ביאור:משלי ו ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
= תיקון המידות על-ידי התבוננות בנמלים =
 
 
אחת הדרכים שבהן האדם יכול לתקן את מידותיו היא התבוננות בטבע. כך מציע החכם בספר משלי:
 
{{צמ|לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם!|משלי ו ו}}.
 
אחת הדרכים שבהן האדם יכול לתקן את מידותיו היא התבוננות בטבע. החכם מציע לעצל שיתבונן בנמלים - ההתבוננות הזאת תשפיע עליו לטובה.
 
החכם מדבר על '''דרכיה''' של הנמלה, בלשון רבים; מכאן שיש כמה מידות טובות שאפשר ללמוד מתוך התבוננות בנמלה, כמו שכתוב בפסוקים הבאים.
שורה 28 ⟵ 26:
==פסוקים דומים==
 
גם הפסוק הקודם לפסוקנו דיבר על לימוד מעולם החי, {{צמ|אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ, הִנָּצֵל '''כִּצְבִי''' מִיָּד '''וּכְצִפּוֹר''' מִיַּד יָקוּשׁ|משלי ו ד}}( [[ביאור:איך להינצל מערבות|פירוט]] ). פסוקים רבים נוספים ממליצים ללמוד מעולם החי, וגם מעולם הצומח, לדוגמה {{צמ|נֹצֵר '''תְּאֵנָה''' יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד|משלי כז יח}}( [[ביאור:נוצר תאנה - יאכל פריה, ושומר אדוניו - יכובד|פירוט]] ). פסוקים נוספים מלמדים שישנה חכמה אלהית גם בעולם הדומם, למשל {{צמ|בְּטֶרֶם '''הָרִים''' הָטְבָּעוּ, לִפְנֵי '''גְבָעוֹת''' חוֹלָלְתִּי|משלי ח כה}}( [[ביאור:בכל הר וגבעה ישנה חכמה אלהית|פירוט]] ). מי שמתבונן בטבע, יכול [[ביאור:לראות את חכמת ה' בטבע|לגלות את החכמה האלהית בכל בריה]] . מכאן, שיש חשיבות רבה לשלב טיולים בטבע בתוכנית הלימודים - זה לא רק כיף אלא גם אמצעי חשוב לפיתוח האישיות והקשר עם ה'.
 
כדי להתגבר על מידת העצלות, יש ללמוד מהנמלה; כדי להתגבר על מידות רעות אחרות, ייתכן שאפשר ללמוד מבעלי חיים אחרים, לדוגמה, מהצב אפשר ללמוד איך להתגבר על מידת הפזיזות, הנקראת בלשון המקרא "קוצר רוח": "לך אל הצב, קצר-רוח! ראה דרכיו, והארך רוחך".
 
כדי להתגבר על מידת העצלות, יש ללמוד מהנמלה; כדי להתגבר על מידות רעות אחרות, ייתכן שאפשר ללמוד מבעלי חיים אחרים, לדוגמה, מהצב אפשר ללמוד איך להתגבר על מידת הפזיזות, הנקראת בלשון המקרא "קוצר רוח": "לך אל הצב, קצר-רוח! ראה דרכיו, והארך רוחך". שיעורי בית לקוראים: מאיזה בעל-חיים לדעתכם אפשר ללמוד התגברות על מידת הגאוה? העזות? האכזריות? העצבות? הכעס? הקנאה? הקמצנות? התאוה?
 
הרעיון שיש לחסוך לעתיד נמצא גם בפסוקים נוספים
 
::* {{צמ|אֹגֵר בַּקַּיִץ - בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר - בֵּן מֵבִישׁ|משלי י ה}}( [[ביאור:התנהגות משכילה בתקופות שפע|פירוט]] )
שורה 48:
העצל יכול לשאול: "מניין לך שצריך ללמוד דווקא מהנמלה? מדוע שלא אלמד, למשל, מהחתול, שמבלה את רוב זמנו בשינה?"
 
1. תשובה אפשרית היא, שהנמלה היא אחד היצורים המצליחים ביותר בטבע. היא מצליחה לשרוד ולהתרבות כמעט בכל איזור על-פני כדור הארץ. לפי כמה הערכות, המסה הכוללת של הנמלים החיות על פני כדור הארץ גדולה יותר מזו של בני האדם וכל החיות המבוייתות יחד {{קטן|קטן= ( [[w:ביומסה|ויקיפדיה - ביומסה]] )|}} . באיזורים מסויימים, המסה הכוללת של הנמלים מהווה מעל 10% מהביומסה הכוללת של כל החיות היבשתיות {{קטן|קטן= ( [http://www.madsci.org/posts/archives/2001-05/989366143.En.r.html http://www.madsci.org/posts/archives/2001-05/989366143.En.r.html] )|}} .
 
2. וייתכן שהפסוק פונה לעצל שכבר החליט שהוא רוצה להיות חרוץ, אך קשה לו לשנות את ההרגלים. לאדם כזה מציע החכם, שיתבונן בנמלה כדי שיושפע ממנה, שהרי האדם מושפע מהיצורים שהוא נמצא בקרבתם, [[משלי יג כ]]: {{צ|[הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים - [יֶחְכָּם]...}} ( [[ביאור:השפעת הסביבה|פירוט]] ). 
שורה 57:
לדוגמה, חוקרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהבולט מביניהם הוא פרופ' אלפרד ברוקשטיין, פיתחו אלגוריתמים מבוזרים לחיפוש ברשת האינטרנט, המחקים את האלגוריתם שהנמלים משתמשות בו לחיפוש מזון. ראו [http://webcourse.cs.technion.ac.il/095210/Winter2002-2003/ho/WCFiles/FinalAnts.ppt מצגת המסכמת מאמרים של ולדימיר ינובסקי, ישראל וגנר, מיכאל לינדנבאום ואלפרד ברוקשטיין] . ראו גם: 
 
BRUCKSTEIN, A., "Why the ant trails look so straight and nice", The Mathematical Intelligencer, Vol. 15, No. 2, pp. 58-62, 1993.
 
===הנמלה - שכירה או עצמאית?===
שורה 66:
פסוק ח: {{צ|תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה}} - חיסכון ללא תיכנון: " {{צפ|תוכן=הנמלה הזו... אינה חיה אלא ששה חדשים... וכל מאכלה אינה אלא חטה ומחצה. והיא הולכת ומכנסת בקיץ, כל מה שמוצאה חטין ושעורין ועדשים... שאמרה: שמא יגזור עלי הקב"ה חיים, ויהיה לי מוכן לאכול}} " {{קטן|קטן= (דברים רבה ה ב)|}} .
 
כמו כן, יש שלמדו מפסוקנו על החשיבות של עצמאות כלכלית - לשאוף לעבוד כעצמאי ולא להסתפק בעבודה כשכיר עבור מישהו אחר: "'''אין לה קצין שוטר ומושל''' " שהיא עובדת בשבילו, אלא היא " '''תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה'''" - עובדת בשביל עצמה {{קטן|קטן= (ע"פ [http://medlem.spray.se/abujaftiel/index.html דוד ויסקוט] )|}} .
 
::*אולם, כל הפירושים הללו אינם מתאימים לדעה המקובלת בימינו, לפיה הנמלים חיות במושבה שיתופית, שבה הפועלות אוספות אוכל עבור המושבה כולה.
שורה 73:
 
::*" {{צפ|תוכן=הקדוש-ברוך-הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת, כדי להחכים העצל, דכתיב: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". לכן יתבייש בראותו הנמלה זריזה וזהירה בענייניה, ילמד ממנה לאחוז בה כמוה במידת הזריזות, לצאת נפשו מתחת העצלות מידי שחת}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/16-2.htm אורחות צדיקים טז - שער העצלות] )|}} ,
::*" {{צפ|תוכן=כל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם, וכל כוח ומידה שימצא האדם במין ומין מבעלי-החיים, ידענו שכן נמצא גם בנפשו. והרבה מידות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם לצורך חיותם, וה' הטביע בם מידה זו שילמד האדם ממנה לעשות כן, כמו שאמרו חז"ל: "אלמלא לא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול וכו'". והנמלה, נטע ה' בה מידת הזריזות לאסוף ולכנוס, שממנה ילמד האדם לשקוד...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} ,
::*" {{צפ|תוכן=גם אם האדם חושב שהוא עצלן מטבעו, ומידת הזריזות אינה נמצאת בנפשו, יסתכל על הנמלה ויבין את טעותו... יש בך את מידת הזריזות, ועליך רק לעורר אותה ולפתח אותה לכיוון הנכון!}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י תמוז ה'תשס"ט)|}} .
 
על-פי הפשט, הקטע מלמד שיש לעבוד כדי להשיג מטרות חמריות - {{צ|תכין בקיץ '''לחמה''', אגרה בקציר '''מאכלה'''}}. אך יש שפירשו שזהו משל, והנמשל הוא בתחום הרוחני: " {{צפ|תוכן=אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא}} " {{קטן|קטן= (רבי שמעון בר יוחאי, דברים רבה ה ב)|}} , " {{צפ|תוכן=ראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
הקטע שלנו מלמד חריצות בדרך '''החכמה''' - הלימוד מאחרים; בפרק כד ישנו קטע המלמד חריצות בדרך '''המוסר''' - הלימוד מטעויות ( [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|פירוט]] ).