ויקיטקסט

ביאור:משלי ה ו: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= אורח חיים פן תפלס, נעו מעגלותיה לא תדע =
התאוה המפתה את האדם לחטוא משנה את דרכיה ותחבולותיה בכל פעם, כך שהאדם אף פעם לא יכול לדעת לאן התאוה תביא אותו. כך מזהיר החכם:
 
{{צמ|רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ|משלי ה ה}}
 
{{צמ|אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע|משלי ה ו}}
 
הפסוקיםהתאוה נמצאיםהמפתה את האדם לחטוא משנה את דרכיה ותחבולותיה בכל פעם, כך שהאדם אף פעם לא יכול לדעת לאן התאוה תביא אותו. כך מזהיר החכם בקטע שלנו, המתאר [[ביאור:עצות להינצל מנשים מפתות|אישה נואפת המפתה גבר זר לנאוף עמה]] ,. ולפילפי המפרשים היא משל לתאוה חומרית או רוחנית. החכם מזהיר את תלמידיו, שהליכה בלתי מרוסנת אחרי התאווה מביאה למוות:
 
'''רגליה יורדות מוות''' - האישה הנואפת הולכת אל המוות; ובנמשל " {{צפ|תוכן=דרך '''רגלי''' הפתוי, מביא '''המיתה'''}} " {{קטן|קטן= (מצודות)|}} , " {{צפ|תוכן=כי ידבק... זאת המיתה בשביל החומר, שדבק בו ההעדר והמיתה, ולכך אמר רגליה יורדות מות, כי רגלים הם כינוי אל הפחיתות... ובפחיתת החומר דבק בו המיתה. ואומר "שאול צעדיה יתמכו", כלומר שהשאול נברא בשביל צעדיה, שהם רגלים שלה, שהוא כנוי אל פחיתת החומר... ואם לא כן, לא היה מות בעולם, רק בשביל החומר, שהמיתה דבק בו...}} " {{קטן|קטן= (מהר"ל, [[:נתיבות עולם תורה הקדמה|נתיבות עולם, נתיב התורה, הקדמה]] )|}} .
 
'''שאול צעדיה יתמוכו''' - האישה הנואפת צועדת אל השאול; ובנמשל " {{צפ|תוכן=[צעדיה] '''תומכים''' ומחזיקים את '''השאול''', שיהיה הנפתה נופל בה}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי ה ה|מצודות]] , ודומה לזה מלבי"ם)|}} . בלשון המקרא '''שאוֹל''' הוא מילה נרדפת '''למוות''', אך בדברי חז"ל שאול הוא הגיהנם, האבדון בעולם הבא: " {{צפ|תוכן=זונה מאבדת חייו של אדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא...}} {{צפ|תוכן='''רגליה יורדות מוות''' - שהיא מורידה את האדם בעולם הזה לעומקה של מוות... אלו ייסורין רעים; '''שאול צעדיה יתמוכו''' - שאע"פ שהוא נדון בייסורים בעולם הזה, אינו ניצול מדינה של גיהנם לעתיד לבוא}} " {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) ה ג|מדרש משלי]] )|}} .
 
התלמידים כנראה אומרים, או חושבים, שהסכנה לא כל כך גדולה, הם יכולים ללכת עם התאוה רק חלק מהדרך, ואז לחזור - "אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה". ולכן החכם מוסיף ואומר, שהתאוה תוביל אותך למצבים שאתה לא תכיר ולא תדע איך לצאת מהם:
 
'''אורח חיים ''' [[ביאור:אורח חיים = התנהגות העוזרת לשמור על החיים|= דרך המובילה לחיים]] ;   '''פֶּן''' = כדי שלא;   '''פֶּלֶס ''' [[ביאור:לפלס או לא לפלס?|= מאזניים, וגם משל לאיזון]] ;   '''תפלס''' = תשמור על איזון, תשקול את דרכיך בהגיון;   '''אורח חיים פן תפלס''' = כדי שלא תוכל לשקול את דרכיך בהגיון ולחזור לחיים נורמליים. '''
 
'''מעגל ''' [[ביאור:מעגל = קו עגול או אופן-התנהגות מחזורי|= מסלול עגול או אופן-התנהגות מחזורי]] ;   '''נעו מעגלותיה''' = המסלולים שהאישה הנואפת הולכת בהם הם מעגליים ולכן קשה לצאת מהם, בנוסף לכך הם זזים ומשתנים כל הזמן, והיא תביא אותך למקומות ש '''לא תדע''' = מקומות שאינך מכיר, ולא תדע לצאת מהם. ובנמשל: התאוה תוביל אותך למצבים שאינך מכיר, תכניס אותך למחזורים של התמכרות שלא תדע איך להשתחרר מהם.
 
<div class="advanced">
שורה 26 ⟵ 24:
===רגליה, צעדיה===
 
הרגליים והצעדים הם גם אמצעי פיתוי ספציפיים שהאשה הנואפת משתמשת בהם {{קטן|קטן= ( [http://www.articles.co.il/article/63180/%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94 ד"ר אברהם גוטליב, החוויה היהודית] )|}} , כמו ב [[ישעיהו ג טז]]: " {{צ|וַיֹּאמֶר ה': יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= נטוות|}} |}} |}}[נְטוּיוֹת] גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה '''וּבְרַגְלֵיהֶם''' תְּעַכַּסְנָה}} "; וגם מציינים באופן כללי את התוצאה של הליכה אחרי פיתויים, כמו שפירשנו למעלה.
 
===יורדות מוות, שאול===
שורה 32 ⟵ 30:
פסוק זה הוא אחד המקורות לחומרתו הרבה של איסור גילוי עריות, שהוא אחד משלושת האיסורים שנאמר עליהם "ייהרג ואל יעבור": " {{צפ|תוכן=תנינן: בכל מתרפאין, חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים... גלוי עריות כיצד? אם יאמרו לו לאדם "עסוק בגלוי עריות ואתה מתרפא" לא ישמע להן, שאסור לו לאדם לעסוק בגלוי עריות... וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו, שנאמר (משלי ז, כו) '''כי רבים חללים הפילה''', וכתיב '''רגליה יורדות מות, שאול צעדיה יתמוכו'''. הואיל ויש בה כל המדות הללו, היאך יכולה היא ליתן חיים לחולה?! לכך אין מתרפאין בה}} " {{קטן|קטן= ( [[שמות רבה טז ב]] )|}} .
 
בתורת הסוד פירשו את הפסוק על סמא"ל, סם המוות, ועוד; ראו תיקוני זוהר [[:תיקוני זהר נט ב|נט ב]] , [[:תיקוני זהר ע א|ע א]] , [[:תיקוני זהר צט ב|צט ב]] , [[:תיקוני זהר קיז א|קיז א]] ; פרדס רימונים  [[:פרדס רמונים יב ג|יב ג]] , [[:פרדס רמונים כא י|כא י]] .
 
===אורח חיים פן תפלס===
שורה 39 ⟵ 37:
<h4>
פן תפלס אתה</h4>
1. החכם מזהיר את תלמידו ואומר לו '''אל תפלס''', אל תחפש איזון ואל תעשה חשבונות של סדרי עדיפויות כאשר אתה ניצב בפני פיתוי של אישה זרה: " {{צפ|תוכן='''אל תשקול אורח חיים''' אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו, כי '''מעגלות''' הזונה '''נעו''' לשאול '''ולא תדע''' להזהר עד אשר תנוע ותפול}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/:קטע:רש"י_על_משלי_ה_וי על משלי ה ו|רש"י]] , ודומה לזה מלבי"ם)|}} , " {{צפ|תוכן=לא יהיה שוה לך כל התאוה נגד אורח חיים... כי אין כאן שום משקל, כי דבר מעט מן עולם הבא שקול יותר מן}} {{צפ|תוכן=כל העולם הזה... ולפיכך, אף אם יצרך מסיתך אל התאוה, לא יסור מן אורח חיים}} " {{קטן|קטן= ( [[:נתיבות עולם תורה הקדמה|נתיבות עולם, נתיב התורה, הקדמה]] )|}} .
 
אל תעשה השוואות ואל תנסה למצוא הצדקות למעשיך מתוך התורה: " {{צפ|תוכן='''אורח חיים''' - רוצה לומר חכמת התורה, '''פן תפלס''' - פן תיישר להדמות אליה, '''נעו''' - דע לך כי נעו המעגלות שלה מן אורח חיים ורחקו ממנה, ולא תדע להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/:קטע:מצודות_על_משלי_ה_ומצודות על משלי ה ו|מצודות]] )|}} .
 
ואפשר לדרוש '''תפלס''' מלשון '''מִפְלָס''': אל תנסה לעלות למפלס רוחני גבוה יותר על-ידי פגיעה ב '''אורח החיים''', סטיה מדרך התורה. אל '''תסלף''' את אורח חייך כדי ש '''תפלס''' את דרכך כלפי מעלה {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} .
 
בדרך כלל יש לפלס, לעשות שיקול דעת {{צמ|'''פַּלֵּס''' מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ|משלי ד כו}}( [[ביאור:לשמור על איזון בסדר היום|פירוט]] ). אולם הפרק שלנו מתאר מצב שבו אדם ניצב בפני פיתוי, הפיתוי משפיע על הרגש ומשבש את שיקול הדעת שלו, ולכן החכם מזהיר אותו שלא ינסה לעשות חשבונות של סדרי עדיפויות ושל התעלות רוחנית, אלא יברח מהמקום במהירות, כמו שנאמר בהמשך: {{צ|הרחק מעליה דרכך, ואל תקרב אל פתח ביתה}}.
 
כך כתב הרש"ז מלאדי על התמודדות עם מחשבות זרות בזמן התפילה: " {{צפ|תוכן=אדם המתפלל... אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה, כי המתאבק עם מנוול מתנוול גם-כן, רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו, ויסירם מדעתו, ויוסיף אומץ בכח כוונתו}} " {{קטן|קטן= ( [[:תניא חלק א כח|תניא א כח]] )|}} ; גם רבי נחמן מברסלב אמר דבר דומה: כאשר יצר הרע תוקף, אסור לנסות להתווכח איתו, כי היצר תמיד ימצא תירוצים והצדקות; צריך פשוט להתעלם ממנו בתמימות, בלי שום חשבונות (מוזר שדווקא שלמה המלך נכשל בזה - אבל זה כבר עניין למאמר אחר...).
שורה 51 ⟵ 49:
גם בתלמוד פירשו את הפסוק כאזהרה שלא לעשות סדרי עדיפויות, אולם הם לא התייחסו להקשר של הפסוק אלא פירשו שהכוונה לכל מצב של "מצוה שאי אתה יכול לעשותה על ידי אחרים" - מצוה שרק אדם אחד יכול לבצע, ואף אחד אחר לא יכול לבצע בשבילו; מצוה כזאת יש לקיים מייד, בלי שום חשבונות של סדרי עדיפויות (ראו [[ביאור:לפלס או לא לפלס?|לפלס או לא לפלס?]] ).
 
2. וכפי שפירשנו למעלה, החכם מסביר לתלמיד את אחת מתחבולותיה של האישה המפתה (ושל יצר הרע בכלל): ''' אורח חיים פן תפלס''' = כדי שלא תוכל לשקול בתבונה את הדרך שתוביל אותך לחיים תקינים, '''נעו מעגלותיה לא תדע''' = היא נעה במסלולים עקומים ומפותלים, כדי לבלבל אותך, שלא תדע איפה אתה נמצא, ותאבד את שיקול דעתך: " {{צפ|תוכן=בהגותך בחכמות זרות, תישאר התורה בקרן זוית... לא תבוא למידה זו אפילו לפלס ולשקול האורח חיים שהוא התורה...}} " {{קטן|קטן= ( [http://hebrewbooks.org/pagefeed/32285_100.pdf נחמיה פרידמן, "חיבורי משלי", ה'תרע"ה] )|}} .
 
לפי זה, שיעור הכתוב הוא: "נעו מעגלותיה, לא תדע, פן תפלס אורח חיים".
 
<h4>
שורה 68 ⟵ 66:
'''מעגלותיה''' הן, על-פי הפשט, מנהגיה של האישה הזונה, שבה עוסק הפרק:
 
1. דרכיה של האישה הזרה נעים אל שקיעה בחטא ומוות רוחני, ואם תלך אחריה - לא תדע להיזהר, וודאי תיכשל: " {{צפ|תוכן=...לפי סדר המקראות... נראה שעדיין לא הפסיק בענין אשה הזונה, וכן יש לפרש... '''מעגלות הזונה נעו''' לשאול '''ולא תדע''' להזהר עד אשר תנוע ותפול}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/:קטע:רש"י_על_משלי_ה_וי על משלי ה ו|רש"י]] , פירוש שני)|}} .
 
2. דרכיה של האישה הזרה נעים ומתרחקים מ{{צ|אורח חיים}} (דרך המובילה לחיים) אל מקומות לא ידועים, שאין קשר בינם לבין החיים: " {{צפ|תוכן=דע לך כי '''נעו המעגלות שלה''' מן אורח חיים [של התורה] ורחקו ממנה, '''ולא תדע''' להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/:קטע:מצודות_על_משלי_ה_ומצודות על משלי ה ו|מצודות]] )|}} .
 
3. אם תלך אחרי האישה הזרה, תנוע במעגלותיה, ולא תדע איך לחזור לדרך הנכונה: " {{צפ|תוכן=... ולפי המליצה רצונו לומר שלא תאמר שעל ידי החקירה והפילוסופיא תשוב אל האמונה לברר הכל בדרך המופת, כי אחר כך '''תנוע''' נפשך '''במעגלי''' הספיקות '''ולא תמצא''' עוד דרך האמת לאור באור האמונה}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
שורה 81 ⟵ 79:
כמה מחז"ל דרשו '''מעגלותיה''' = מנהגיה של התורה: 
 
5. " {{צפ|תוכן=שהעלים שכר המצות, שנאמר '''ארח חיים פן תפלס'''}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/tehilim.html ילקוט שמעוני על תהלים ט] )|}} , " {{צפ|תוכן=סלסל הקב"ה מתן שכרן של מצוות ולא פירשן, כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות, וזה פתרונו: '''כדי שלא תפלס אורחות התורה''' אי זו ליקח ואי זו להניח, לכך ' '''נעו מעגלותיה''' ', הניע הקב"ה נתיבותיה ולא הודיעם. זהו מדרש אגדה...}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/:קטע:רש"י_על_משלי_ה_וי על משלי ה ו|רש"י]] , פירוש ראשון, על-פי [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/mishli.html ילקוט שמעוני על משלי ה] )|}} , כלומר - אין אנו יודעים את סדר החשיבות בין המצוות השונות.
 
6.  " {{צפ|תוכן=אמר ר' יהודה בר' שלום: אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר ' '''נעו מעגלותיה לא תדע'''' - מטולטלות הן שביליה של תורה ופרשותיה}} " {{קטן|קטן= (תנחומא , תרומה ח)|}} , כלומר - אין אנו יודעים את הסדר הכרונולוגי בין פרשיות התורה (ראו [[ביאור:אין מוקדם ומאוחר בתורה|אין מוקדם ומאוחר בתורה]] ).
שורה 103 ⟵ 101:
ועדיין לא ברור, מניין הגיעו חז"ל למסקנה, שהמילה "מעגלותיה" מתייחסת לתורה? והרי לפי הפשט היא מתייחסת לאישה הזרה, כפי שפירשו רוב המפרשים!
 
</div> <div class="future">
 
<div class="future">
 
==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==
 
::*" {{צפ|תוכן=על פי פשט, ה-ק של "ויקח קרח..." (שלקח מקח רע לעצמו) היא ה-ק עליה נאמר (על פי צורתה, שהיא האות היחידה בא-ב, חוץ מהאותיות הסופיות הפשוטות, שלה רגל היורדת למטה מפני הקרקע, ודוק) "'''רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו''' " – רמז מובהק למעשה קרח: "ויאמר משה בזאת תדעון כי הוי' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי. אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא הוי' שלחני. ואם בריאה יברא הוי' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את הוי'. ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם. ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש. וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל". "'''רגליה'''" = "רגל גאוה" = חרם (הלעומת זה של רמח פקודין דאורייתא, כמנין אברהם). קרח האשים את משה בגאוה (הפוגם ב-יה, "הנסתרת להוי' אלהינו") – "ומדוע תתנשאו על קהל הוי'" – אבל באמת ראה רק את נגע עצמו כו'. "רגליה ירדות מות" = 1314 = חי פעמים חכמה, הלעומת זה של "ימותו ולא בחכמה". "שאול צעדיה יתמכו" = 992 = מלכות מלכות, סוד אות ה-ק הנ"ל.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.odyosefchai.org.il/index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=594:2010-06-10-14-12-05&amp;catid=134:korash&amp;Itemid=247 הרב יצחק גינצבורג] )|}} .
::* [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_33606_12.pdf חצוצרות כסף - שני ביאורים יקרים על משלי] : (י) '''ארח חיים פן תפלס ''' וג�. בבר בארנו בספר הסוד, כי פירוש. מלת פן לפי דעתי, כמו אפשר, ואין ענינה למניעה, כמו שמבואר. לכן זה כאלו אמר: ארח חיים הי) אמרו: פן '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:mxQyQH6IoyIJ:www.hebrewbooks.org cache] )
::* [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38335_33.pdf אמרי דעת / הרב זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל מברצלונה, ה'תרל"א] : כמו צעדיה על הדרך אשר בארנוהו למעלה ואחר כן סמך לזה הפקוק אורח חיים מעני. שהוא דבר תלוי בהרחקת עניני החומר וההמשך אחריו. '''ארח חיים פן תפלס ''' נעו מעגלתיה '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:B29L-PmrvRYJ:www.hebrewbooks.org cache] )
 
</div>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ה_ו"