתיתאה, היינו שנת ת"קת״ק לאלף הששי דנא. ומשעה לשעה מתקדמים העקבות מבחינות רבות. וכנודע כל שעה ארבעים ואחת שנה ושמונה חדשיס מאז נפתהונפתחו מוסרותיהם של עקבות משיהמשיח בן יוסף שעל זה נאמר פתחת למוסרי ובסוד עדות ביהוסף, הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה. ומהשעה השניה (היינו משנת תקמ"בתקמ״ב) נכנסה בחינתם של כל בית ישראל הן הכלל והן כל איש ואיש בישראל, בפקידה דמעליתא של משיהאמשיחא דאתהלתאדאתחלתא משיה בן יוסף.
</p>
<p>
<b>ה)</b> רבנו הגר"אהגר״א ידע ברוהברוח קדשו כל איש ישראל איפה שמו ויעודו מרומז בתורה איש על דגלו לבית אבותיו לפי שורש נשמתו וזכות אבות, עפ"יעפ״י רמזי גימטריאות נוטריקון ועל עצמו מצא רמזים רבים (נ"בנ״ב רמזים) על יעודו הגדול והקדוש לקבוץ גליות, כמבואר להלן פרק ג'ג׳.
</p>
<p>
<b>ו)</b> ואלה הן שבעת עיקרי היסודות בשיטת עקבות משיחא "על״על אבן אחת שבעה עינים"עינים״ עפ"יעפ״י רבנו הגר"א הגר״א:
</p>
<p>
[א] "עוד״עוד יוסף חי"חי״. השיטה היסודית של רבנו היה "עוד״עוד יוסף חי"חי״ היינו שמשיח בן יוסף חי ויחיה ותתבטל הגזירה לההרג ע"יע״י ארמילוס הרשע,26 כי כאמור בו תלויה כל האתחלתא דגאולה מכל הבחינות. הגזירה מתבטלת ע"יע״י אריכות הגלות וע"יוע״י יסוריו שסובל ונושא הלינוחליו. וע"יוע״י המעשים הנעשים במסירות נפש לקבוץ גלויות שזה הוא תפקידו. וע"יוע״י חבלי משיח ויסורי ארץ ישראל וע"יוע״י תפלותינו בכל יום תמיד בעד חייו.
</p>
<p>
והצלחתו של מב"ימב״י, בתפלות הקבועות כמבואר להלן. והעוסקין בקבוץ גליות מקילין את יסוריו של מב"ימב״י בעקבות משיחא. הגזירה מתבטלת באופן שנחלקת לחלקים קטנים כמשל המובא במדרש: משל למלך שכעס על בנו ונשבע לזרוק בו אבן גדולה אח"כאח״כ נחם ורחם עליו ובכדי לקיים שבועתו שבר את האבן הגדולה לחלקים קטנים וזרק עליו את החלקים האלה אחד אחד. נמצא שלא נהרג ובכל זאת סובל גם מהחלקים הקטנים. והם חבלי משיח הבאים קימעא קימעא יחד עם תתקצ"טתתקצ״ט עקבות משיחא, באופן שגם הגזירה נחלקה לתתקצ"טלתתקצ״ט חלקים קטנים. ולעומתם צד הישועות כמרומז בפסוק "ועת״ועת צרה היא ליעקב"ליעקב״ ממנה יושע. [ועת צרה היא ליעקב = 999.]
</p>
<p>
יעודו הכללי של מב״י הוא בשלשה דברים: גלוי רזי התורה, קבוץ גלויות, וביעור רוח הטומאה מן הארץ. קבוץ גלויות הוא בשלשה תפקידים: בנין ירושלים, קבוץ גלויות וקיום מצוות התלויות בארץ. כל אלה נרמזים בפסוקים : "מי״מי יעלה בהר ה'"ה׳״ היינו קבוץ גליות ( ר"תר״ת משיח בן יוסף). "מי״מי יקום במקום קדשו"קדשו״ קימה זו בנין ( ר"תר״ת משיח בן יוסף) וכל לשון קימה היא בטוריא דמב"ידמב״י בסוד קמה אלמתי. "ישא״ישא ברכה מאת ה'"ה׳״ היינו דבר הנושא ברכה, זו נטיעה ( ר"תר״ת משיח בן יוסף), ובפסוקים "שבי״שבי אל עריך"עריך״ "בנה״בנה ירושלים"ירושלים״ "כי״כי עת לחננה"לחננה״, לחננה היינו נטיעה כאמור שם את עפרה יחננו. כל אחד מהם עולה בחושבנא "עדות״עדות ביהוסף"ביהוסף״ שנאמר על משיח בן יוסף. וכל שלשת הדברים האלה נאמרים גם בתפקידו של כורש עפ"יעפ״י הנתובהכתוב ( ישעי'ישעי׳ מ"רמ״ר) "מקים״מקים דבר עבדו ועצת מלאביומלאכיו ישלים, האומר לירושלים תושב וכו'"וכו׳״ "האומר״האומר לצולה חרבי ונהרותיך אוביש"אוביש״ "האומר״האומר לכורש רעי , וכל . חפצי ישלים וכו'"וכו׳״, ולפי ביאור רבנו "צולה"״צולה״ בגימטריא סמאל כי בנין אר"יאר״י מטרתו לגרש את הס"מהס״מ משערי ירושלם. ולכן זהו בתפקידו של כורש ביעודו של משיח בן יוסף מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין כחו של משיח בן יוסף הוא המסייע הנסי בכל מעשי קבוץ גליות הבאים באתערותא דלתתא. ▼
יעודו הכללי של מב"י הוא בשלשה דברים: גלוי רזי התורה, קבוץ גלויות, וביעור רוח הטומאה מן הארץ. קבוץ גלויות הוא בשלשה תפקידים: בנין ירושלים, קבוץ גלויות וקיום מצוות התלויות בארץ. כל אלה נרמזים
</p>
<p>
<b>ז)</b> [ב] עשה והצליח. אחת התכונות של מב"ימב״י הצלחה ע"יע״י עשייה כמו שכתוב ביוסף "כל״כל אשר הוא עושה ה'ה׳ מצליח בידו"בידו״. ונודע למשגב דבר רבנו: שתי המצוות שהאדם נכנס בהן שלם בכל גופו הן סוכה וארץ ישראל. ורמז נתן לזה בפסוק "ויהי״ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון"בציון״ והוסיף: סוכה מצוותה תעשה ולא מן העשוי אף ציון כך וכאמור במדרש על הפסוק: ובא לציון גואל. כל זמן שציון אינה בנויה עדיין הגואל לא בא, וכדברי חז"לחז״ל (מגילה י"זי״ז) מכיון שירושלים נבנית בן דוד בא, ובמדרש: אין בן דוד בא עד שתהא ירושלים נבנית. ▼▲בפסוקים : "מי יעלה בהר ה'" היינו קבוץ גליות (ר"ת משיח בן יוסף). "מי יקום במקום קדשו" קימה זו בנין (ר"ת משיח בן יוסף) וכל לשון קימה היא בטוריא דמב"י בסוד קמה אלמתי. "ישא ברכה מאת ה'" היינו דבר הנושא ברכה, זו נטיעה (ר"ת משיח בן יוסף), ובפסוקים "שבי אל עריך" "בנה ירושלים" "כי עת לחננה", לחננה היינו נטיעה כאמור שם את עפרה יחננו. כל אחד מהם עולה בחושבנא "עדות ביהוסף" שנאמר על משיח בן יוסף. וכל שלשת הדברים האלה נאמרים גם בתפקידו של כורש עפ"י הנתוב (ישעי' מ"ר) "מקים דבר עבדו ועצת מלאביו ישלים, האומר לירושלים תושב וכו'" "האומר לצולה חרבי ונהרותיך אוביש" "האומר לכורש רעי וכל. חפצי ישלים וכו'", ולפי ביאור רבנו "צולה" בגימטריא סמאל כי בנין אר"י מטרתו לגרש את הס"מ משערי ירושלם. ולכן זהו בתפקידו של כורש ביעודו של משיח בן יוסף מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין כחו של משיח בן יוסף הוא המסייע הנסי בכל מעשי קבוץ גליות הבאים באתערותא דלתתא.
</p>
<p>
<b>ח)</b> [ג] בעתה אחישנה. בקשר לדברי חז"לחז״ל (סנהדרין צ"חצ״ח) על הפסוק בעתה אחישנה, זכו אחישנה, לא זכו בעתה, אמר לנו רבנו מו"סמו״ס אין מקרא יוצא מידי פשוטו. שהפשט הוא שאפילו בעתה אחישנה, ומתי -– כשהקטן יהי'יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום, הקטן והצעיר נאמרו על אפרים שהוא מב"ימב״י וכנודע שהדרגה הכי גבוהה של מב"ימב״י הבא באתערותא דלתתא היא אלףפחותאלף פחות אחד היינו "טצ"ץ״טצ״ץ ביסוד"ביסוד״. כשהקטן יהיה לאלף: כלומר כשיגיע במעשיו עד הדרגה שעד האלף, אזי -– אני ה'ה׳ אפילו בעתה אחישנה וכן הכוונה "וחש״וחש עתדות"עתדות״ למו (דברים ל"בל״ב). בדברי רבנו, כי "עת״עת לכל חפץ"חפץ״ היינו שקביעות הזמן תלוי בחפץ שהוא חפץ דלתתא ובמו שכתוב על כורש "וכל״וכל חפצי ישלים"ישלים״. וכורש נתון בתפקידו של מב"ימב״י מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין הבאה באתערותא תתאית. הרבה פעמים ראיתי את רבנו מסתובב בחדרו ומדבר בסערת רוח נוראה ואומר "רבש"ע״רבש״ע האין לך דרך אמצעית בין בעתה לבין אחישנה. אנו עומדים בכל תוקף על דברי הפשט הפשוט שבדברי הבטחתך. אני ה'ה׳ בעתה אחישנה"אחישנה״. ▼▲<b>ז)</b> [ב] עשה והצליח. אחת התכונות של מב"י הצלחה ע"י עשייה כמו שכתוב ביוסף "כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". ונודע למשגב דבר רבנו: שתי המצוות שהאדם נכנס בהן שלם בכל גופו הן סוכה וארץ ישראל. ורמז נתן לזה בפסוק "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון" והוסיף: סוכה מצוותה תעשה ולא מן העשוי אף ציון כך וכאמור במדרש על הפסוק: ובא לציון גואל. כל זמן שציון אינה בנויה עדיין הגואל לא בא, וכדברי חז"ל (מגילה י"ז) מכיון שירושלים נבנית בן דוד בא, ובמדרש: אין בן דוד בא עד שתהא ירושלים נבנית.
</p>
<p>
<b>ט)</b> [ד] חזקה וכיבוש בקץ המגולה. אתחלתא דגאולה של ימינו היינו, האתחלתא האחרונה שבדור אחרון, בכל הפעולות שלה צריכין להיות בשתי הטוריות, בטוריא דעזרא ונחמיה ובטוריא דיהושע. על הפסוק וירשתם אותה וישבתם בה. אומר רבנו הגר"אהגר״א (אדרת אליהו דברים י"אי״א) "בזכות״בזכות שתרשו אותה תשבו בה, ובמה תירשוה בחזקה"בחזקה״. וחזקה היינו בנין ונטיעה כדין חזקת קרקע בכללות וזאת בטוריא דעזהאדעזרא ונחמיה. ולעת הצורך גם בחזקה ( החי"תהחי״ת בקמץ) וזאת בטוריא דיהושע. רמז נפלא הראה לנו רבנו על זה כי "עזרא״עזרא נחמיה"נחמיה״ בחושבנא "יהושע"״יהושע״. יהושע הוא מצאצאי אפרים בן יוסף והוא הנלחם בעמלק. עמלק במילוי עי"ןעי״ן מ"ממ״מ למ"דלמ״ד קו"תקו״ף בגימטריא "סטרא״סטרא אתרא"אחרא״ ( ת"פת״פ) ||הערת המגיה: עי״ן מ״מ למ״ד קו״ף = ת״ע, סטרא אחרא = ת״פ|| תפקידו של יהושע בן נון צ"א– צ״א הלחם בעמלק. ויהושע משיח בן יוסף, והוא משיב"ימשיב״י מלחמה שערה היינו בשערי ירושלם אפתחא דקרתא אשר כאן מרכז מלחמתו בעשו וכאמור "שמה״שמה שבר רשפי קשת"קשת״ וכו'וכו׳, ביעודו של מב"ימב״י שבפסוק הקודם, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. ובזה ראה רבנו את יעודו ורמז לשמו "בשלם״בשלם סוכו ומעונתו בציון"בציון״ עולה בחשבון ג'ג׳ דורותיו של רבנו כזה "אליהו״אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב"דוב״ (מבואר להלן פרק ג'ג׳). הדברים האלה מבטיחים לנו שבמלחמתנו בעמלק מכל הבחינות תהא סכתנו שלמה בסע"דבסע״ד. וכוונת רבנו תירשוה בחזקה הוא ענין קץ המגולה שבדברי חז"לחז״ל לסנהדרין צ"חצ״ח מגילה י"זי״ז) על הפסוק, ואתם הרי ישהאל ענפיהם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וכו'וכו׳ אשר זאת היתה שאיפתו הנמרצה של רבנו הגר"אהגר״א. וכלל גדול עפ"יעפ״י רבנו שכל הפעולות בדרכי האתחלתא צריכות להיות כמו בימי עזרא ונחמיה כמו בימי כורש ורבנו כותב מפורש שקבוץ גליות תלוי בזכות קיום המצוות התלויות בארץ. והכוונה השניה "תירשוה״תירשוה בחזקה"בחזקה״ שבדברי רבנו ( החי"תהחי״ת בקמץ כדלעיל) היא למאן דאמר (קדושין כ"וכ״ו) עפ"יעפ״י הפסוק (ירמ׳ מ׳ י׳): ושבו״ושבו בעריכם אשר תפסתםתפשתם״, ותכלית עבודתנו בקבוץ גליות היא מלחמה לה'לה׳ בעמלק שזאת היתה תפקידו העיקרי של יהושע בטוריא דמב"ידמב״י מלחמה בעמלק מכל הבחינות נגד כל אויבי ישראל ונגד ארמילוס שר הערב דברב, להעביר רוח הטומאה מן הארץ ולהעלות כנסת ישראל ושכינתא - תתאה מעפרא ופתיחת המערכה נגד מלחמת גוג ומגוג בגאולה הראשונה לקראת בא משיח צדקנו -– משיח בן דוד ב"בב״ב. ועיקרי הפעולות הם בנין ירושלם וקבוץ גליות וקיום מצוות התלויות בארץ בסוד קץ המגולה וכולם הם ביעודו של רבנו נהורא דמב"ידמב״י. ולפי הוראותיו הנשגבות במפורש ובדרך רמיזין בסוד צפנת פענ"חפענ״ח ובסוד מעשה וחשבון ובסוד הגדול והנשגב סוד קול התור לפתיחת קץ המגולה בפועל שזאת היתה בשאיפתו של רבנו הגר"אהגר״א ותלמידיו. וכן צפון יעודו של רבנו בפסוק "חזה״חזה ציון קרית מועדנו"מועדנו״ הנאמר על שליחות משיח בן יוסף ובזה ראה גם האריה"קהאריה״ק ז"לז״ל את יעודו כמב"יכמב״י עפ"יעפ״י רמיזין ידועין. ▼▲<b>ח)</b> [ג] בעתה אחישנה. בקשר לדברי חז"ל (סנהדרין צ"ח) על הפסוק בעתה אחישנה, זכו אחישנה, לא זכו בעתה, אמר לנו רבנו מו"ס אין מקרא יוצא מידי פשוטו. שהפשט הוא שאפילו בעתה אחישנה, ומתי - כשהקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום, הקטן והצעיר נאמרו על אפרים שהוא מב"י וכנודע שהדרגה הכי גבוהה של מב"י הבא באתערותא דלתתא היא אלףפחות אחד היינו "טצ"ץ ביסוד". כשהקטן יהיה לאלף: כלומר כשיגיע במעשיו עד הדרגה שעד האלף, אזי - אני ה' אפילו בעתה אחישנה וכן הכוונה "וחש עתדות" למו (דברים ל"ב). בדברי רבנו, כי "עת לכל חפץ" היינו שקביעות הזמן תלוי בחפץ שהוא חפץ דלתתא ובמו שכתוב על כורש "וכל חפצי ישלים". וכורש נתון בתפקידו של מב"י מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין הבאה באתערותא תתאית. הרבה פעמים ראיתי את רבנו מסתובב בחדרו ומדבר בסערת רוח נוראה ואומר "רבש"ע האין לך דרך אמצעית בין בעתה לבין אחישנה. אנו עומדים בכל תוקף על דברי הפשט הפשוט שבדברי הבטחתך. אני ה' בעתה אחישנה".
</p>
<p>
<b>י)</b> [ה] פליטה בציון. עפ"יעפ״י הכתוב בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה ובשרידים אשר ה'ה׳ קורא. וציון בטוריא דמב"ידמב״י עפ"יעפ״י המדרש תנחומא, מה שאירע ליוסף אירע לציון. ורבנו רמז זה גם במלת "בשרידים"״בשרידים״ בחושבנא "משיח״משיח בן יוסף"יוסף״ שעל ידו קבוץ גליות עפ"יעפ״י רבנו ובמדה שיגדל קבוץ גליות יתגבר הסט"אהסט״א ואז תוסיף גם קטיגוריה נגד אלה שאינם מחזקים בקבוץ גליות אחר שנפתחה האתחלתא בזה, כי אז תהיה פליטה בציון ובירושלים ובשרידים וד"לוד״ל. ועל זאת דאג רבנו מאד. קשר השפע העליון. פליטה בציון ובירושלים. קבוץ גלויות מפנה הדרך של שפע העליון לישראל שפע כל הסגולות העליונות הבא דרך ציון וירושלים: חיים, ישועה, ברכה, שלומושלום חסדוחסד, רחמים, טובה וכו'וכו׳. שפע החיים עפ"יעפ״י הכתוב: כי שם צוה ה'ה׳ את הברכה חיים עד העולם. ועפ"יועפ״י הכתוב: לראות בטוב ה'ה׳ בארץ חיים. שפע הישועה עפ"יעפ״י הכתוב: כי מציון ישועת ישראל. שפע הברכה עפ"יעפ״י הכתוב: יברכך ה'ה׳ מציון וכו'וכו׳. כי שם צוה ה'ה׳ את הברכה וכו'וכו׳ שפע השלום עפ"יעפ״י הכתוב שלום ירושלים, וירושלים היא עיר השלום. ▼▲<b>ט)</b> [ד] חזקה וכיבוש בקץ המגולה. אתחלתא דגאולה של ימינו היינו, האתחלתא האחרונה שבדור אחרון, בכל הפעולות שלה צריכין להיות בשתי הטוריות, בטוריא דעזרא ונחמיה ובטוריא דיהושע. על הפסוק וירשתם אותה וישבתם בה. אומר רבנו הגר"א (אדרת אליהו דברים י"א) "בזכות שתרשו אותה תשבו בה, ובמה תירשוה בחזקה". וחזקה היינו בנין ונטיעה כדין חזקת קרקע בכללות וזאת בטוריא דעזהא ונחמיה. ולעת הצורך גם בחזקה (החי"ת בקמץ) וזאת בטוריא דיהושע. רמז נפלא הראה לנו רבנו על זה כי "עזרא נחמיה" בחושבנא "יהושע". יהושע הוא מצאצאי אפרים בן יוסף והוא הנלחם בעמלק. עמלק במילוי עי"ן מ"מ למ"ד קו"ת בגימטריא "סטרא אתרא" (ת"פ) תפקידו של יהושע בן נון צ"א הלחם בעמלק. ויהושע משיח בן יוסף, והוא משיב"י מלחמה שערה היינו בשערי ירושלם אפתחא דקרתא אשר כאן מרכז מלחמתו בעשו וכאמור "שמה שבר רשפי קשת" וכו', ביעודו של מב"י שבפסוק הקודם, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. ובזה ראה רבנו את יעודו ורמז לשמו "בשלם סוכו ומעונתו בציון" עולה בחשבון ג' דורותיו של רבנו כזה "אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב" (מבואר להלן פרק ג'). הדברים האלה מבטיחים לנו שבמלחמתנו בעמלק מכל הבחינות תהא סכתנו שלמה בסע"ד. וכוונת רבנו תירשוה בחזקה הוא ענין קץ המגולה שבדברי חז"ל לסנהדרין צ"ח מגילה י"ז) על הפסוק, ואתם הרי ישהאל ענפיהם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וכו' אשר זאת היתה שאיפתו הנמרצה של רבנו הגר"א. וכלל גדול עפ"י רבנו שכל הפעולות בדרכי האתחלתא צריכות להיות כמו בימי עזרא ונחמיה כמו בימי כורש ורבנו כותב מפורש שקבוץ גליות תלוי בזכות קיום המצוות התלויות בארץ. והכוונה השניה "תירשוה בחזקה" שבדברי רבנו (החי"ת בקמץ כדלעיל) היא למאן דאמר (קדושין כ"ו) עפ"י הפסוק: ושבו בעריכם אשר תפסתם, ותכלית עבודתנו בקבוץ גליות היא מלחמה לה' בעמלק שזאת היתה תפקידו העיקרי של יהושע בטוריא דמב"י מלחמה בעמלק מכל הבחינות נגד כל אויבי ישראל ונגד ארמילוס שר הערב דב, להעביר רוח הטומאה מן הארץ ולהעלות כנסת ישראל ושכינתא-תתאה מעפרא ופתיחת המערכה נגד מלחמת גוג ומגוג בגאולה הראשונה לקראת בא משיח צדקנו - משיח בן דוד ב"ב. ועיקרי הפעולות הם בנין ירושלם וקבוץ גליות וקיום מצוות התלויות בארץ בסוד קץ המגולה וכולם הם ביעודו של רבנו נהורא דמב"י. ולפי הוראותיו הנשגבות במפורש ובדרך רמיזין בסוד צפנת פענ"ח ובסוד מעשה וחשבון ובסוד הגדול והנשגב סוד קול התור לפתיחת קץ המגולה בפועל שזאת היתה בשאיפתו של רבנו הגר"א ותלמידיו. וכן צפון יעודו של רבנו בפסוק "חזה ציון קרית מועדנו" הנאמר על שליחות משיח בן יוסף ובזה ראה גם האריה"ק ז"ל את יעודו כמב"י עפ"י רמיזין ידועין.
</p>
<p>
שפע החסד עפ"יעפ״י הכתוב: כטל חרמון שיורד על הררי ציון, טל החרמון הוא במדת החסד, שפע הרחמים עפ"יעפ״י הכתוב: בונה ברחמיו ירושלים. טובה עפ"יעפ״י הכתוב: וראה בטוב ירושלים. ועפ"יועפ״י הכתוב: ההר הטוב הזה והלבנון, וכל אלה הם ביעודו של מב"ימב״י כי ציון בטוריא דיוסף עפ"יעפ״י המדרש כנ"לכנ״ל. כל זמן שציון שוממה הרי שולטת בה רותרוח הטומאה ומכשילה את דרך המעבר של השפע העליון, ורק בנין ירושלים מחזיק את הקשר הזה עפ"יעפ״י הכתוב: ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו. ▼▲<b>י)</b> [ה] פליטה בציון. עפ"י הכתוב בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה ובשרידים אשר ה' קורא. וציון בטוריא דמב"י עפ"י המדרש תנחומא, מה שאירע ליוסף אירע לציון. ורבנו רמז זה גם במלת "בשרידים" בחושבנא "משיח בן יוסף" שעל ידו קבוץ גליות עפ"י רבנו ובמדה שיגדל קבוץ גליות יתגבר הסט"א ואז תוסיף גם קטיגוריה נגד אלה שאינם מחזקים בקבוץ גליות אחר שנפתחה האתחלתא בזה, כי אז תהיה פליטה בציון ובירושלים ובשרידים וד"ל. ועל זאת דאג רבנו מאד. קשר השפע העליון. פליטה בציון ובירושלים. קבוץ גלויות מפנה הדרך של שפע העליון לישראל שפע כל הסגולות העליונות הבא דרך ציון וירושלים: חיים, ישועה, ברכה, שלומו חסד, רחמים, טובה וכו'. שפע החיים עפ"י הכתוב: כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. ועפ"י הכתוב: לראות בטוב ה' בארץ חיים. שפע הישועה עפ"י הכתוב: כי מציון ישועת ישראל. שפע הברכה עפ"י הכתוב: יברכך ה' מציון וכו'. כי שם צוה ה' את הברכה וכו' שפע השלום עפ"י הכתוב שלום ירושלים, וירושלים היא עיר השלום.
</p>
<p>
<b>יא)</b> [ו] תורה מציון. כי מציון תצא תורה היינו התגלות סודות התורה שעקר מקורה הוא בציון ובירושלים ורבנו כותב הרבה שהגאולה תלויה בלימוןבלימוד תורת הקבלה וע"יוע״י זה תתגלה קימעא קימעא תורת משיח צדקנו והיא תורת ארץ ישראל. סוד וזהב הארץ ההיא טוב. ▼▲שפע החסד עפ"י הכתוב: כטל חרמון שיורד על הררי ציון, טל החרמון הוא במדת החסד, שפע הרחמים עפ"י הכתוב: בונה ברחמיו ירושלים. טובה עפ"י הכתוב: וראה בטוב ירושלים. ועפ"י הכתוב: ההר הטוב הזה והלבנון, וכל אלה הם ביעודו של מב"י כי ציון בטוריא דיוסף עפ"י המדרש כנ"ל. כל זמן שציון שוממה הרי שולטת בה רות הטומאה ומכשילה את דרך המעבר של השפע העליון, ורק בנין ירושלים מחזיק את הקשר הזה עפ"י הכתוב: ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו.
</p>
<p>
<b>יב)</b> [ז] צפנת פענ"חפענ״ח. באתחלתא דגאולה בהגיע עת לחננה שהיא ע"יע״י משיהאמשיחא דאתחלתא מתחילים גלויי הרמזים שבתורה וחז"לוחז״ל ולהבין ע"יע״י זה את דרכי האתחלתא ועקבות משיחא המרמזים על "יעודים״יעודים מועדים ומיועדים"ומיועדים״ עפ"יעפ״י הכתוב הנצנים״הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנובארצנו״ ועפ"יועפ״י הכתוב ישרו״ישרו בערבה מסלה לאלקינולאלקינו״. כמבואר להלן פרקים ג-דג־ד. ורבנו נחית משמיא לגלות רמזי התורה בעקבות דמשיהאדמשיחא בסוד צפנת פענ"חפענ״ח ולהורות לנו על פיהןעל־פיהן את דרך המעשה בעקבות משיחא. (ראה לעיל סעיף ד'ד׳ ולהלן פרק ג'ג׳). ▼▲<b>יא)</b> [ו] תורה מציון. כי מציון תצא תורה היינו התגלות סודות התורה שעקר מקורה הוא בציון ובירושלים ורבנו כותב הרבה שהגאולה תלויה בלימון תורת הקבלה וע"י זה תתגלה קימעא קימעא תורת משיח צדקנו והיא תורת ארץ ישראל. סוד וזהב הארץ ההיא טוב.
</p>
<p>
<b> יביג)</b> שבעת דרכי האתחלתא למעשה בסעד"שבסעד״ש. ▼▲<b>יב)</b> [ז] צפנת פענ"ח. באתחלתא דגאולה בהגיע עת לחננה שהיא ע"י משיהא דאתחלתא מתחילים גלויי הרמזים שבתורה וחז"ל ולהבין ע"י זה את דרכי האתחלתא ועקבות משיחא המרמזים על "יעודים מועדים ומיועדים" עפ"י הכתוב הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו ועפ"י הכתוב ישרו בערבה מסלה לאלקינו. כמבואר להלן פרקים ג-ד. ורבנו נחית משמיא לגלות רמזי התורה בעקבות דמשיהא בסוד צפנת פענ"ח ולהורות לנו על פיהן את דרך המעשה בעקבות משיחא. (ראה לעיל סעיף ד' ולהלן פרק ג').
</p>
<p>
[א] חבלים ונעימים. לדעת מראש כי אתחלתא דגאולה באה בדרך חבלים ונעימים כמרומז בפסוק "חבלים״חבלים ליוסף"ליוסף״. היא באה במדת הדין באתערותאדלתתאבאתערותא דלתתא. עקבות משיחא באים בחבלים ולפעמים גם בעקיפין, אך מצד שני באה לעומתה מדת החסד, בחינת וישת יד ימינו על ראש אפרים, לדעת מראש כי בעקבות משיחא מכל צרה יוצאת ישועה, והישועה באה מתוך צרה עפ"יעפ״י הכתוב: ועת צרה היא ליעקב ממנה יושע, אשר על זה אומר רבנו הגר"אהגר״א בחבקוק בביאורו על הפסוק אנוח ליום צרה שזה נאמר על משיח בן יוסף, לדעת מראש כי ארץ ישראל נקנית ביסורים. אבל בזה היא נקנית ממש. עקבות משיחא באות בהפרעות ומכשולים מצד שרו של עשו וגם ע"יע״י ארמילוס שר הערב רב אבל בסופו נופל ביד שרו של יוסף כדאיתא במדרש תנחומא (כי תצא). בעזרתו של משיח בן דוד בחינת יהודאיהודה מציל את יוסף אף מעז יצא מתוק ופועל ידינו ירצה ה'ה׳. ולכן חלילה לנו לסגת אחור במשהו אם יהי'יהיה ח"וח״ו איזה קושי, איזה מכשלה בדרך עבודתנו, ולהיות בטוחים כי דוקא ממנה יעקב יושע, ומן המיצר נגיע למרחביה. ▼
▲<b>יב)</b> שבעת דרכי האתחלתא למעשה בסעד"ש.
</p>
<p>
<b>יד)</b> [ב] הצנע לכת. כל פעולה של אתחלתא דגאולה צריכה להיות בהצנע לכת עם אלקיך בסוד שים באזני יהושע שהוא בטוריא דמב"ידמב״י "באזני"״באזני״ כפשוטו, ובם מרומז בזה "סוד"״סוד״ בחושבנא. עוד מרמזימרמז רבנו על הפסוק סוד״סוד ה'ה׳ ליראיוליראיו״. סוד במילוי .: סמךסמ״ך 11ו״ו דליתדל״ת בגימטריא "משיח״משיח בן יוסף"יוסף״ שעל ידו בא קבוץ גליות. ועל הפסוק כבוד״כבוד ה'ה׳ הסתר דברדבר״: "הסתר״הסתר דבר"דבר״ בגימ'בגימ׳ "עלית״עלית שבטים"שבטים״ בכוונה זו הורה לנו רבנו לקרוא את הגבאות של קבוץ גליות בשם "חזון״חזון ציון"ציון״ ולא בשם "שיבת״שיבת ציון"ציון״, חזון ציון הוא עפ"יעפ״י הפסוק חזה ציון קרית מועדנו, היינו שמועד הגאולה תלוי בציון. ופסוק זה נאמר על מב"ימב״י. וכן עפ"יעפ״י כתבי רבנו האריה"קהאריה״ק ז"לז״ל, וכן עפ"יעפ״י הפסוק לחזות בנועם ד'ד׳ ולבקר בהיכלו כנודע, וראה להלן פרק ב'ב׳ בקנ"ובקנ״ו הבחינות של מב"ימב״י. ▼▲א] חבלים ונעימים. לדעת מראש כי אתחלתא דגאולה באה בדרך חבלים ונעימים כמרומז בפסוק "חבלים ליוסף". היא באה במדת הדין באתערותאדלתתא. עקבות משיחא באים בחבלים ולפעמים גם בעקיפין, אך מצד שני באה לעומתה מדת החסד, בחינת וישת יד ימינו על ראש אפרים, לדעת מראש כי בעקבות משיחא מכל צרה יוצאת ישועה, והישועה באה מתוך צרה עפ"י הכתוב: ועת צרה היא ליעקב ממנה יושע, אשר על זה אומר רבנו הגר"א בחבקוק בביאורו על הפסוק אנוח ליום צרה שזה נאמר על משיח בן יוסף, לדעת מראש כי ארץ ישראל נקנית ביסורים. אבל בזה היא נקנית ממש. עקבות משיחא באות בהפרעות ומכשולים מצד שרו של עשו וגם ע"י ארמילוס שר הערב רב אבל בסופו נופל ביד שרו של יוסף כדאיתא במדרש תנחומא (כי תצא). בעזרתו של משיח בן דוד בחינת יהודא מציל את יוסף אף מעז יצא מתוק ופועל ידינו ירצה ה'. ולכן חלילה לנו לסגת אחור במשהו אם יהי' ח"ו איזה קושי, איזה מכשלה בדרך עבודתנו, ולהיות בטוחים כי דוקא ממנה יעקב יושע, ומן המיצר נגיע למרחביה.
</p>
<p>
<b>טו)</b> [ג] קימעא קימעא, לדעת מראש כי אתחלתא דגאולה באה קימעא קימעא מעט מעט, עפ"יעפ״י חז"לחז״ל (ירושלמי ברכות) כך היא גאולתן של ישראל קימעא קימעא באה, כאילת השחר, כי אשב בחשך ה'ה׳ אור לי הולך ואור עד נכון היום. לכן כל פעולה של האתחלתא יש להתחיל אפילו במעט עפ"יעפ״י הכתוב אחד מעיר ושנים ממשפחה. כלל גדול הוא עפ"יעפ״י רבנו שכל הדברים שעתידים לבוא בשלמות הגאולה מתחילים קימעא קימעא גם באתחלתא, וכן בנין ירושלים, להתחיל אפילו מאבן אחת. עפ"יעפ״י הכתוב הנני יסד בציון אבן, אבן בחן. כי האבן הזאת היא למבחן להוכיח את הרצון לבנות ירושלם ולהרחיב מקום אהלה וה'וה׳ יסייע בידינו. גם בסוד "ואתנהלה״ואתנהלה לאטי"לאטי״. שאלנו את פי רבנו מדוע צריכה האתחלתא להיות דוקא קימעא קימעא. אם באה עת רצון לפני ה'ה׳ לקבץ נדחי ישראל היד ד'ד׳ תקצר. שקבוץ גליות יהיה במדה גדולה בבת אחת? ויסבר לנו רבנו כי כל ענין האתחלתא דגאולה הרי הוא בלא זכו. היינו לא בזכות צדקתינוצדקתנו. ואם הגאולה תבוא בפעם אחת הרי מצד אחד לא יהיה אפשר לעמוד במדת היסורים הבאה במדת הדין כאמור לעיל. ומצד שני לא יהיה אפשר לקבל את האור הגדול הבא מצד החסד שבו בפעם אחת. את כל זאת עלינו לדעת מראש בדרך העבודה המעשית של קבוץ גליות. ▼▲<b>יד)</b> [ב] הצנע לכת. כל פעולה של אתחלתא דגאולה צריכה להיות בהצנע לכת עם אלקיך בסוד שים באזני יהושע שהוא בטוריא דמב"י "באזני" כפשוטו, ובם מרומז בזה "סוד" בחושבנא. עוד מרמזי רבנו על הפסוק סוד ה' ליראיו. סוד במילוי. סמך 11 דלית בגימטריא "משיח בן יוסף" שעל ידו בא קבוץ גליות. ועל הפסוק כבוד ה' הסתר דבר "הסתר דבר" בגימ' "עלית שבטים" בכוונה זו הורה לנו רבנו לקרוא את הגבאות של קבוץ גליות בשם "חזון ציון" ולא בשם "שיבת ציון", חזון ציון הוא עפ"י הפסוק חזה ציון קרית מועדנו, היינו שמועד הגאולה תלוי בציון. ופסוק זה נאמר על מב"י. וכן עפ"י כתבי רבנו האריה"ק ז"ל, וכן עפ"י הפסוק לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו כנודע, וראה להלן פרק ב' בקנ"ו הבחינות של מב"י.
</p>
<p>
שאלתי את פי רבנו אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ ישראל כיצד לעשות הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות בנוגע לסידור הישוב. אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו: אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל שישיםששים רבוא בפעם אחת צריכים לעשות זה מיד כי מספר זה של שישיםששים רבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מהס״מ בשערי ירושלים ואז תשתלם מיד הגאולה השלמה בענני שמיא בדרך נסית. ועפ"יועפ״י האמור: ופדויי ה'ה׳ ישובון ובאו ציון ברנה שעפ"ישעפ״י רבנו נאמר זה על מב"ימב״י ועפ"יועפ״י חז"לחז״ל (שבת פ"חפ״ח) בפסוק זה נכלל המספר שישיםששים רבוא. יודעים אנו מראש כי לעומת כל הדברים הטובים הבאים קימעא קימעא בעקבות משיחא לפי הכלל הגדול שביאר רבנו כמבואר לעיל באים מכשולים מצד הסט"אהסט״א, הדברים שמנו חז"לחז״ל שיהי'שיהי׳ בעקבות משיחא ר"לר״ל. אך בפועל ידינו נתגבר על כולם בסע"דבסע״ד כפי שהובטח לנו בהבטחות נביאנונביאינו וחז"לוחז״ל וכמצוות רבנו וברכתו הקדושה, יחד עם התחלת האתחלתא דגאולה ע"יע״י קבוץ גליות באתערותא דלתתא של מב"ימב״י מתחילין קימעא קימעא כל הסגולות הטובות של מב"ימב״י, פתחי ישועה, כנאמר דלותי ולי יהושיע וממנה יושע, הושיע ה'ה׳ משיחו וכו'וכו׳ שנאמרו על מב"ימב״י צנור הטוב שהוא טצ"ץנסודטצ״ץ בסוד הרואה טי"תטי״ת בחלום וכו'וכו׳ וכן ברכת א-לא״ל שד-ישד״י שכ"זשכ״ז דקדושה וכל אלה ביעודו של מב"ימב״י ובנהורא דמב"ידמב״י בדור אחרון שהוא אורו דרבנו ההולך ואור עד נכון היום. ▼▲<b>טו)</b> [ג] קימעא קימעא, לדעת מראש כי אתחלתא דגאולה באה קימעא קימעא מעט מעט, עפ"י חז"ל (ירושלמי ברכות) כך היא גאולתן של ישראל קימעא קימעא באה, כאילת השחר, כי אשב בחשך ה' אור לי הולך ואור עד נכון היום. לכן כל פעולה של האתחלתא יש להתחיל אפילו במעט עפ"י הכתוב אחד מעיר ושנים ממשפחה. כלל גדול הוא עפ"י רבנו שכל הדברים שעתידים לבוא בשלמות הגאולה מתחילים קימעא קימעא גם באתחלתא, וכן בנין ירושלים, להתחיל אפילו מאבן אחת. עפ"י הכתוב הנני יסד בציון אבן, אבן בחן. כי האבן הזאת היא למבחן להוכיח את הרצון לבנות ירושלם ולהרחיב מקום אהלה וה' יסייע בידינו. גם בסוד "ואתנהלה לאטי". שאלנו את פי רבנו מדוע צריכה האתחלתא להיות דוקא קימעא קימעא. אם באה עת רצון לפני ה' לקבץ נדחי ישראל היד ד' תקצר. שקבוץ גליות יהיה במדה גדולה בבת אחת? ויסבר לנו רבנו כי כל ענין האתחלתא דגאולה הרי הוא בלא זכו. היינו לא בזכות צדקתינו. ואם הגאולה תבוא בפעם אחת הרי מצד אחד לא יהיה אפשר לעמוד במדת היסורים הבאה במדת הדין כאמור לעיל. ומצד שני לא יהיה אפשר לקבל את האור הגדול הבא מצד החסד שבו בפעם אחת. את כל זאת עלינו לדעת מראש בדרך העבודה המעשית של קבוץ גליות.
</p>
<p>
<b>טז)</b> [ד] עני על חמור. דרך האתחלתא בלא זכו היא כעני רוכב על חמור באה בעניותא, הן קבוץ גליות והן בנין ירושלם נעשית מעוני. עפ"יעפ״י הכתוב: בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וכו'וכו׳. ואפרים בכורי הוא. וברמיזי רבנו "בתחנונים"״בתחנונים״ בחושבנא "משיח״משיח בן יוסף"יוסף״, וכן עפ"יעפ״י הכתוב: דלותי ולי יהושיע, שנאמר על משיח בן אפרים. וע"זוע״ז התפלל דוד שלא ימות כביאור רבנו בחיבורו יהל אור וכן בבנין ירושלים ככתוב ה'ה׳ יסד ציון ובה יהמו עניי עמו וכו'וכו׳ הכל כדרך עני רוכב על חמור. כל זאת היא באתערותא דלתתא הבאה על דרך הטבע עד שנזכה לענני שמיא. ▼▲שאלתי את פי רבנו אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ ישראל כיצד לעשות הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות בנוגע לסידור הישוב. אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו: אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל שישים רבוא בפעם אחת צריכים לעשות זה מיד כי מספר זה של שישים רבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים ואז תשתלם מיד הגאולה השלמה בענני שמיא בדרך נסית. ועפ"י האמור: ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה שעפ"י רבנו נאמר זה על מב"י ועפ"י חז"ל (שבת פ"ח) בפסוק זה נכלל המספר שישים רבוא. יודעים אנו מראש כי לעומת כל הדברים הטובים הבאים קימעא קימעא בעקבות משיחא לפי הכלל הגדול שביאר רבנו כמבואר לעיל באים מכשולים מצד הסט"א, הדברים שמנו חז"ל שיהי' בעקבות משיחא ר"ל. אך בפועל ידינו נתגבר על כולם בסע"ד כפי שהובטח לנו בהבטחות נביאנו וחז"ל וכמצוות רבנו וברכתו הקדושה, יחד עם התחלת האתחלתא דגאולה ע"י קבוץ גליות באתערותא דלתתא של מב"י מתחילין קימעא קימעא כל הסגולות הטובות של מב"י, פתחי ישועה, כנאמר דלותי ולי יהושיע וממנה יושע, הושיע ה' משיחו וכו' שנאמרו על מב"י צנור הטוב שהוא טצ"ץנסוד הרואה טי"ת בחלום וכו' וכן ברכת א-ל שד-י שכ"ז דקדושה וכל אלה ביעודו של מב"י ובנהורא דמב"י בדור אחרון שהוא אורו דרבנו ההולך ואור עד נכון היום.
</p>
<p>
<b>יז)</b> [ה] אנשי אמנה. אחד האמצעים העיקרים לקיומה של כל עבודתנו היא הקמת אנשי אמנה, עפ"יעפ״י חז"לחז״ל (שבת קי"טקי״ט) כי לא חרבה ירושלם אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה. להקים אנשי אמנה, בכל השלמות בעיר קדשנו כי בלעדי זאת אין שום ערך לכל עמלנו ופעלינו ח"וח״ו, ועפ"יועפ״י כל היסודות והתקנות שסדרנו בע"הבע״ה. ▼▲<b>טז)</b> [ד] עני על חמור. דרך האתחלתא בלא זכו היא כעני רוכב על חמור באה בעניותא, הן קבוץ גליות והן בנין ירושלם נעשית מעוני. עפ"י הכתוב: בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וכו'. ואפרים בכורי הוא. וברמיזי רבנו "בתחנונים" בחושבנא "משיח בן יוסף", וכן עפ"י הכתוב: דלותי ולי יהושיע, שנאמר על משיח בן אפרים. וע"ז התפלל דוד שלא ימות כביאור רבנו בחיבורו יהל אור וכן בבנין ירושלים ככתוב ה' יסד ציון ובה יהמו עניי עמו וכו' הכל כדרך עני רוכב על חמור. כל זאת היא באתערותא דלתתא הבאה על דרך הטבע עד שנזכה לענני שמיא.
</p>
<p>
<b>יח)</b> [ו] מדות שוות. ישוב ארצנו הקדושה בכלל ובנין ירושלם בפרט צריך להיות במדות שוות, עפ"יעפ״י חז"לחז״ל אין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות, אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים (סנהדרין צ"חצ״ח). ועפ"יועפ״י שיטת טפ"תטפ״ף גינאות בדרשת חז"לחז״ל (בבא בתרא ע"הע״ה ובתוספות שם). וכל זאת היא גם ביעודו של רבנו בפסוק: לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה, הסמוך לפסוק אבן שלמה וצדק שבזה ראה רבנו את שמו ויעודו בתורה כנודע. וביאר לנו רבנו, בביתך היינו ארץ ישראל עפ"יעפ״י הכתוב שם למען יאריכון ימיך על האדמה וגו'וגו׳, ואחריו, בארץ אשר ד'ד׳ אלקיך נותן לך. וכן בקשר לירושלם הבנויה כתוב: יהי שלום בחילך. וכתרגומו: שלום בנכסיך. ואין שלום בד קיימא .דק כשיהיה שלום בנכסךבנכסיך במדות שוות כנ"לכנ״ל. ובכדי לקיים בזה את כוונת הכתוב: כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, ועפ"יועפ״י הכתוב בצדקה תכונני היינו באופן שווה לכל נפש עפ"יעפ״י הכתוב ושמתי משפט לקו וצדקה למשקולת, ועל ישוב ירושלים כבר אמרו חז"לחז״ל ירושלים לא נתחלקה לשבטים. ואין משכירין בתים בירושלם. ובפרק ו'ו׳ הבא מבואר הענין ביתר אריכות. וע"יוע״י זה יתקיים כי זרע השלום הגפן תתן פריה וכו'וכו׳ (זכריה ח'ח׳), שעפ"ישעפ״י חז"לחז״ל נאמר זה על ענין קץ המגולה (סנהדרין צ"חצ״ח) וזהו היסוד העקרי של קיום אנשי אמנה האמור לעיל, וסימנך "אנשי״אנשי אמנה"אמנה״ "קו״קו משוה"משוה״ וד"לוד״ל. ▼▲<b>יז)</b> [ה] אנשי אמנה. אחד האמצעים העיקרים לקיומה של כל עבודתנו היא הקמת אנשי אמנה, עפ"י חז"ל (שבת קי"ט) כי לא חרבה ירושלם אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה. להקים אנשי אמנה, בכל השלמות בעיר קדשנו כי בלעדי זאת אין שום ערך לכל עמלנו ופעלינו ח"ו, ועפ"י כל היסודות והתקנות שסדרנו בע"ה.
</p>
<p>
<b>יט)</b> ז] בצדקה תכונני. - חז"לחז״ל אמרו אין ירושלם נפדית אלא בצדקה, שנאמר: ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (סנהדרין צ"חצ״ח) וכל לשון פדיון היא בטוריא דמב"ידמב״י, וכן רמז רבנו "במשפט״במשפט תפדה"תפדה״ בחושבנא "משיח״משיח הראשון"הראשון״. ונאמר : בצדקה תכונני צדקה תרתי משמע, צדקה לשון שוויון עפ"יעפ״י הכתוב: וצדקה למשקולת. וצדקה כפשוטה, היינו תרומת נדבה. גזירה וחנינה היא שישוב ארץ ישראל יבנה בצדקה כי רצה הקב"ההקב״ה לזכות את כל ישראל הקרובים והרחוקים לקחת חלק בבנין נחלת ה'ה׳ ועפ"יועפ״י הכתוב: וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלקיכם (דברי הימים ב'ב׳ כ"דכ״ד) ובבנין ירושלם כלולות וצפונות עוד הרבה מצוות שבתורה כמבואר להלן פרק ז'ז׳. ▼▲<b>יח)</b> [ו] מדות שוות. ישוב ארצנו הקדושה בכלל ובנין ירושלם בפרט צריך להיות במדות שוות, עפ"י חז"ל אין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות, אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים (סנהדרין צ"ח). ועפ"י שיטת טפ"ת גינאות בדרשת חז"ל (בבא בתרא ע"ה ובתוספות שם). וכל זאת היא גם ביעודו של רבנו בפסוק: לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה, הסמוך לפסוק אבן שלמה וצדק שבזה ראה רבנו את שמו ויעודו בתורה כנודע. וביאר לנו רבנו, בביתך היינו ארץ ישראל עפ"י הכתוב שם למען יאריכון ימיך על האדמה וגו', ואחריו, בארץ אשר ד' אלקיך נותן לך. וכן בקשר לירושלם הבנויה כתוב: יהי שלום בחילך. וכתרגומו: שלום בנכסיך. ואין שלום בד קיימא .דק כשיהיה שלום בנכסך במדות שוות כנ"ל. ובכדי לקיים בזה את כוונת הכתוב: כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, ועפ"י הכתוב בצדקה תכונני היינו באופן שווה לכל נפש עפ"י הכתוב ושמתי משפט לקו וצדקה למשקולת, ועל ישוב ירושלים כבר אמרו חז"ל ירושלים לא נתחלקה לשבטים. ואין משכירין בתים בירושלם. ובפרק ו' הבא מבואר הענין ביתר אריכות. וע"י זה יתקיים כי זרע השלום הגפן תתן פריה וכו' (זכריה ח'), שעפ"י חז"ל נאמר זה על ענין קץ המגולה (סנהדרין צ"ח) וזהו היסוד העקרי של קיום אנשי אמנה האמור לעיל, וסימנך "אנשי אמנה" "קו משוה" וד"ל.
</p>
<p>
<b>כ)</b> עוד יוסף חי. - עצמיותו של משיח בן יוסף היא בשלשה סוגים: א) מב"ימב״י העליון הוא מט"טמט״ט שר הפנים וכנודע יוסף ומט"ט.ומט״ט שניהם מזיהרא עילאה ושניהם ביסוד ובפעולה של מלחמה נגד ארמילוס (וביחוד במלחמת גוג ומגוג) הוא נעזר ע"יע״י שריה בן דן. ב) מב"ימב״י התחתון הוא אחד בכל דור בחינת צדיק יסוד עולם, הזוכה לפי מעשיו ולפי שדששרש נשמתו לעשות לישועת ישראל, פעולות ישועה והרמת קרן התורה מתוך מסירות נפש, אשר בזה מגיע למספר הגבוה של מב"ימב״י והוא טצ"ץטצ״ץ ביסוד. ג) מב"ימב״י השרוי בכל בית ישראל בכלל, בסוד "שארית״שארית יוסף"יוסף״ שנאמר על כל ישראל ובכל איש ישראל בפרט, המקנן בטצ"ץבטצ״ץ ניצוצין נשמתו ברבים מבני ישראל אנשי המעשה הזוכים לעשות בקבוץ גלויות וכו'וכו׳. כל הזוכה לפי מעשיו וזכות אבות לעשות באותן הפעולות שהן בתכונותיו של מב"ימב״י הרי הוא ניצוץ משרש נשמתו דמב"ידמב״י. כל אחד לפי דרגת - המעשים. ▼▲<b>יט)</b> ז] בצדקה תכונני. - חז"ל אמרו אין ירושלם נפדית אלא בצדקה, שנאמר: ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (סנהדרין צ"ח) וכל לשון פדיון היא בטוריא דמב"י, וכן רמז רבנו "במשפט תפדה" בחושבנא "משיח הראשון". ונאמר : בצדקה תכונני צדקה תרתי משמע, צדקה לשון שוויון עפ"י הכתוב: וצדקה למשקולת. וצדקה כפשוטה, היינו תרומת נדבה. גזירה וחנינה היא שישוב ארץ ישראל יבנה בצדקה כי רצה הקב"ה לזכות את כל ישראל הקרובים והרחוקים לקחת חלק בבנין נחלת ה' ועפ"י הכתוב: וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלקיכם (דברי הימים ב' כ"ד) ובבנין ירושלם כלולות וצפונות עוד הרבה מצוות שבתורה כמבואר להלן פרק ז'.
</p>
<p>
<b>כא)</b> עוד יוסף חי. שלשה אלה כולם הם בספירת יסוד. עו"דעו״ד הוא בהוד דיסוד קו השמאל. יוס"ףיוס״ף הוא ביסוד קו האמצעי. ח"יח״י הוא נצח דיסוד קו ימין. ▼▲<b>כ)</b> עוד יוסף חי. - עצמיותו של משיח בן יוסף היא בשלשה סוגים: א) מב"י העליון הוא מט"ט שר הפנים וכנודע יוסף ומט"ט. שניהם מזיהרא עילאה ושניהם ביסוד ובפעולה של מלחמה נגד ארמילוס (וביחוד במלחמת גוג ומגוג) הוא נעזר ע"י שריה בן דן. ב) מב"י התחתון הוא אחד בכל דור בחינת צדיק יסוד עולם, הזוכה לפי מעשיו ולפי שדש נשמתו לעשות לישועת ישראל, פעולות ישועה והרמת קרן התורה מתוך מסירות נפש, אשר בזה מגיע למספר הגבוה של מב"י והוא טצ"ץ ביסוד. ג) מב"י השרוי בכל בית ישראל בכלל, בסוד "שארית יוסף" שנאמר על כל ישראל ובכל איש ישראל בפרט, המקנן בטצ"ץ ניצוצין נשמתו ברבים מבני ישראל אנשי המעשה הזוכים לעשות בקבוץ גלויות וכו'. כל הזוכה לפי מעשיו וזכות אבות לעשות באותן הפעולות שהן בתכונותיו של מב"י הרי הוא ניצוץ משרש נשמתו דמב"י. כל אחד לפי דרגת - המעשים.
</p>
<p>
<b>כב)</b> עוד יוסף חי. נהורא דמב"ידמב״י בשלש דרגות : א) משיח בן יוסף מארץ והוא בטוריא דיוסף בן רחל, בחינת מקבל. ב) משיח בן יוסף משמים בטוריא דיוסף בן יעקב, בחינת נותן ומשפיע. ג) משיח בן יוסף משמים ומארץ. סוד כי כל בשמים ובארץ. "כי״כי כל"כל״ זה יסוד וכן בחושבנא, "כל״כל בשמים ובאדץ"ובאדץ״ בחושבנא "משיח״משיח בן אפרים"אפרים״, וכן "קרן״קרן ישועה"ישועה״ בחושבנא, שעפ"ישעפ״י רבנו הכוונה על משיח בן אפרים. ▼▲<b>כא)</b> עוד יוסף חי. שלשה אלה כולם הם בספירת יסוד. עו"ד הוא בהוד דיסוד קו השמאל. יוס"ף הוא ביסוד קו האמצעי. ח"י הוא נצח דיסוד קו ימין.
</p>
<p>
בכל פעולה של פדות והצלה של מב"ימב״י הוא נעזר ע"יע״י משיח בן דוד בטוריא דיהודאדיהודה מציל את יוסף. עפ"יעפ״י הכתוב: מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו וכו'וכו׳, ולכן זכה יהודאיהודה שממנו יצאה מלכות בית דוד. ▼▲<b>כב)</b> עוד יוסף חי. נהורא דמב"י בשלש דרגות : א) משיח בן יוסף מארץ והוא בטוריא דיוסף בן רחל, בחינת מקבל. ב) משיח בן יוסף משמים בטוריא דיוסף בן יעקב, בחינת נותן ומשפיע. ג) משיח בן יוסף משמים ומארץ. סוד כי כל בשמים ובארץ. "כי כל" זה יסוד וכן בחושבנא, "כל בשמים ובאדץ" בחושבנא "משיח בן אפרים", וכן "קרן ישועה" בחושבנא, שעפ"י רבנו הכוונה על משיח בן אפרים.
</p>
<p>
<b>כג)</b> עוד יוסף חי. גם האבות ורבים מנביאי ה'ה׳, מלכי ישראל ורבים מהתנאים והאמוראים, רבים מגדולי ישראל ואנשי מעשה בכל הדורות היו בטוריא דמשיח בן יוסף. הראשון היה אברהם אבינו בסוד "במה״במה אדע כי אירשנה"אירשנה״ וכנודע כל לשון ירושה שנאמר על ארץ ישראל הוא בטוריא דמב"ידמב״י, וכן מרומז במלת "אירשנה"״אירשנה״ העולה בחושבנא "משיח״משיח בן יוסף"יוסף״. אברהם אבינו התחיל באתחלתא דגאולה הראשונה, היינו גאולת הקדושה של מטה שהיא באדמת ארץ ישראל. יצחק אבינו נכנס לטוריא דמב"ידמב״י מיום העקידה. גם נרמז בשמו יצחק : קץ - חי. יעקב אבינו , – מיום שנאבק עם שרו של עשו, ויבא יעקב שלם. שלם, סכתה. יהודאיהודה מיום שהציל את יוסף. יוסף מיום חלומו הראשון. משה רבנו מיום שלקח עמו את עצמות יוסף. יהושע בן נון שהוא הראשון במלחמת ה'ה׳ בעמלק. שאול ודוד אשר שניהם עסקו במלחמת ה'ה׳, וכנודע שכל מלחמת ה'ה׳ היא בטוריא דמב"ידמב״י, וכו'וכו׳ וכו'וכו׳. ובדורות האחרונים גם האר"יהאר״י הק'הק׳ ותלמידו המיוחד קו"טקו״ט ר'ר׳ חיים ויטאל, והרב הק'הק׳ בעל אור החיים היו בטוריא דמב"ידמב״י כנודע. ובדור האחרון זה רבנו הגר"אהגר״א נהורא דמב"ידמב״י אשר אורו הולך לפנינו הולך ואור עד נכון היום, וזכו גם אחדים מתלמידיו אשר מקיימים מצוותו בחזון ציון לקבל ולהיות נאצלים מרוחו ומאורו הגדול בטוריא דנא. ▼▲בכל פעולה של פדות והצלה של מב"י הוא נעזר ע"י משיח בן דוד בטוריא דיהודא מציל את יוסף. עפ"י הכתוב: מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו וכו', ולכן זכה יהודא שממנו יצאה מלכות בית דוד.
</p>
<p>
<b>כד)</b> עוד יוסף חי. צדיק באמונתו יחיה. יחד עם כל פעולתנו ביעודו דמב"ידמב״י מצוה וחובה רבה עלינו להתפלל הרבה בעד חייו והצלחתו של משיח בן יוסף, שבו צפון כל קיומנו בסוד "שארית״שארית יוסף"יוסף״ ושעל ידו קבוץ גלויות, על משיח בן יוסף התחתון -– שבכל דור ודור -– שלא יהרג ע"יע״י ארמילוס הרשע. שלא ימות לפני שהוא מוציא לפועל את שליחותו הקדושה בשלמות, שיחזיק מעמד נגד ארמילוס המבקש להכשילו בכל דרכיו שיחזיק באמונתו את שליחותו הקדושה והאדירה עד יומו האחרון. וזאת כוונת צדיק באמונתו יחיה, ועל משיח בן יוסף העליון שלא יפסק אורו, שהוא האור המקשר בעמודא דאמצעיתא בין כנסת ישראל לאבינו שבשמים. שהוא הבריח התיכון המקשר בין יסוד ומלכות ובין יסוד לתפארת בקו הרחמים. הרבה תפלות התפלל דוד המע"ההמלך ע״ה בעד משיח בן יוסף שלא ימות ויסתייע בעניותא דישראל לביטול הגזירה על מב"ימב״י בסוד דלותי ולי יהושיע שהיא אחת התפילות שדוד המע"ההמלך ע״ה התפלל בעד מב"ימב״י כמבואר בדברי רבנו הגר"אהגר״א, וביחוד החובה להתפלל התפלות דלהלן: ▼▲<b>כג)</b> עוד יוסף חי. גם האבות ורבים מנביאי ה', מלכי ישראל ורבים מהתנאים והאמוראים, רבים מגדולי ישראל ואנשי מעשה בכל הדורות היו בטוריא דמשיח בן יוסף. הראשון היה אברהם אבינו בסוד "במה אדע כי אירשנה" וכנודע כל לשון ירושה שנאמר על ארץ ישראל הוא בטוריא דמב"י, וכן מרומז במלת "אירשנה" העולה בחושבנא "משיח בן יוסף". אברהם אבינו התחיל באתחלתא דגאולה הראשונה, היינו גאולת הקדושה של מטה שהיא באדמת ארץ ישראל. יצחק אבינו נכנס לטוריא דמב"י מיום העקידה. גם נרמז בשמו יצחק קץ - חי. יעקב אבינו, מיום שנאבק עם שרו של עשו, ויבא יעקב שלם. שלם, סכתה. יהודא מיום שהציל את יוסף. יוסף מיום חלומו הראשון. משה רבנו מיום שלקח עמו את עצמות יוסף. יהושע בן נון שהוא הראשון במלחמת ה' בעמלק. שאול ודוד אשר שניהם עסקו במלחמת ה', וכנודע שכל מלחמת ה' היא בטוריא דמב"י, וכו' וכו'. ובדורות האחרונים גם האר"י הק' ותלמידו המיוחד קו"ט ר' חיים ויטאל, והרב הק' בעל אור החיים היו בטוריא דמב"י כנודע. ובדור האחרון זה רבנו הגר"א נהורא דמב"י אשר אורו הולך לפנינו הולך ואור עד נכון היום, וזכו גם אחדים מתלמידיו אשר מקיימים מצוותו בחזון ציון לקבל ולהיות נאצלים מרוחו ומאורו הגדול בטוריא דנא.
</p>
<p>
תפלת "עוד״עוד יוסף חי"חי״ (המתחילה : רחם נא אבינו בשמים על שארית יוסף וכו'וכו׳), תפלת כסא דוד עבדך, בברכת בנהבונה ירושלים, תפלת את צמח דודלישועתךדוד לישועתך קוינו כל היום מצמיח קרן ישועה. תפלה לעני כי יעטף ( תליםתהלים קבק״ב) ושם תרחם ציון כי עת לחננה וכו'וכו׳ כי רצו עבדיך את אבניה וכו'וכו׳ וייראו גוים את שם ה'ה׳ וכו'וכו׳. אהבתי בי ישמע ( תליםתהלים קטזקט״ז), ושם דלותי ולי יהושיע. מן המיצר ( תליםתהלים קיחקי״ח) ושם לא אמות כי אחיה וכו'וכו׳. לה'לה׳ הארץ ומלואה ( תליםתהלים כדכ״ד) ושם מי יעלה בהר ה'ה׳ וכו'וכו׳. שב לימיני ( תליםתהלים קיק״י), יענך ה'ה׳ ביום צרה ( תליםתהלים ככ׳). כי באו מים עד נפש ( תליםתהלים סטס״ט) ושם הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש. ושם, אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודאיהודה וישבו שם וירשוה. יששום מדבר וציה וכו'וכו׳ ( ישעי'ישעי׳ להל״ה) ושם ופדויי ה'ה׳ ישובון ובאו ציון ברנה וכו'וכו׳. קנאתי לציון קנאה גדולה (זכריה ה) ושם כי זרע השלום וכו'.וכו׳. הר ציון ירכתי צפון ( תליםתהלים מחמ״ח). ה'ה׳ בעזך ( תליםתהלים כאכ״א) ושם, חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים. גם עפ"יעפ״י האריה"קהאריה״ק על מב"ימב״י בתפלת: כסא דוד ועפ"יועפ״י רבנו בתקוז"חבתקוז״ח. בשוב ה'ה׳ וכו'וכו׳, היינו כחולמים ( תליםתהלים קכוקכ״ו). ה'ה׳ אל באפך תוכיחני ( תליםתהלים וו׳). הרנינו לאלקים עוזנו ( תליםתהלים פאפ״א), ושם עדות ביהוסף, בצרה קראת ואחלצך. ויהי בשלם סוכו ( תליםתהלים עוע״ו), ושם שבר רשפי קשת וכו'וכו׳. בך ה'ה׳ חסיתי ( תליםתהלים לאל״א) ושם מכל צוררי הייתי חרפה. ארוממך ה'ה׳ כי דליתני ( תליםתהלים לל׳). יאמרו גאולי ה'ה׳ ( תליםתהלים קוק״ו) ושם ישלח דברו וירפאם. ה'ה׳ אורי וישעי ( תליםתהלים כזכ״ז) ושם, אם תחנה עלי מחנה וכו'וכו׳ לראות בטוב ה'ה׳ וכו'וכו׳. ▼▲<b>כד)</b> עוד יוסף חי. צדיק באמונתו יחיה. יחד עם כל פעולתנו ביעודו דמב"י מצוה וחובה רבה עלינו להתפלל הרבה בעד חייו והצלחתו של משיח בן יוסף, שבו צפון כל קיומנו בסוד "שארית יוסף" ושעל ידו קבוץ גלויות, על משיח בן יוסף התחתון - שבכל דור ודור - שלא יהרג ע"י ארמילוס הרשע. שלא ימות לפני שהוא מוציא לפועל את שליחותו הקדושה בשלמות, שיחזיק מעמד נגד ארמילוס המבקש להכשילו בכל דרכיו שיחזיק באמונתו את שליחותו הקדושה והאדירה עד יומו האחרון. וזאת כוונת צדיק באמונתו יחיה, ועל משיח בן יוסף העליון שלא יפסק אורו, שהוא האור המקשר בעמודא דאמצעיתא בין כנסת ישראל לאבינו שבשמים. שהוא הבריח התיכון המקשר בין יסוד ומלכות ובין יסוד לתפארת בקו הרחמים. הרבה תפלות התפלל דוד המע"ה בעד משיח בן יוסף שלא ימות ויסתייע בעניותא דישראל לביטול הגזירה על מב"י בסוד דלותי ולי יהושיע שהיא אחת התפילות שדוד המע"ה התפלל בעד מב"י כמבואר בדברי רבנו הגר"א, וביחוד החובה להתפלל התפלות דלהלן:
</p>
<p>
במעשינו ובתפלותינו נבוא לעזרתו של משיח בן יוסף וע"יוע״י הפעולות בכל כוחנו באתערותא דלתתא נגיע ליחוד ב'ב׳ המשיתיןהמשיחין מב"ימב״י ומב"דומב״ד שהם "עץ״עץ יוסף ועץ יהודא"יהודה״. תחלה יהיו לאחדים בידיך. ואח"כואח״כ יהיו לאחד בידי. יחוד ב'ב׳ המשיחין הם היסוד ליחוד קוב"הקוב״ה ושכינתיה שהיא שלמות הגאולה. ▼▲תפלת "עוד יוסף חי" (המתחילה : רחם נא אבינו בשמים על שארית יוסף וכו'), תפלת כסא דוד עבדך, בברכת בנה ירושלים, תפלת את צמח דודלישועתך קוינו כל היום מצמיח קרן ישועה. תפלה לעני כי יעטף (תלים קב) ושם תרחם ציון כי עת לחננה וכו' כי רצו עבדיך את אבניה וכו' וייראו גוים את שם ה' וכו'. אהבתי בי ישמע (תלים קטז), ושם דלותי ולי יהושיע. מן המיצר (תלים קיח) ושם לא אמות כי אחיה וכו'. לה' הארץ ומלואה (תלים כד) ושם מי יעלה בהר ה' וכו'. שב לימיני (תלים קי), יענך ה' ביום צרה (תלים כ). כי באו מים עד נפש (תלים סט) ושם הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש. ושם, אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודא וישבו שם וירשוה. יששום מדבר וציה וכו' (ישעי' לה) ושם ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה וכו'. קנאתי לציון קנאה גדולה (זכריה ה) ושם כי זרע השלום וכו'.. הר ציון ירכתי צפון (תלים מח). ה' בעזך (תלים כא) ושם, חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים. גם עפ"י האריה"ק על מב"י בתפלת: כסא דוד ועפ"י רבנו בתקוז"ח. בשוב ה' וכו', היינו כחולמים (תלים קכו). ה' אל באפך תוכיחני (תלים ו). הרנינו לאלקים עוזנו (תלים פא), ושם עדות ביהוסף, בצרה קראת ואחלצך. ויהי בשלם סוכו (תלים עו), ושם שבר רשפי קשת וכו'. בך ה' חסיתי (תלים לא) ושם מכל צוררי הייתי חרפה. ארוממך ה' כי דליתני (תלים ל). יאמרו גאולי ה' (תלים קו) ושם ישלח דברו וירפאם. ה' אורי וישעי (תלים כז) ושם, אם תחנה עלי מחנה וכו' לראות בטוב ה' וכו'.
</p>
<p>
ועלינו ללמוד ולהבין את כל הבחינות והתכונות והסגולות השונות של משיה בן יוסף עפ"יעפ״י שיטת רבנו ז"לז״ל המדבר הרבה ע"זע״ז בחבוריו הקדושים בנגלה ובנסתר, כדי שנדע את כל הדרך נלך בה ואת דרכי המעשים אשר לפנינו כי אורו ורוחו הולכים לפנינו ואתנו בסע"דבסע״ד. ▼▲במעשינו ובתפלותינו נבוא לעזרתו של משיח בן יוסף וע"י הפעולות בכל כוחנו באתערותא דלתתא נגיע ליחוד ב' המשיתין מב"י ומב"ד שהם "עץ יוסף ועץ יהודא". תחלה יהיו לאחדים בידיך. ואח"כ יהיו לאחד בידי. יחוד ב' המשיחין הם היסוד ליחוד קוב"ה ושכינתיה שהיא שלמות הגאולה.
</p>
<p>
כל הפעולות של קבוץ גליות בארץ ישראל בכלל ובירושלם בפרט וכל פעולה כללית ופרטית בכל צעד ושעל של הכלל והפרט תלויה בקיומו ובהצלחתו של משיח בן יוסף וקיומו והצלחתו של משיב"ימשיב״י תלויים באתערותא דלתתא בקיום כל הדברים והפעולות הנתונים והצפונים בקנ"ובקנ״ו התכונות, הכינויים והבחינות של משיח בן יוסף כמבואר לעיל ולהלן, להשתתף בכל כוחנו במבלותיובמעלותיו וסגולותיו עד הדרגא הגבוהה של "טצ"ץ״טצ״ץ ביסוד"ביסוד״ היינו תתקצ"טתתקצ״ט מעלות של אתערותא דלתתא שעל זה נאמר הקטן יהיה לאלף היינו עד דרגת האלף, והצעיר לגוי עצום. הקטן והצעיר שנאמר על אפרים שהוא משיבנימשיב״י ואז אני ה'ה׳ אפילו בעתה אחישנה. ואת כל זאת חובה רבה גם לכוון בתפלות לחיי והצלחת משיח בן יוסף והצלחתו. ▼▲ועלינו ללמוד ולהבין את כל הבחינות והתכונות והסגולות השונות של משיה בן יוסף עפ"י שיטת רבנו ז"ל המדבר הרבה ע"ז בחבוריו הקדושים בנגלה ובנסתר, כדי שנדע את כל הדרך נלך בה ואת דרכי המעשים אשר לפנינו כי אורו ורוחו הולכים לפנינו ואתנו בסע"ד.
</p>
<p>
▲כל הפעולות של קבוץ גליות בארץ ישראל בכלל ובירושלם בפרט וכל פעולה כללית ופרטית בכל צעד ושעל של הכלל והפרט תלויה בקיומו ובהצלחתו של משיח בן יוסף וקיומו והצלחתו של משיב"י תלויים באתערותא דלתתא בקיום כל הדברים והפעולות הנתונים והצפונים בקנ"ו התכונות, הכינויים והבחינות של משיח בן יוסף כמבואר לעיל ולהלן, להשתתף בכל כוחנו במבלותיו וסגולותיו עד הדרגא הגבוהה של "טצ"ץ ביסוד" היינו תתקצ"ט מעלות של אתערותא דלתתא שעל זה נאמר הקטן יהיה לאלף היינו עד דרגת האלף, והצעיר לגוי עצום. הקטן והצעיר שנאמר על אפרים שהוא משיבני ואז אני ה' אפילו בעתה אחישנה. ואת כל זאת חובה רבה גם לכוון בתפלות לחיי והצלחת משיח בן יוסף.
</p>
{{סרגל ניווט|קול התור|||א|ב א|}}
| 