ביאור:משלי ד יב: הבדלים בין גרסאות בדף

[[משלי ד י]]: " {{צצמ|שְׁמַע, בְּנִי, וְקַח אֲמָרָי, וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים!   בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר:   בְּלֶכְתְּךָ - לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ -}} {{צ|לֹא תִכָּשֵׁל!|משלי ד י}} "

2. '''הדרכתיך במעגלי יושר''' - לבנות סדר יום תקין. '''מעגל''' הוא התנהגות מחזורית, אורח חיים קבוע, סדר יום; '''מעגל ישר''' הוא אורח חיים מסודר ומאוזן (ראו [[ביאור:מעגלים ישרים?|מעגלים ישרים?]] ). כשאדם קובע לעצמו סדר יום קבוע, שבו הוא מקדיש זמן קבוע מראש לכל המשימות החשובות, בסופו של דבר הוא יצליח לבצע את כל המשימות - '''בלכתך לא יצר צעדך''' , ויסיים אותן במהירות כי לא יצטרך לבזבז זמן על להחליט "מה לעשות עכשיו" - '''ואם תרוץ לא תיכשל''' .

3. לשמור על איזון במידות הנפש: " {{צפ|תוכן='''הדרך''' הוא... הישר, '''והמעגל''' הוא... הסיבובי. והאדם צריך ללכת בדרך האמצעי שהוא הדרך הישר הקבוע, והוא דרך החכמה, כמו דרך הרחמים, דרך הבושת, דרך הענוה, וכדומה; ועל זה אמר '''בדרך חכמה הוריתיך''' . אמנם, לפעמים צריך להטות מדרך הישר וללכת במעגל, שהוא הדרך הסיבובי, אם אין מגיע אל מחוז החפץ בדרך הישר (כגון, אם יש עיכוב בדרך הישר, הר ורכסים וכדומה), כמו מי שנוטה בטבעו אל הכילות [קמצנות], אי אפשר שיילך בדרך האמצעי שהוא דרך הנדיבות, [אלא] רק צריך להטות אל קצה האחר שהוא מידת הפזרנות, שהוא המעגל, שעל-ידו יתרגל לבוא אל הדרך הישר האמצעי שהוא מידת הנדיבות. ובזה צריך לידע איך יגיע על-ידי המעגל ויסבב בו אל דרך הישר, ועל-זה אמר '''הדרכתיך במעגלי יושר''' - היינו, שיידע יושר המעגל, בל יטה אל צד האחר...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם על פסוק יא; ראו גם [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] )|}} . מבטיח לבנו, שאם ילך '''בדרך החכמה''' יהיה תמיד באמצע הדרך - אף פעם לא יהיה קיצוני מדי, ולכן:

4. לקבל ביקורת, כמו שנאמר בפסוק הבא, {{צמ|הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל תֶּרֶף! נִצְּרֶהָ, כִּי הִיא חַיֶּיךָ!|משלי ד יג}}: כדי שתוכל '''לרוץ בלי להיכשל,''' עליך '''להחזיק במוסר''' ( [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|= ביקורת]] ); אתה צריך לוודא שתמיד יהיה מישהו מבחוץ שבודק את דרכיך ומסוגל להזהיר ולמתוח עליך ביקורת בעת הצורך, או לפחות לקרוא בספרי מוסר שיזכירו לך למתוח ביקורת על עצמך. ספרי מוסר הם ספרים שמטרתם לעורר את האדם ולהזכיר לו את חובותיו העיקריות בחיים, וכך עוזרים לו ש" '''בלכתך לא יצר צעדך''' " - לא תתרשל בקיום חובותיך, " '''ואם תרוץ לא תכשל''' " - אם תרצה לקבל על עצמך משימות חדשות - הדבר לא יכשיל אותך ולא ישכיח ממך את החובות העיקריות.

כל הפירושים הללו מתייחסים לא רק להתקדמות בעולם החומר, אלא גם להתקדמות רוחנית - בדרך התורה: " {{צפ|תוכן=לפעמים הולך האדם בדרך התורה ''' בהליכה''' פשוטה, שיקיים המצוות כפי הדין והחיוב, וזה ''' בלכתך''' ; ואז צריך ''' שלא יצרו צעדיו''' , רוצה לומר, שלא יתעצל במצוות, ויעשם כמצוותם, וילך בדרך הרגיל. '''ולפעמים''' הולך האדם בדרך התורה ''' במרוצה''' , דהיינו שעושה במידת חסידות ורץ בהתלהבות גדול להוסיף סייגים וגדרים וקדושה ופרישות, ואז צריך '''להיזהר ממכשול''' , כמו ארבעה שנכנסו לפרדס שאחד קיצץ בנטיעות, ועל זה אמר ''' ואם תרוץ לא תכשל'''}} " {{קטן|קטן= (ע"פ מלבי"ם על פסוק יב)|}} .

בהמשך הספר נאמר, שכדי לרוץ בלי להיכשל יש לדבוק בשם ה', {{צמ|מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב|משלי יח י}}( [[ביאור:לרוץ בשם ה'|פירוט]] ).