ספרא (מלבי"ם)/פרשת בחקותי/פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן " <קטע התחלה=ויקרא כו ד/><קטע התחלה=סימן ג/>[א] "ונתתי גשמיכם בעתם"-- ברביעיות.{{ססס}}אתה אומר בר..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
 
<קטע התחלה=ויקרא כו ד/><קטע התחלה=סימן ג/>[א] "ונתתי גשמיכם בעתם"-- ברביעיות.{{ססס}}אתה אומר ברביעיות או אינו אלא בערבי שבתות?{{רווח קשיח|2}}אמרו, אפילו שנים כשני אליהו וגשמים יורדים בערבי שבתות -- אינם אלא סימן קללה. הא מה אני מקיים "ונתתי גשמיכם בעתם"? ברביעיות.{{ססס}}מעשה בימי הורדוס שהיו גשמים יורדים בלילות.; בשחרית זרחה החמה, ונשבה הרוח, ונתנגבה הארץ, והפועלים יוצאים למלאכתם ויודעים שמעשיהם לשם שמים.
 
"ונתתי גשמיכם בעתם"-- בלילי שבתות.{{ססס}}מעשה בימי שמעון בן שטח בימי שלמניציה המלכה שהיו גשמים יורדים מלילי שבת ללילי שבת עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב; וצררו מהם חכמים והניחום דוגמא לדורות הבאים להודיע כמה חטא גורם. לקיים מה שנאמר {{ממ|ירמיהו|ה|כה}} "עונותיכם הטוהִטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם".<קטע סוף=סימן ג/>
 
<קטע התחלה=סימן ד/>[ב] "ונתתי גשמיכם בעתם"-- לא גשמי כל הארצות.{{רווח קשיח|2}}הא מה אני מקיים "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך"? שיהיה שובע בארץ ישראל ורעב בכל הארצות; והם באים ולוקחים מכם, ומעשירים אותם בכספים, כענין שנאמר "וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שוברים". וכן הוא אומר {{ממ|דברים|לג|כה}} "וכימיך דבאך"-- שיהיו כל הארצות דובאות כסף ומביאות לארץ ישראל.<קטע סוף=סימן ד/>
 
<קטע התחלה=סימן ה/>[ג] "ונתנה הארץ יבולה"-- לא בדרך שהוא עושה עכשיו אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון.{{רווח קשיח|2}}ומנין שהארץ עתידה להיות נזרעת ועושה פירות בן יומה? תלמוד לומר {{ממ|תהלים|קיא|ד}} "זכר עשה לנפלאותיו". וכן הוא אומר "תדשא הארץ דשא עשב"-- מלמד שבו ביום שהיתה נזרעת, בו ביום עושה פירות.
 
[ד] "ועץ השדה יתן פריו"-- לא כדרך שהיא עושה עכשיו אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון.{{רווח קשיח|2}}ומנין שהעץ עתיד להיות ניטע ועשוהועושה פירות בן יומו? תלמוד לומר "זכר עשה לנפלאותיו". ואומר "עץ פרי עושה פרי למינו"-- מלמד שבו ביום שהוא נטוע, בו ביום עושה פירות.
 
[ה] מנין שהעץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר "עץ פרי".; אם ללמד שהוא עושה פרי והלא כבר נאמר "עושה פרי"!? אם כן למה נאמר "עץ פרי"? אלא מה פרי נאכל, אף העץ נאכל.
 
[ו] ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר {{ממ|ויקרא|כו|ד}} "ועץ השדה יתן פריו".<קטע סוף=סימן ה/><קטע סוף=ויקרא כו ד/>
 
<קטע התחלה=ויקרא כו ה/><קטע התחלה=סימן ו/>[ז] "והשיג לכם דיש את בציר"-- שתהיו עסוקים בדיש עד שיגיע בציר; "ובציר ישיג את זרע"-- שתהיו עסוקים בבציר עד שיגיע הזרע.
 
"ואכלתם לחמכם לשבע"-- אין צריך לומר שיהיה אדם אוכל הרבה ושבע, אלא אוכל קמעא והוא מתברך במיעיו כענין שנאמר {{ממ|שמות|כג|כה}} "ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך".
 
"וישבתם לבטח בארצכם"-- בארצכם אתם יושבים לבטח, ואי אתם יושבים לבטח חוצה לה.<קטע סוף=סימן ו/><קטע סוף=ויקרא כו ה/>
 
<קטע התחלה=ויקרא כו ו/><קטע התחלה=סימן ז/>[ח] שמא תאמרו ''"הרי מאכל, הרי משתה; אם אין שלום, אין כלום!"'' תלמוד לומר "ונתתי שלום בארץ"-- מגיד שהשלום שקול כנגד הכל. וכן הוא אומר {{ישעיהו|מה|ז}} "עושה שלום ובורא את הכל"-- מגיד שהשלום שקול כנגד הכל.<קטע סוף=סימן ז/><קטע סוף=ויקרא כו ו/>