ספרא (מלבי"ם)/פרשת אמור/פרק יז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן " <קטע התחלה=ויקרא כג מא/><קטע התחלה=סימן רב/>[א] "וחגתם אותו חג לה' שבעת ימים": לפי שנאמר {{ממ|ד..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 4:
<קטע התחלה=ויקרא כג מב/><קטע התחלה=סימן רג/>[ד] "בסוכות"-- ולא בסוכה שבתוך הבית. ולא בסוכה שבתוך האילן. ולא בסוכה שתחת סוכה.{{רווח קשיח|2}}ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה, התחתונה כשרה.<קטע סוף=סימן רג/>
 
<קטע התחלה=סימן רד/>[ה] "תשבו"-- אין "תשבו" אלא כעין תדורו. מכאן אמרו: אוכל בסוכה, ושותה בסוכה, ומטייל בסוכה, ומעלה כליו בסוכה.<קטע סוף=סימן רד/>
 
<קטע התחלה=סימן רה/>אין לי אלא ימים. לילות מנין?{{רווח קשיח|3}} הריני דן: נאמר כאן 'שבעה' ונאמר 'שבעה' {{ממ|ויקרא|ח|לה}} באהל מועד. מה 'שבעה' האמור באהל מועד עשה בהן לילות כימים, אף 'שבעה' האמורים כאן-- נעשה בהן לילות כימים.{{רווח קשיח|23}}או כלך לדרך זה: נאמר כאן 'שבעה' ונאמר 'שבעה' בלולב. מה 'שבעה' האמורים בלולב לא עשה בהם את הלילות כימים, אף 'שבעה' האמורים כאן-- לא נעשה בהם את הלילות כימים.{{ססס}}[ז] נראה למי דומה: דנים 'שבעה' שהם תדירים כל היום משבעהמ'שבעה' שהם תדירים כל היום ואל יוכיחו 'שבעה' שבלולב שאינם תדירים כל היום.{{רווח קשיח|23}}[ח] או כלך לדרך זה: דנים 'שבעה' שהם מנהג לדורות משבעהמ'שבעה' שהם מנהג לדורות ואל יוכיחו 'שבעה' שבאהל מועד שאין מנהג לדורות...{{ססס}}תלמוד לומר "תשבו ...שבעת ימים" "תשבו שבעת ימים" לגזריה שוה. מה "תשבו ...שבעת ימים" שנאמר באהל מועד-- עשה בהם את הלילות כימים, אף "תשבו שבעת ימים" האמורים כאן-- נעשה בהם את הלילות כימים.
 
[ט] "אזרח"-- זה אזרח. "האזרח"-- להוציא את הנשים. "כל האזרח"-- לרבות את הקטנים. "בישראל"-- לרבות גרים ועבדים משוחררים.<קטע סוף=סימן רה/>
 
<קטע התחלה=סימן רו/>[י] "ישבו בסוכות"-- בסוכות של כל דבר.{{ססס}}שהיה ר' יהודה אומר, והדין נותן שלא תהא סוכה אלא מארבעה מינים: ומה אם לולב --שאינו נוהג בלילות כבימים-- אינו בא אלא מארבעה המינים, סוכה --שהיא נוהגת בלילות כבימים-- אינו דין שלא תהא אלא מארבעת המינים?!{{רווח קשיח|2}} אמרו לו לר' יהודה, כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל, אינו דין -- הא, אם לא מצא מארבעה המינים ישב לו שלא בסוכה?! והכתוב אומר "ישבו בסוכות"-- בסוכות של כל דבר.
 
[יא] וכן עזרא אומר {{צמ|ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב|נחמיה ח טו}}<קטע סוף=סימן רו/><קטע סוף=ויקרא כג מב/>
שורה 20:
<קטע התחלה=ויקרא כג מד/><קטע התחלה=סימן רח/>[יב] "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל"-- מלמד שהיה משה אומר להם לישראל הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, והלכות חג בחג. בלשון שהיה שומע, בו בלשון הוא אומר לישראל, וכל פרשיות נאמרו בענין אחד.{{רווח קשיח|2}}ר' יוסי הגלילי אומר, "מועדי ה' " נאמרו, ולא נאמר שבת בראשית עמהם.{{רווח קשיח|2}}בן עזאי אומר, נאמרו "מועדי ה' ", ולא נאמרה פרשת נדרים עמהם.
 
[יג] רבי אומר, מה תלמוד לומר "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל"? לפי שלא למדנו שלאאלא על הפסח ועל התמיד שידחו את השבת שנאמר בהם "במועדו". שאר כל קרבנות הציבור מנין? נאמר {{ממ|במדבר|כט|לט}} "אלה תעשו לה' במועדיכם"--.{{רווח קשיח|2}} לעומר ולקרב עמו, ולשתי הלחם ולקרב עמהם לא שמענו... וכשהוא אומר "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל"-- קבע מועד לכולם.<קטע סוף=סימן רח/><קטע סוף=ויקרא כג מד/>