התורה והמצוה ויקרא כו יד-טו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן " ==סימן יח== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כו|יד|טו|}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרשה ב..."
 
שורה 4:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כו|יד|טו|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרשה ב|סימן יח}}
 
ואם לא תשמעו לי ולא תעשו: אחר שאמר 'ולא תעשו את כל המצות' מבואר שלא ישמעו פקודת ה'. ועל כרחך שמה שכתוב 'אם לא תשמע' הוא לשמוע אל החכמים מקבלי ומורישי תורה שבעל פה כי "אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין".
 
והנה פעל "שמע" יבא לרוב בשימוש מלת "אל". ומה שכתב "לשמוע לי" נמצא מזער בתנ"ך. וחז"ל הבדילו: ש"בלתי שומע אל" היינו שאינו מאמין ומקבל דבריו ו"בלתי שומע לפלוני" מאמין לו, רק בכל זאת מסרב לשמוע. ואמר {{ממ|שופטים|יט|כה}} "ולא אבו האנשים לשמוע לו", {{ממ|שמואל ב|יג|יד}} ולא אבה לשמוע לה" -- הגם שידעו שהדבר נכון בכל זאת כוונו להקניט. ואל אופן זה אמר כאן מלת "לו" שמורה שיודעים רבונם, וכמ"ש בנמרוד ובסדום.
 
וכבר בארנו בפר' קדושים ([[התורה והמצוה ויקרא יט א-ד#סימן ח|סימן ח]] ו[[התורה והמצוה ויקרא יט יא-יד#סימן כו|סימן כו]]) שמצאנו שהכתוב יסדר דבריו מן הסבה אל המסובב כמו שכתוב שם "לא תגנובו" שעל ידי כן "לא תכחשו" ועל ידי כן "לא תשקרו", וכיוצא. וכן סדר הדברים פה ללמד שעל ידי שאינו שומע לתורה על ידי כן נמשך שאינו עושה המצות וזה סבה שימאס החוקים, שהממאס ימאס את האנשים המקיימים אותם, וזה סבה שיגעל את המשפטים, הגם שהמשפטים הם טבועים בשכל אדם וממילא סבה שיגעל גם את החכמים המשכילים אותם. (כי המואס החוקים שאין להם טעם לא יחויב עדיין שימאס החכמים מצד חכמתם בדברים שכליים, לא כן הגועל המשפטים השכליים). וזה סבה "לבלתי עשות", רוצה לומר, שיפריע בידים לבלתי עשות ואינו מניח לעשות. ומוסיף "את כל מצותי" לכלול כולם, גם המצות שנאמרו מסיני, רוצה לומר, עשרת הדברות שיודו בם גם האומות. ובילקוט גריס ''שאינו מודה במצות שניתנו מהר סיני'', וכן הוא בפרש"י, שר"ל שכופר שלא ניתנו המצות מה'; ודייק ממה שכתב "את כל מצותי" בכינוי. וזה גורם להפרת הברית מכל וכל כי יכפור בעיקר. וכן [[מ"ג ויקרא כו טו|תרגם יונתן בן עוזיאל]] ''וסופכן למבטלא ית קיימי''.