התורה והמצוה ויקרא כו כה-לג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן " ==סימן לב== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כו|כה|}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ו|סימ..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כו|כה|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ו|סימן לב}}
נקמת נקם ברית: הנקם שנוקם בעבור הפרת הברית הוא קשה יותר כמו שהיה בצדקיהו שנקם נבוכדנצר ממנו על שהפר בריתו ועור את עיניו. והיה נכון להגיה ''איזו נקם שהוא בברית?'', אך גם במדרש ויקרא רבה (פר' ו) גרס כן. וצריך לפרש "איזו נקם שאינו בברית", רצונו לומר, ''הנוקם על שאינו בברית'', היינו על שעבר את הברית. (וכאן ר"ל נקם על שעברתם ברית התורה כמו שתרגם אונקלוס ויונתן).
==סימן לג==
שורה 9 ⟵ 11:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כו|כה|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ו|סימן לג}}
ונאספתם: חז"ל פירשו התוכחה כפי שנתקיימה בעונות בעת החורבן, זה אחרי זה; שבא עליהם מלך בבל וכן מלכי רומי בחורבן בית שני, ותבא העיר במצור והיה הדבר בפנים, וקוברי המת שיצאו חוץ לעיר נמסרו אחד אחד ביד האויב, ואחר כך שבר מטה לחם, ואחר כך בא הסדר שאחרי זה -- שאכלו בשר בניהם, ואחר כך כבש האויב את העיר ושרף בית המקדש. ולכן לא פירשו מה שכתוב "ונתתם ביד אויב" על הכיבוש ממש, שאין מקומו כאן לפי הסדר. וכן תרגם יונתן בן עוזיאל ''ותתמסרון כד מיתין ביד סנאכון''.
==סימן לד==
שורה 14 ⟵ 18:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כו|כו|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ו|סימן לד}}
בשברי לכם מטה לחם: מפרש שישבור המטה שהלחם נשען עליו, והם כל מיני לפתן וקטניות שהם סעד ללחם. וגם יחסר עצים בענין שנשים רבות יצטרכו לאפות בתנור אחד וגם ישיבוהו ליד בעליו במשקל כי יפול ויתפרר ויצטרכו לחלקו על ידי משקל.
ור' יוסי מפרש שיאכלו לפי המשקל-- מאכל השוקל יותר יקנו להשביר רעבונם, אף מאכל רע, כל שהוא רב בכמות; ובכל זאת לא ישבעו. ובזה הסדר קבץ חרב ודבר והתחלת הרעב. וגם חשב ז' פורעניות כי מה שכתב "ואכלתם ולא תשבעו" הוא תולדת הקודם ונמשך ממנו, ולא נחשב בפני עצמו.
==סימן לה==
שורה 19 ⟵ 27:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כו|כט|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ו|סימן לה}}
ואכלתם בשר בניכם: בסדר החמישי חושב כ"א קללות. והם סך הכל שבע פעמים שבע, להשלים מ"ט קללות. ומתחיל מרעב היותר מופלג עד שיאכלו בשר בניהם כמו שהיו בעונות בעת החורבן כמעשה דדואג בן יוסף.{{ססס}} ומה שכפל "ובשר בנותיכם תאכלו", שאין בזה רבותא, רומז על שגם בנים יאכלו בשר אבות. ועל ידי כן ילחמו הבנים ואבותם ויקדימו לשחט את הבנים האורבים עליהם ואחרי זה יאכלו בשר הבנות. והרי יש בזה שני קללות. ובילקוט גרס ''תלמוד לומר "תאכלו", וכן הוא אומר "אבות יאכלו בנים..."''.
==סימן לו==
| |||