ספרא (מלבי"ם)/פרשת אמור/פרק יז: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=ויקרא כג מב/><קטע התחלה=סימן רג/>[ד] "בסוכות"-- ולא בסוכה שבתוך הבית. ולא בסוכה שבתוךשתחת האילן. ולא בסוכה שתחת סוכה.{{רווח קשיח|2}}ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה, התחתונה כשרה.<קטע סוף=סימן רג/>

<קטע התחלה=סימן רה/>אין לי אלא ימים. לילות מנין?{{רווח קשיח|3}} הריני דן: נאמר כאן 'שבעה' ונאמר 'שבעה' {{ממ|ויקרא|ח|לה}} באהל מועד. מה 'שבעה' האמור באהל מועד עשה בהן לילות כימים, אף 'שבעה' האמורים כאן-- נעשה בהן לילות כימים.{{רווח קשיח|3}}[ו] או כלך לדרך זה: נאמר כאן 'שבעה' ונאמר 'שבעה' בלולב. מה 'שבעה' האמורים בלולב לא עשה בהם את הלילות כימים, אף 'שבעה' האמורים כאן-- לא נעשה בהם את הלילות כימים.{{ססס}}[ז] נראה למי דומה: דנים 'שבעה' שהם תדירים כל היום מ'שבעה' שהם תדירים כל היום, ואל יוכיחו 'שבעה' שבלולב שאינם תדירים כל היום.{{רווח קשיח|3}}[ח] או כלך לדרך זה: דנים 'שבעה' שהם מנהג לדורות מ'שבעה' שהם מנהג לדורות, ואל יוכיחו 'שבעה' שבאהל מועד שאין מנהג לדורות...{{ססס}}תלמוד לומר "תשבו...שבעת ימים" "תשבו שבעת ימים" לגזריה שוה. מה "תשבו...שבעת ימים" שנאמר באהל מועד-- עשה בהם את הלילות כימים, אף "תשבו שבעת ימים" האמורים כאן-- נעשה בהם את הלילות כימים.

<קטע התחלה=סימן רו/>[י] "ישבו בסוכות"-- בסוכות של כל דבר.{{ססס}}שהיה ר' יהודה אומר, והדין נותן שלא תהא סוכה אלא מארבעהמארבעת מיניםהמינים: ומה אם לולב --שאינו נוהג בלילות כבימים-- אינו בא אלא מארבעהמארבעת המינים, סוכה --שהיא נוהגת בלילות כבימים-- אינו דין שלא תהא אלא מארבעת המינים?!{{רווח קשיח|2}} אמרו לו לר' יהודה כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל, אינו דין -- הא, אם לא מצא מארבעהמארבעת המינים ישב לו שלא בסוכה?! והכתוב אומר "ישבו בסוכות"-- בסוכות של כל דבר.