התורה והמצוה ויקרא כב יא-יב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "==סימן פז== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כב|יא}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרשה ה|סימן..."
 
שורה 3:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כב|יא}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרשה ה|סימן פז}}
 
וכהן כי יקנה נפש: כולל בין אם קנה עבדים בין אם נשא אשה שגם זה קרוי "קנין" כמ"ש (רות) "אשת המת קניתי". כי ה"קנין" אינו מציין דוקא הנקנה על ידי מכירה, שעל זה הונח פעל "כרה"-- "בקברי אשר כריתי לי" (בראשית נ) לפירוש חז"ל, אבל פעל "קנה" מציין מה שנעשה שלו בכל אופן שיהיה-- "הר זה קנתה ימינו", "קונה שמים וארץ", "קניתי איש את ה' " [<small>וכל הפעלים שאינם אפשריים להיות בלא פועל, הלשון אחד בהפועל ובהנפעל-- מלוה/לוה, מכה/מוכה, רוצח/נרצח, וכדומה. ואם הלשון משונה יצויר א' בלא חבירו כמו נותן/לוקח יצויר לוקח בלא נותן. וכן יצויר קונה בלא מוכר</small>] ומצד זה גם האשה היא קנינו ופעולת הקנין מצוין בשם "קיחה"-- "כי יקח..אשה" שעל ידי שלקחה, קונה אותה. וכמ"ש בריש קדושין ''דקיחה אקרי קנין''. וז"ש בספרא (מובא ביבמות דף סו) ''מנין לכהן שקנה אשה וקנה עבדים'', פירוש: או קנה עבדים, ''ת"ל כי יקנה נפש''.
 
וכלל מוסד אצלינו שכל מקום שבא שם הפעולה נוסף על הפעל יש בו דרוש כי מושג השם סותר אל מושג הפעל, שהפעל מורה שהדבר מתנענע לצאת אל המציאות והשם מורה על דבר שיש כבר במציאות. וגם זולת זה הנה בכל מקום בא שם ה"קניה" על משקל מִפְעַל-- "מקנת כסף", "כסף מקנתו" ר"ל שקנה אותו. אבל שם "קנין" הוא שם המופשט של הקנין בעצמו, בלא השקף על הפעולה [<small>כמו "מבצר"(החומה הבצורה), "בצרון" שם המופשט. וכן "מזכרת"/"זכרון" וכדומה וכמו שכתבנו באילת השחר סימן ו</small>] והיה לו לומר "כי יקנה נפש מקנת כספו" שזה המגביל נגד "יליד בית" כמו "המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך" ר"ל שנקנה בכסף. אבל שם "קנין" אינו מגביל נגד "יליד בית" כי גם היליד בית הוא קנינו ורכושו.{{ססס}} ולכן פירשו חז"ל שבא כן ללמד הלכה דרושיית: ''כהן אשר יקנה קנין כספו נפש'' (ובזה "קנין כספו" הוא שם הנושא) ר"ל שאם אשתו קנתה עבד (מנכסי מלוג שלה) או אם עבדו קנה עבדים (כגון שניתן לו מעות על מנת שאין לרבו רשות בהם או אם הפקיר אותו ומחוסר גט שחרור, כן כתבו התוס' שם) גם הם יאכלו בתרומה. וכבר [[מ"ג בראשית לא יח|פירש רש"י ז"ל עמ"ש]] (בראשית לא יח) "מקנה קנינו אשר רכש" מה שקנה מקנינו שמכר הצאן וקנה עבדים. והוא הדין פה פי' מה שיקנה על ידי קנין כספו גם הם יאכלו בתרומה וז"ש ''מנין לאשה שקנתה עבדים וכולי אף קנינו שקנה, אוכל''.
 
ויש הבדל בין "קנין" או "מקנה" סתם ובין "מקנת כסף" או "קנין כסף". ש"קנין" סתם כולל כל דבר שהוא ברשותו אף לזמן. וגם עבד עברי כמו שכתוב "כי תקנה עבד עברי.." "כי ימכר לך אחיך העברי". אבל "קנין כסף" מציין שהוא שלו בהחלט והוא ממונו וכספו ומציין בהמתו וכליו ועבדיו הכנענים שדומים לכספו כמו שכתוב "לא יוקם כי כספו הוא", מוכרו לאחר ומורישו לבניו, ולא עבד עברי שאינו כספו רק עובד שש ויצא לחפשי. וכבר בארתי (בסימן ??) למה צריך מיעוט הזה, עיי"ש.
 
==סימן פח==