ביאור:מעומד/עתיקות/כתב כנעני/לוח גזר: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שבעת המינים: תמונה וצמצום הטקסט למען הקריאות הטובה יותר |
ותודה לרעייתי אפרת על ההפניה למדרש על חג האורים |
||
שורה 1:
:'''שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר'''
:מאמר של אביתר כהן (במקור
==שבעת המינים==
שורה 15:
:ירחו לקש
:ירחו עצד פשת
:'''ירח קצר שערים'''
:ירח קצרו כל(ה)
:ירחו זמר
שורה 28:
נשווה בין שבעת המינים ללוח גזר :
אם נתחיל את רשימת החודשים של לוח גזר בניסן, עת קציר השעורים - (כלומר, נעביר את הרשימה המתחילה ב''ירחו אסיף'' לאחר ''ירח קיץ''), ונשווה לשבעת המינים, כששעורה הוקדמה לחיטה, נקבל את הטבלה הבאה.
:'''ירח קצר שערים'''
:ירח קצרו כל(ה)
:ירחו זמר
:ירח קיץ
:ירחו אסיף
:ירחו זרע
:ירחו לקש
:ירחו עצד פשת
{|
|-
| ירח קצר שערים (קציר שעורים) || שעורה || ניסן - (פסח) חג המצות
|-
| ירח קצרו כלה (קציר כליות או סולת חטים) || חטה || סיון - חג השבועות
|-
| ירחו זמר (זמירת הגפנים) || גפן || אב - "מועד התירוש" (לפי הצדוקים) אולי 'ט"ו באב'
|-
| ירח קיץ (תאנה - "קיץ", או קיצוץ התאנים) || תאנה || אלול
|-
| ירחו אסיף || רמון || (סוכות) חג האסיף - פרי עץ הדר
|-
| ירחו זרע || זית (שמן) || מרחשוון - מרח שון,
|-
| ירחו לקש || טקסט התא
|-
| ירחו עצד פשת || טקסט התא
|}
===שעורה - ירח קציר שעורים===
שורה 96 ⟵ 127:
===זית (שמן) - ירחו זרע ===
:'''אחרי סוכות – תשרי , מגיע מרחשון
:וכמו שכתבתי , פירוש שמו של '''מרחשון''': מרח-שון =
:
:ויתכן שהמספר שמונה והמילה שמן כרוכים יחדיו בגלל זה.
::([[שמות כז כ|פרשת תצווה]]) "ואתה תצוה את בני ישראל:
::ויקחו אליך '''שמן זית''' זך, כתית, -
::למאור, להעלת נר תמיד"{{הערה|1=הערת [[משתמש:Pashute|המהדיר: (משתמש:פשוט)]]: לא ברור מה הקשר בין פסוק זה לירחו זרע, או לכך שמרחשוון הוא חודש השמן. כיום חג השמן (חנוכה) נחוג בסוף כסליו, וכך גם אצל הנוצרים ב-25 בדצמבר. על "חג אורים" קדום בסביבות שבט דווקא, ואולי מקור קדום לחנוכה, למדים [[ביאור:בבלי עבודה זרה דף ח - מעומד|בפרק אלו אידיהן]]: הגמרא מפרשת את המשנה: "ואלו אידיהן של עובדי כוכבים: קלנדא, וסטרנורא, וקרטיסים, ויום גנוסיא של מלכיהם. ויום הלידה, ויום המיתה - דברי רבי מאיר." ומסבירה שמדובר ב"יום התקופה" יום שוויון האור והחושך, החל בסביבות חודש אלול: "אמר ר' חנן בר רבא: 'קלנדא' - ח' ימים אחר תקופה, 'סטרנורא' - ח' ימים לפני תקופה, וסימנך: ([[ביאור:תהילים קל"ט - מעומד|תהלים מזמור "ה' חקרתני ותדע"]]) ''אחור וקדם צרתני'' {{ב|וגו'|וכו'}}. תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: "אוי לי! שמא בשביל שסרחתי 'עולם חשוך בעדי' <small>(ציטוט מתוך איוב)</small> - וחוזר ל''תוהו ובוהו'' <small>(ציטוט מבראשית)</small>, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים." עמד - וישב ח' ימים בתענית, כיוון שראה תקופת טבת, וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאל ימים טובים. הוא - קבעם לשם שמים, והם <small>''(כלומר: הנכרים)''</small> קבעום לשם עבודת כוכבים... }}
=== דבש (תמר , חרוב) - ירחו לקש ===
==== לקש Locust - חרוב ====
:הרוב מפרשים '''לקש''' פה, במובן זריעה מאוחרת, שכן '''לקש''' עניינו מאוחר.
::([[דברים יא יד|פרשת ראה (מקריאת שמע)]]) "ונתתי מטר ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש''' ואספת דגנך ותירשך ויצהרך"
:'''יורה''' = גשם - (ראשון)
:'''מלקוש''' = (גשם) – אחרון'''
שורה 116 ⟵ 145:
:אבל לדעתי יתכן '''שלקש''' = '''חרוב''' (או דבש חרובים)''' (ערבית : דיבס, ר'וב)
:בספר עמוס מופיע '''לקש '''במובן של '''חגב''' - '''Locust''' - לדעתי ולדעת מפרשים נוספים.
::([[עמוס ז א]]) "כה הראני אדני ה' והנה יוצר גבי בתחלת עלות '''הלקש'''
::והנה '''לקש''' אחר גזי המלך"
:אבל Locust '''פירושו גם '''חרוב''', מהחרובים נהגו להכין '''דבש'''
==== לקש - תמר ====
| |||