התורה והמצוה ויקרא כב כב-כה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 44:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כב|כג|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק ז|סימן קיט}}
היה לו לומר "נדבר תעשהו". והתבאר בכל הספר שכל מקום שכתוב מלת "אותו" יש בו מיעוט. ופירשו שממעט תמימים שלא יעשם נדבה לבדק הבית. והוא עשה, ד''לאו הבא מכלל עשה, עשה''.
ור׳ יהודה סבירא ליה שעובר בלא תעשה משום דכתיב וידבר ה׳...לאמר". ובתמורה (דף ז:) ופסחים (דף מב) ''א"ל רבי לבר קפרא מאי משמע? אמר ליה דכתיב "לאמר"-- לא נאמר בדברים. בי רב אמרי "לאמר"-- לאו אמור.''{{ססס}} נראה פירושו על פי מה שבארנו (ויקרא סימן ג) ההבדל בין '''דיבור''' ו'''אמירה'''. ה"דיבור" היא הדיבור הארוך וה"אמירה" מציין הלשון שנאמר, וכשאמר "וידבר ה' לאמר" פירוש "וידבר"-- שדבר עמו באורך, ופירוש "לאמר" ''וכזה אמר''. וכיון שטעם מה שאמרו ''שלאו הבא מכלל עשה עשה'' מפני שלא נאמר הלאו בפירוש, סבירא ליה לר' יהודה כשאמר "וידבר..לאמר" באר שגם הדיבור נאמר, וכם כן גם הלאו הבא מכלל עשה, שהיא הדיבור הנדרש מכלל, נאמר בפירוש למשה. וכן אמרו בפסחים (דף מא:) לר' יהודה שאם אכל כזית צלי מבעוד יום לוקה אף שהיא לאו הבא מכלל עשה.
והנה יפלא שלפי זה ילקה לר' יהודה בכל לאוין הבאים מכלל עשין שנאמר בתחלת הפרשה מלת "לאמר", וילקה המקריב חיה כמ"ש בזבחים (דף לד) ורמב"ם (פרק ה מהלכות איסורי מזבח", וכהן גדול שנשא בעולה, וכהן טהור שאכל תרומה טמאה (כמ"ש פרק ז מהל' תרומות), והנהנה משער נזיר לדעת הרמב"ן במנין המצות שהוא לאו הבא מכלל עשה "קדוש יהיה גדל פרע", והעושה סחורה בפירות שביעית שהוא לאו הבא מכלל עשה וחשבן הרמב"ן במנין העשין, והמוציא משא על הבהמה שכתב הרמב"ם פרק כ מהל' שבת שהיא לאו הבא מכלל עשה. ואם כן ילקה בכל אלה לר' יהודה שבכל אלה כתוב בתחלת הפרשה "וידבר ה' אל משה לאמר". ולא שמענו שיחלק ר' יהודה על הכלל דלאו הבא מכלל עשה עשה?!{{ססס}} ובכתובות (דף כד) ''מאי להעלות מנשיאת כפים ליוחסין? תבעי למ"ד מעלין מתרומה ליוחסין... הני מילי תרומה דעון מיתה אבל נשיאת כפים דאיסור עשה, לא.'' והא מאן דאמר מעלין מתרומה ליוחסין הוא ר' יהודה והיה לו לומר לדידיה דנשיאת כפים הוא איסור לאו, דלאו הבא מכלל עשה וכתיב שם "לאמר".{{ססס}} ובספרא שמיני (פ"ג משנה ב) על מה שכתוב "אותה תאכלו"-- ''ולא בהמה טמאה. אין לי אלא בעשה. בלא תעשה מנין?'' וסתם ספרא ר' יהודה, הרי סבירא ליה דלאו הבא מכלל עשה עשה אף על גב דכתיב "לאמר".
לכן נראה לפרש הדבר שלא אמרה ר' יהודה רק בעשה הסמוכה ללאוין כמו כאן שכל הפרשה נאמרה באזהרה. וכן בפסח נאמרו גם אזהרות בענין, וז"ש ''לאו נאמר בדברים'', וגם בזה צריך עיון עדיין כעת.
==סימן קכ==
| |||