התורה והמצוה ויקרא כב יא-יב: הבדלים בין גרסאות בדף

וכתב הרמב"ם (פ"ו מהל' תרומות) ששני ענינים נכללו בלאו זה ( א ) אם תנשא לישראל שתהא אסורה בתרומה עד שגרשה או מת ( ב ) שאם תבעל לאסור לה ותעשה זונה או חללה הרי היא אסורה בתרומה לעולם כדין חלל. וז"ש ''מנין אלמנה לכ"ג וכולי ת"ל "לאיש זר"-- לאיש המאכיל'' ופירשו ביבמות (דף סח) כי על הא' --בת כהן שנשאת לישראל-- הרי נלמד ממ"ש "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה ושבה אל בית אביה" מכלל דמעיקרא לא אכלה. ועל זה רמז במ"ש שנית "וכל זר לא יאכל קדש" שכולל גם אשתו כמש"ש ואם כן מ"ש פה "לאיש זר" מורה שתהיה על ידי נשואין לזר אצלה שמחללה בביאתו-- אלמנה לכהן גדול והוא הדין יתר הפוסליםהפסולים.