ספרא (מלבי"ם)/פרשת אמור/פרשה ז: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=ויקרא כב יח/><קטע התחלה=סימן קד/>[א] "ישראל"-- אלו ישראל. 'גר'-- אלו הגרים. "הגר"-- לרבות נשי הגרים. "בישראל"-- לרבות נשים ועבדים.{{ססס}}[ב] אם כן למה נאמר "איש איש"? להביא את העכו"ם שהם נודרים בנדרים ובנדבות כישראל.<קטע סוף=סימן קד/>

<קטע התחלה=סימן קה/>"אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' לעולה"-- אין לי אלא עולה. מנין לרבות את השלמים? תלמוד לומר "נדריהם".{{רווח קשיח|2}} מנין לרבות את התודה? תלמוד לומר "נדבותם".{{רווח קשיח|2}} מנין לרבות את העופות והמנחות והיין והלבונה והעצים? תלמוד לומר 'נדריהם' "לכל נדריהם", 'נדבותם' "לכל נדבותם".{{ססס}}אם כן למה נאמר "אשר יקריבו לה' לעולה"? פרט לנזירות, דברי ר' עקיבא [<small>''גירס' הגמרא'' ריה"ג</small>]. אמר לו ר' יוסי הגלילי [<small>''גירס' הגמרא'' ר"ע</small>] אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא עולה בלבד.<קטע סוף=סימן קה/><קטע סוף=ויקרא כב יח/>

<קטע התחלה=ויקרא כב יט/><קטע התחלה=סימן קו/>"לרצנכם"-- אין כופים את הצבור על כרחו.

"תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים"-- תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות.{{ססס}}יכול שיבש גפה ושנחטט עינה ושנקטע רגלה? תלמוד לומר {{ממ|ויקרא|א|יד}} "מן העוף"-- ולא כל העוף.<קטע סוף=סימן קו/><קטע סוף=ויקרא כב יט/>

<קטע התחלה=ויקרא כב כ/><קטע התחלה=סימן קז/>[ג] "אשר בו מום"-- אין לי אלא מום קבוע. מום עובר מנין? תלמוד לומר "כל אשר בו מום".<קטע סוף=סימן קז/>

<קטע התחלה=סימן קח/>[ד] "לא תקריבו"-- אם משום ''בל תשחט'', הרי ''בל תשחט'' אמור למטה. הא אינו אומר "לא תקריבו" אלא משום ''בל תקדיש''.{{ססס}}[ה] מכאן אמרו המקדיש בעל מום למזבח עובר משום חמשה דברים:

"כי לא לרצון יהיה לכם"-- מלמד שאין מרצין. <קטע סוף=סימן קח/><קטע סוף=ויקרא כב כ/>

<קטע התחלה=ויקרא כב כא/><קטע התחלה=סימן קט/>[ו] "ואיש"-- היחיד מביא שלמי נדבה ואין הצבור מביא שלמי נדבה.{{ססס}}[ז] או אינו אומר "ואיש" אלא להוציא את השותפים... כשהוא אומר 'איש', לרבות את השותפים. הא מה אני מקיים "ואיש"? --היחיד מביא שלמי נדבה ואין הצבור מביאים שלמי נדבה.<קטע סוף=סימן קט/>

<קטע התחלה=סימן קי/>[ח] "כי יקריב..שלמים"-- מנין לרבות את העולה? תלמוד לומר "נדר".{{רווח קשיח|2}} מנין לרבות את התודה? תלמוד לומר "נדבה".{{רווח קשיח|2}} מנין לרבות את היולדות ואת הנזירות? תלמוד לומר "לפלא".{{רווח קשיח|2}} מנין לרבות חטאת ואשם? תלמוד לומר "זבח שלמים" [<small>''כן הגיה המלבי"ם''</small>].{{רווח קשיח|2}} מנין לרבות את המעשר? תלמוד לומר "בבקר" "בצאן".{{רווח קשיח|2}} מנין לרבות את הולדות ואת התמורות? תלמוד לומר "או בצאן".<קטע סוף=סימן קי/>

<קטע התחלה=סימן קיא/>[ט] "תמים יהיה לרצון"-- מצות עשה. מצות לא תעשה מנין? תלמוד לומר "כל מום לא יהיה בו".

נפל מן הגג ונשתבר, יכול יהא עובר עליו? תלמוד לומר "כל מום לא יהיה בו"-- אל תתן בו מום.{{ססס}}מכאן אמרו בכור שאחזו דם, אפילו מת -- אין מקיזין בו את הדם, דברי ר' יהודה.{{רווח קשיח|2}} וחכמים אומרים יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום. ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחט אליו.{{רווח קשיח|2}} ר' שמעון אומר, אף על פי שעושה בו מום.<קטע סוף=סימן קיא/><קטע סוף=ויקרא כב כא/>

<קטע התחלה=ויקרא כב כב/><קטע התחלה=סימן קיב/>[יא] "עורת"-- בין סומא בשתי עיניו, בין סומא אפילו בעינו אחת.

"שבור" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר {{ממ|ויקרא|כא|יט}} "שבר רגל או שבר יד", שיכול אין לי אלא שנשברה ידו או נשברה רגלו, מנין לרבות שבר זנב? תלמוד לומר "או שבור".{{ססס}}יכול שאני מרבה שבר צלע? תלמוד לומר "שבר יד או שבר רגל"-- מה אלו מיוחדים שמומם בגלוי ואין חוזרים, יצא שבר צלע שאין מומו בגלוי.<קטע סוף=סימן קיב/>

<קטע התחלה=סימן קיג/>[יב] "חרוץ"-- ריס של עיניו שניקב, שנפגם, ושנסדק. שפתו שניקבה, ושנפגמה, ושנסדקה. חיטיו: החצונות שנפגמו ושנגממו ופנימיות שנעקרו. ר' חנניה בן אנטיגנוס אומר אין בודקין מן המתאימות ולפנים, אף לא המתאימות.<קטע סוף=סימן קיג/>

<קטע התחלה=סימן קיד/>[יג] "יבלת"-- זה בעל יבלת.

כאן לא נאמר "דק ותבלול" ולהלן לא נאמר "יבלת". מנין ליתן את האמור בבהמה באדם ואת האמור באדם בבהמה? תלמוד לומר "גרב" "גרב" לגזירה שוה. "ילפת" "ילפת" לגזירה שוה.<קטע סוף=סימן קיד/><קטע סוף=ויקרא כב כב/>