ספרא (מלבי"ם)/פרשת אמור/פרק יז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן " <קטע התחלה=ויקרא כג מא/><קטע התחלה=סימן רב/>[א] "וחגתם אותו חג לה' שבעת ימים": לפי שנאמר {{ממ|ד..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
<קטע התחלה=ויקרא כג מב/><קטע התחלה=סימן רג/>[ד] "בסוכות"-- ולא בסוכה שבתוך הבית. ולא בסוכה שבתוך האילן. ולא בסוכה שתחת סוכה.{{רווח קשיח|2}}ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה, התחתונה כשרה.<קטע סוף=סימן רג/>
<קטע התחלה=סימן רד/>[ה] "תשבו"-- אין "תשבו" אלא כעין תדורו. מכאן אמרו: אוכל בסוכה, ושותה בסוכה, ומטייל בסוכה, ומעלה כליו בסוכה.<קטע סוף=סימן רד/>
<קטע התחלה=סימן רה/>אין לי אלא ימים. לילות מנין?{{רווח קשיח|3}} הריני דן: נאמר כאן 'שבעה' ונאמר 'שבעה' {{ממ|ויקרא|ח|לה}} באהל מועד. מה 'שבעה' האמור באהל מועד עשה בהן לילות כימים, אף 'שבעה' האמורים כאן-- נעשה בהן לילות כימים.{{רווח קשיח|
[ט] "אזרח"-- זה אזרח. "האזרח"-- להוציא את הנשים. "כל האזרח"-- לרבות את הקטנים. "בישראל"-- לרבות גרים ועבדים משוחררים.<קטע סוף=סימן רה/>
<קטע התחלה=סימן רו/>[י] "ישבו בסוכות"-- בסוכות של כל דבר.{{ססס}}שהיה ר' יהודה אומר, והדין נותן שלא תהא סוכה אלא מארבעה מינים: ומה אם לולב --שאינו נוהג בלילות כבימים-- אינו בא אלא מארבעה המינים, סוכה --שהיא נוהגת בלילות כבימים-- אינו דין שלא תהא אלא מארבעת המינים?!{{רווח קשיח|2}} אמרו לו לר' יהודה
[יא] וכן עזרא אומר {{צמ|ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב|נחמיה ח טו}}<קטע סוף=סימן רו/><קטע סוף=ויקרא כג מב/>
שורה 20:
<קטע התחלה=ויקרא כג מד/><קטע התחלה=סימן רח/>[יב] "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל"-- מלמד שהיה משה אומר להם לישראל הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, והלכות חג בחג. בלשון שהיה שומע, בו בלשון הוא אומר לישראל, וכל פרשיות נאמרו בענין אחד.{{רווח קשיח|2}}ר' יוסי הגלילי אומר, "מועדי ה' " נאמרו, ולא נאמר שבת בראשית עמהם.{{רווח קשיח|2}}בן עזאי אומר, נאמרו "מועדי ה' ", ולא נאמרה פרשת נדרים עמהם.
[יג] רבי אומר, מה תלמוד לומר "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל"? לפי שלא למדנו
| |||