ביאור:משלי ה יט: הבדלים בין גרסאות בדף

ולדברי חז"ל, החיות הללו הן גם משל לתורה: " {{צפ|תוכן=למה נמשלו דברי תורה '''לאילת'''? - לומר לך: מה אילה רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה - אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה; ''''ויעלת חן'''' -}} {{צפ|תוכן=שמעלת חן על לומדיה. '''דדיה ירווך בכל עת''' - למה נמשלו דברי תורה כדד? - מה דד זה, כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב - אף דברי תורה: כל זמן שאדם הוגה בהן - מוצא בהן טעם}} " {{קטן|קטן= (רבי שמואל בר נחמני, [[ביאור:בבלי עירובין דף נד|בבלי עירובין נד ב]] )|}} . " {{צפ|תוכן=התורה שלומדים אותה ילדים וזקנים וכולם מוצאים בה טעם ותענוג, חכמה ובינה, ממש פלא! איך ייתכן שילד בכיתה א וחכם גאון בגיל 80 ילמדו את אותו ספר בראשית ושניהם ייהנו ממנו, הרי כל ספר צריך להיות מותאם לגיל התלמיד?! אלא שכאן מדובר בחכמה אלוקית, בספר מהשמים שכל כולו רוחניות. ולכן, חכמי ישראל היו יכולים ללמוד יומם ולילה עד ששכחו לאכול או לישון, ולא הרגישו שום צער כיוון שהיו שקועים כל כולם באהבת התורה}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ו תמוז ה'תשס"ט)|}} .  

1. יש שפירשו שהפועל '''שגה''' בפסוקנו מציין ריבוי והתמדה: " {{צפ|תוכן='''תשגה''' - תעסוק תמיד, והוא לשון ערבי}} {{צפ|תוכן=...}} " {{קטן|קטן= (רש"י בשם רבי משה הדרשן)|}} , " {{צפ|תוכן='''תשגה''' - תתמיד להגות בה}} " {{קטן|קטן= (יסוד מלכות)|}} ; " {{צפ|תוכן='''תשגה''' - בא על שׂגיית ורבות האהבה...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . זה פירוש השורש שׂגה (ש שמאלית) בפסוקים {{צמ|צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן '''יִשְׂגֶּה'''|תהלים צב יג}}; {{צמ|וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר, וְאַחֲרִיתְךָ '''יִשְׂגֶּה''' מְאֹד|איוב ח ז}}, {{צמ|הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה '''יִשְׂגֶּה''' אָחוּ בְלִי מָיִם|איוב ח יא}}, וכמו בתואר '''שַׂגִּיא''' (אמנם, בפסוק שלנו האות שׁ מנוקדת מימין).

2. יש שפירשו, שהשגיאה אינה מתייחסת ליחסים בין בני הזוג, אלא לעניינים אחרים: " {{צפ|תוכן=לשון '''משגה''' כמשמעו, בעבור אהבתה תהיה שוגג בשאר עסקיך...}} " {{קטן|קטן= (רש"י בשם חז"ל)|}} : כשאדם מאוהב במישהי, הוא לא שם לב לשום דבר אחר בעולם חוץ ממנה. חז"ל מביאים דוגמה לאדם ש"שגה" מרוב אהבתו לתורה: " {{צפ|תוכן=אמרו עליו, על רבי אלעזר בן פדת, שהיה דורש בשוק התחתון, וסדינו מוטל בשוק העליון. פעם אחת בא אדם אחד ומצא נחש כרוך עליו...}} " {{קטן|קטן= (בבלי עירובין נד ב)|}} ; כיוצא בזה כתב ראב"ד באחת מהשגותיובהשגותיו על הרמב"ם שהובא למעלה {{קטן|קטן= (הלכות איסורי ביאה)|}} .

3. יש שפירשו, שהפסוק בא להזהיר מפני שגיאות של אהבה: " {{צפ|תוכן=אף '''באהבתה''', '''למשגה''' תחשב אם '''תמיד''' תהיה, וכמו שאמרו רז"ל "לא תרבה שיחה עם האשה... באשתו אמרו..."}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} ; כלומר, החכם מזהיר את תלמידו שישמור על איזון ושלא יגזים גם בקשר הרומנטי שלו עם אשתו.

פירוש דומה מצאתי בדברי הרב משה קורדוברו, רב מקובל שחי בצפת לפני כ-450 שנה. באחד מספריו העוסקים בתורת הנסתר, הוא סיים בדברים אלה: " {{צפ|תוכן=ואנו בעניינים אלו יריאים מן השגיאה '''ובטוחים במחילה''', כי על כזה נאמר '''באהבתה תשגה תמיד''', הם דברים שאין אדם עומד בהם אלא מתוך הקושי}} " {{קטן|קטן= ( [[פרדס רמונים ז ה]] )|}} . העיסוק בתורת הנסתר מעוררת אהבה עצומה בין האדם לה', אולם הוא גם קשה מאד ומועד לשגיאות וטעויות. הרמ"ק מביע את בטחונו שה' ימחל לו על השגיאות שהוא עושה מרוב אהבה. כך הדבר גם בין בני זוג - החיים המשותפים הם קשים ומועדים לשגיאות, אך כשהאהבה גדולה, שני הצדדים יכולים להיות " {{צפ|תוכן=בטוחים במחילה}} ", בטוחים שהצד השני יבין אותם וימחל להם על השגיאות מרוב אהבה, {{צ|ובאהבתה תשגה תמיד}}.