ספרא (מלבי"ם)/פרשת בחקותי/פרשה ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
"איש"-- פרט לקטן.{{רווח קשיח|3}}או יכול שאני מוציא את הקטן שיש בו הפלאה?... תלמוד לומר "כי יפליא".
"כי יפליא נדר"-- נאמר כאן "נדר" ונאמר להלן {{ממ|דברים|כג|כב}} "נדר"; מה "נדר" האמור כאן-- כי יפליא, אף "נדר" האמור להלן-- כי יפליא. ומה "נדר" האמור להלן -- בל תאחר לשלמו, אף "נדר" האמור כאן-- בל תאחר לשלמו.
"נדר בערכך"-- הקיש עירוכין לנדרים; מה נדרים ב'בל תאחר לשלמו', אף עירוכין ב'בל תאחר לשלמו'.<קטע סוף=סימן נה/>
שורה 14:
<קטע התחלה=סימן נו/>[ה] "בערכך"-- להביא ערך הסתום.<קטע סוף=סימן נו/>
<קטע התחלה=סימן נז/>דבר אחר: "בערכך"-- ערך כולו הוא נותן ואינו נותן ערך איבריו.{{רווח קשיח|
<קטע התחלה=סימן נח/>"נפשות"-- ולא המת.{{רווח קשיח|3}}אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס? תלמוד לומר
[ז] דבר אחר: מה תלמוד לומר "נפשות"?{{רווח קשיח|3}} שיכול אין לי אלא אחד שהעריך את אחד; אחד שהעריך את מאה מנין? תלמוד לומר "נפשות".
: שיכול אין לי אלא איש שהעריך את האיש והאשה; אשה שהעריכה את האיש והאשה מנין? תלמוד לומר "נפשות".▼
▲[<small>ס"א</small> דבר אחר: מה תלמוד לומר "נפשות"?]{{רווח קשיח|3}} שיכול אין לי אלא איש שהעריך את האיש והאשה; אשה שהעריכה את האיש והאשה מנין? תלמוד לומר "נפשות".
דבר אחר: מה תלמוד לומר "נפשות"?{{רווח קשיח|3}} שיכול, כל שהוא בכלל דמים יהיה בכלל עירוכין; מנוול ומוכה שחין שלא היו בכלל דמים לא יהיו בכלל עירוכין... תלמוד לומר "נפשות".<קטע סוף=סימן נח/><קטע סוף=ויקרא כז ב/>
<קטע התחלה=ויקרא כז ג/><קטע התחלה=סימן נט/>[ח] "והיה.." מה תלמוד לומר? שיכול, כל שהוא בכלל עירוכין יהיה בכלל דמים; טומטום ואנדרוגינוס ופחות מבן חדש שלא היה בכלל עירוכין לא יהיה בכלל דמים... תלמוד לומר "והיה".
שורה 32 ⟵ 31:
[י] אין לי אלא שנת ששים; שנת עשרים ושנת חמש מנין?
: ודין הוא! חִייב שנת ששים וחִייב שנת עשרים ושנת חמש; מה שנת ששים-- כלמטה, אף שנת חמש ושנת עשרים-- כלמטה הימנה.{{ססס}}[יא] הין! אם עשית שנת ששים כלמטה הימנו להחמיר; נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנו להקל?!
: תלמוד לומר "שנה" "שנה" לגזירה שוה; מה "שנה" האמורה בשנת ששים-- כלמטה הימנו, אף "שנה" האמורה בשנת חמש ושנת עשרים-- כלמטה הימנו, בין להקל בין להחמיר.
ר' אליעזר אומר מנין לחדש אחד ויום אחר החדש הרי הוא כשנת ששים? תלמוד לומר "ומעלה". נאמר כאן "ומעלה" ונאמר להלן {{ממ|במדבר|ג|מ}} "ומעלה": מה "ומעלה" האמור להלן-- חדש אחד ויום אחר החדש, אף כאן-- חדש אחד ויום אחר החדש.{{ססס}}[יג] אין לי אלא לאחר ששים; אחר חמש, אחר עשרים מנין?{{רווח קשיח|2}}ודין הוא! חייב אחר ששים וחייב אחר חמש ועשרים: מה אחר ששים-- חדש אחד ויום אחד אחר החדש, אף אחר עשרים-- חדש אחד ויום אחד אחר חדש.<קטע סוף=סימן ס/><קטע סוף=ויקרא כז ז/>
<קטע התחלה=ויקרא כז ח/><קטע התחלה=סימן סא/>[יד] "ואם מך הוא מערכך"-- אם הוא עני מליתן ערך.<קטע סוף=סימן סא/>
<קטע התחלה=סימן סב/>"והעמידו לפני הכהן"-- להוציא את המת.{{ססס}}אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס? תלמוד לומר
<קטע התחלה=סימן סג/>[טו] יכול אפילו אמר ''"ערך של פלוני עלי"'' ומת, יהיה פטור? תלמוד לומר "יעריכנו"-- אפילו מת.<קטע סוף=סימן סג/>
שורה 46 ⟵ 45:
<קטע התחלה=סימן סד/>"והעריך אותו הכהן"-- שלא יתן אלא בזמן הערך.<קטע סוף=סימן סד/>
<קטע התחלה=סימן סה/>"על פי אשר תשיג יד הנודר"--
מכאן אמרו: הישג יד בנודר, והשנים בנידר, והערכין בנערך, והערך בזמן הערך.<קטע סוף=סימן סה/>
| |||