ביאור:משלי ו ה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 3:
= הנצל כצבי מיד, וכציפור מיד יקוש =
כשאנחנו מטיילים ביער, ומסתכלים על החיות והציפורים, אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה דברים, ובמיוחד, איך להיות חופשיים:▼
{{צמ|הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ|משלי ו ה}}
▲כשאנחנו מטיילים ביער, ומסתכלים על החיות והציפורים, אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה דברים,
הפסוק נמצא בסוף קטע (פסוקים 1-5) המדבר על ערבוּת. אדם שחתם על ערבות לרעהו, צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לקיים את התחייבותו (ראו [[ביאור:איך להינצל מערבות|בפסוקים הקודמים]] ), אבל אחרי שסיים את חובותיו, הוא צריך להישאר חופשי - ולא להיכנס בשום אופן להרפתקה נוספת.
לפעמים מבקשים מאיתנו לחתום ערבוּת על משכנתא, ומפעילים עלינו לחץ גדול להסכים. '''הצבי והציפור''' יכולים ללמד אותנו איך להישאר חופשיים: כשאנחנו מתקרבים אליהם ומנסים לאחוז אותם '''בידינו''' - הם בורחים '''מיד'''
<div class="advanced">
שורה 18 ⟵ 16:
==מקורות ופירושים נוספים==
הקטע עוסק באדם שהבטיח לרעהו הבטחה שאינו יכול לקיים. בפסוק ג נאמר, שהוא צריך '''להתרפס''' בפני רעהו כדי שימחל לו. מה הקשר בין עצה זו לבין '''הצבי והציפור''' שנזכרו בפסוק שלנו?
הצבי והציפור נזכרו גם בדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=הוי עז כנמר, '''וקל כנשר '''''', ורץ ''' '''כצבי ''', וגבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמים}} " {{קטן|קטן= (יהודה בן תימא, [[משנה אבות ה כ]] )|}} . מכאן ניתן ללמוד כמה דברים: ▼
1.
(רש"י)|}} . ייתכן שגם הציפור מסמלת זריזות, כמו ב {{צמ|יֶחֶרְדוּ '''כְצִפּוֹר''' מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם נְאֻם ה'|הושע יא יא}}: " {{צפ|תוכן=הנצל ברוב מרוצה ובמהירות, כמו שינצל הצבי מיד הבא ללקחו ברוב מרוצתו במהירות, וכמו שינצל הצפור מיד המוקש... במהירות עופפותו, עד שיצא משם קודם יפול המוקש עליו}} "<small class="small">
(רלב"ג, מצודות)|}} . אם כך, המשל מדגיש עד כמה זה חשוב להזדרז ולקיים התחייבויות.
אולם ברוב הפסוקים שבדקתי, הציפור אינה מסמלת זריזות אלא תכונות אחרות:
2. בספר משלי, הציפור מסמלת '''פתיות''' - תכונה שגורמת לה להילכד בפח:
::* {{צמ|כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל '''בַּעַל כָּנָף'''; וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ, יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם|משלי א יז}}( [[ביאור:כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף|פירוט]] )
3. וייתכן שגם הפסוק שלנו מדבר על זריזות כדי לעשות את רצון אבינו שבשמיים: " {{צפ|תוכן= '''הנצל כצבי מיד ''', הצבי הנצוד הוא ניצול בכח גופו וקרניו, '''וכציפור מיד יקוש ''', שמניחים דבק והוא נוקש ע"י דביקת נוצותיו אל הדבק, ינצל ע"י מריטת נוצותיו הדבוקים אל המוקש, כן תנצל או בכח גופך, או במה שתניח ממונך ומלבושך ביד מי שערבת לו, וכל זה משל, והמליצה - על הערבות שערב כל איש לה' לשמור תורתו ומצותיו, כמ"ש הכל נתון בערבון, או על הערבות לשמור נשמתו בטהרה, ואחר כך יתקע כפיו לזר והוא היצר הרע, או החומר המתאווה שנמשך אחריו לעשות הפך הערבות, ועל ידי כך נוקשת באמרי פיך, ומבואר בכל הספר שהפה מרמז על החכמה, והוא נוקש באמרי פיו תחלה לעשות כפי חקי החכמה, ואחר כך נלכד לעשות הפך מחוקיה. והעצה הוא, אחר}} {{צפ|תוכן= '''שבאת בכף רעך '''}} {{צפ|תוכן=, שהבטיח ונשבע לה' לשמור מצותיו, והתחייב לנפשו לשמור אותה ממצודות היצר הרע, צריך להכניע את חמרו, שעל זה אמר}} {{צפ|תוכן= '''לך התרפס '''}} {{צפ|תוכן=, וצריך להרהיב ולהגדיל את רעו, שהוא הקב"ה או הנשמה, וצריך לבל יתן שינה לעיניו, ולעבוד את ה' בתמידות, '''ולהנצל '''מן היצר הרע '''כצבי מיד ''', שיהיה}} {{צפ|תוכן= '''רץ כצבי לעשות רצון קונו '''}} {{צפ|תוכן=, ונגד מה שהיצר הרע תפסו בידו, ישמיט את עצמו בכוחו לתורה ולתעודה, ואם משכו ברשתו בפיתויו צריך להנצל '''כצפור מפח יקוש ''', ע"י שיניח נוצותיו שהם מלבושיו החיצונים, שיחלק קנייניו המדומים לעניים, ושערותיו יגלח לשמים, כמעשה הנזיר שבא לפני שמעון הצדיק, וגופו יענה בייסורים}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי ו ה|מלבי"ם]] )|}} .▼
::* [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t2807.htm#23 משלי ז כג] : {{
::* [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t3109.htm#12 קהלת ט יב] : {{צ|כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה '''וְכַצִּפֳּרִים''' הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם}}
אם כך, ייתכן שהכתוב מזכיר את הצבי והציפור, כדי לרמוז, שעצם החתימה על הערבות היתה טעות של פתיים, וצריך להיזהר שלא לחזור על הטעות הזאת בעתיד: "ראה כמה אתה סובל עכשיו, בגלל שחתמת על ערבות! אתה כמו צבי וציפור במלכודת! אז עכשיו תעשה הכל כדי להינצל, ובפעם הבאה תיזהר ואל תהיה פתי כמו צבי וציפור!".
3. אפשר לפרש, שהמשל מתייחס לאופן שבו הצבי והציפור מנסים להשתחרר ממלכודת: " {{צפ|תוכן='''הצבי''' הנצוד הוא '''ניצול''' בכח גופו וקרניו, '''וכציפור'''... שמניחים דבק והוא '''נוקש''' ע"י דביקת נוצותיו אל הדבק, ינצל ע"י מריטת נוצותיו הדבוקים אל המוקש. כן תנצל: או בכח גופך, או במה שתניח ממונך ומלבושך ביד מי שערבת לו}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי ו ה|מלבי"ם]] )|}} .
4. צבי וציפור הם יצורים "חמודים" ומעוררים '''אהדה'''. כאשר הם נלכדים במלכודת ציידים, הם מנסים לעורר את רחמיהם של הציידים ולהתחנן שישחררו אותם. לפי זה, המשל בפסוק שלנו ממחיש את העצה בפסוק ג {{צ|התרפס ורהב רעיך}}.
5. הצבי והציפור הם יצורים '''צמחוניים''', ואינם מנסים לתקוף או לאיים. כך גם אדם שהבטיח הבטחה ואינו יכול לקיים, צריך לצאת מהמצב בצורה "צמחונית", ולא בצורה "טורפת" הפוגעת באחרים. כלומר, לעשות כמיטב יכולתו על-מנת להחזיר את חובותיו (ראו [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/mj-06-04.html בפסוק הקודם] ), ולא להשתמט מחובותיו ולהטיל אותם על אחרים.
7. ולענ"ד מדובר בשתי עצות שונות: כל עוד אתה מחוייב לרעך - "התרפס ורהב רעיך", אולם ברגע שסיימת את ההתחייבות - אל תיכנס למחוייבויות נוספות, אל תחתום שוב על ערבות, שמור על החופש שלך בקנאות, כמו שעושים הצבי והציפור.
'''משל ומליצה
▲
וכן פירשו חז"ל, שהעבירה היא המלכודת, והתשובה היא ההצלה:
שורה 33 ⟵ 52:
::*" {{צפ|תוכן=שב בתענית... שהתענית קרובה לתשובה... שלא תתיקש בגזירתה של גיהנם}} " {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) ו א|מדרש משלי (בובר)]] )|}} .
::*" {{צפ|תוכן=להזהר הרבה שלא להכשל בשום חטא שבן אדם לחברו, ולתקן כל מה שיוכל מהעבר בדרך חכמה ואומץ רוח מאד, "הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש}} " {{קטן|קטן= ( [[אורות התשובה ז]] )|}} .
::*" {{צפ|תוכן=פסוקים אלה מנחים את האדם שהסתבך באמרי פיו ופגע בחברו, למהר ולרצותו. הקצב מהיר מאוד. הדימויים לקוחים מעולם הציד. חיים ומוות מוטלים על כף המאזניים. רגע אחד של אי-תשומת לב מוביל את החיה לבור המלכודת. שלמה המלך מדגיש את המיידיות של התשובה. ההשוואה לתמונת הציד מלמדת על גודל הסכנה שבהשארת מטען נפץ לא מפורק, בור פתוח באמצע הדרך. הסכסוך בין איש לרעהו יכול להביא לנפילה למצולות. אין להתמהמה, אומר שלמה, אף לא רגע. צריך לסיים פרשות ריב שבין איש לרעהו ולקוטלן בעודן באבן.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=901696&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 שעת רחמים ועת רצון / הרב בני לאו, הארץ] )|}} .
▲4. ויש מפרשים שהדגישו דווקא את '''הסכנה''' שבה נמצא האדם שאינו זהיר ועירני מספיק: " {{צפ|תוכן=ואם לאו - דמך בראשך כדם צבי ואיל, הדא היא דכתיב '''הנצל כצבי מיד'''}} " {{קטן|קטן= (רבי נחמיה, [[שמות רבה כז ט]] )|}} .
▲5. וייתכן ששלמה הזכיר את הצבי בעקבות הסיפור העממי על דוד אביו: " {{צפ|תוכן=יומא חד נפק לשכור בזאי, אתא שטן ואדמי ליה כטביא, פתק ביה גירא ולא מטייה, משכיה עד דאמטייה לארץ פלשתים, כדחזייה ישבי בנוב אמר 'היינו האי דקטליה לגלית אחי', כפתיה קמטיה אותביה ושדייה תותי בי בדייא}} " {{קטן|קטן= ( [[:סנהדרין צה א|בבלי סנהדרין צה.]] )|}} : יום אחד יצא דוד לצוד ציד, בא השטן ונדמה לו כצבי, ניסה דוד לירות בו חיצים אך הוא ברח, רדף דוד אחריו ולא שם לב שהגיע לארץ פלשתים, שם ראה אותו ישבי הענק אחיו של גלית, תפס אותו וכמעט הרגו. דוד חשב שהוא צד את הצבי, אך למעשה הצבי הוא שצד אותו!
▲צבי כמשל נזכר גם ב:
::* {{צמ|וְהָיָה '''כִּצְבִי''' מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ|ישעיהו יג יד}}
שורה 50 ⟵ 65:
::* {{צמ|הֲתִפֹּל '''צִפּוֹר''' עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?|עמוס ג ה}}
::* {{צמ|נַפְשֵׁנוּ '''כְּצִפּוֹר''' נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ|תהלים קכד ז}}
▲::* {{צמ|עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, כְּמַהֵר '''צִפּוֹר''' אֶל פָּח, וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא|משלי ז כג}}( [[ביאור:עד יפלח חץ כבדו|פירוט]] )
::* {{צמ|צוֹד צָדוּנִי '''כַּצִּפּוֹר''' אֹיְבַי חִנָּם|איכה ג נב}}
▲הצבי והציפור יחד נזכרו גם בדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=הוי עז כנמר, '''וקל כנשר
===מיד===
שורה 61 ⟵ 76:
ראו גם: [[:ערכי לשון הקודש - יקש|השורש יקש]] .
</div> </div>
|