התורה והמצוה ויקרא כה מב-מו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|מד|מה|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרשה ו|סימן פז}}
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך: יש בכאן ענינים ומלות כפולות, ונדרשים:
הנה באר שהגם שאין להם רשות להשתמש בעבד עברי ולקנותו קנין עולם, יש להם רשות על העכו"ם. ושיעור הכתובים "ועבדך ואמתך...והיו לכם לאחוזה", באר שהם מותר להחזיקם לעבדים, וז"ש ''שמא תאמרו במה נשתמש?וכולי''.
והנה מה שכתב "אשר יהיו לך" לשון מיותר ובלתי מתוקן, שהיה לו לומר "ומאת הגוים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה". פירשוהו חז"ל שמדבר בשני ענינים:
* ( א ) "אשר יהיו לך מאת הגוים", שהוא אם בא על שפחתו והיה לו בן ממנה. וכן תרגם יונתן בן עוזיאל ''דיהון לכון מן אמהתכון דמן עממיא''.
* ( ב ) מהם תקנו, ואמר "מאת הגוים אשר סביבותיכם" למעוטי כנענים שבארץ שמצוה עליהם ב"לא תחיה כל נשמה".
ומ"ש "מהם תקנו" היא זרות בלשון שכפל הכינוי -- "מאת הגוים..מהם", וכמו שבארנו ב(אילת השחר פכד) שזה נדרש תמיד. פירשו מפני שהיה מקום לטעות -- ''מאת הגוים תקנו ולא העכו"ם עצמם, רק בניהם ובנותיהם''. לכן הוסיף ''גם מהם עצמם'' תקנו.
ומה שכתב "..עבד ואמה" מיותר, דכבר הזכיר "ועבדך ואמתך", פירשוהו שבא שנית להקיש עבד לאמה שאין לו קדושין בבת ישראל.
(ביאור משנה ד): והוסיף "וגם מבני התושבים הגרים עמכם" שלא לבד שיכולים לקנות מאת הגוים שבסביבות ארץ ישראל, כי גם מעכו"ם שבסביבות שנתישבו בארץ ישראל וגרים עמהם, אף על גב שיש חשש שילמדו ממעשיהם.{{ססס}}ואמר "מהם תקנו" בכפילות הכינוי לרבות גם כן שיכלו לקנות הם עצמם. והוסיף "וממשפחתם אשר עמכם" שגם אם באו על אשה כנענית עד ''שהמשפחה עמכם'', שהיא משפחת האם, הגם שהאם בלא תחיה כל נשמה, הבן הולך אחר הזכר.
והוסיף "אשר הולידו בארצכם" לתנאי, רק שהולידו מבנות ארצכם, לא אם אחד מבני הארץ ילד מאשה מחוץ לארץ ובא לגור אצל אביו שזה דינו ככנעני. ובגמ' (יבמות דף עח, קידושין סז, סוטה ג) פירשו ''"אשר הולידו בארצכם" ולא מן הגרים בארצכם''. ורש"י מביא גירסת התורת כהנים ''ולא מן הכנענים שבארצכם'', והכל אחד. ובתרגום יונתן בן עוזיאל ''דאתילידו בארעיכון ולא מן כנענאי''. ובגמ' למד ''מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית וכולי וגם מבני התושבים וכולי'' צריך לומר דסמך על סיפא דקרא וקצר. ורש"י ז"ל לא פירש כן.
והרמב"ם (פ' ? מהל' עבדים) יש לו שיטה אחרת שהלימוד הוא שאחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו הבן עבד. והעבד שבא על אחד מן האומות אין הבן עבד. ואכמ"ל.
==סימן פח==
| |||