ביאור:אסתר ג ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה
שורה 8:
=== מרדכי מתעלם מהפקודה ===
ברוב המקרים חייבים נתינים לבצע את פקודות הרשות במלואן.<small>[1]</small> הממונים על הביצוע חייבים לאכוף את הביצוע, אפילו אם קיים ספק באמיתות הפקודה. במקרה של פקודת-הכריעה, כנראה אוהדי מרדכי לא מסרו לו את החלק הנוסף בפקודה, שכלל את כיבוד ההִשְׁתַּחֲוָיָה גם מהנכבדים בשער, ואף לא שהמלך מינה את המן למשנה-למלך ([[אסתר ג א]]). אולם, אי-ידיעתם אינה בהכרח הוכחה שפקודה כזו לא ניתנה. כיוון שמרדכי ראה בכך סתירה, היה עליו לבדוק את תוקף הפקודה בכך שישאל את המלך, או יסרב ויראה את תגובת המן. מרדכי הבין, שאם פקודה כזו אינה קיימת, המן לא יוכל להענישו, וכך ייפול בפח של עשיית מעשים נלעגים נוספים, מה שיעניק למרדכי הזדמנות נוספת להפגין למלך את יכולתו ונאמנותו. אכן, מרדכי לא כרע ולא השתחווה בכוונה ([[אסתר ג ב]]).
 
=== וַיַּרְא הָמָן ===
המן ראה את התנהגותו של מרדכי שנעשתה ברבים, בגלוי, ובצורה חזרת ונשנית. אחרי מספר פעמים, מרדכי כאילו יצר עובדה, הידועה לכל עבדי המלך בשער המלך, שמרדכי מעניק להמן רק כבוד מסוים ולא כבוד מלכות.
=== וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה ===
"וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה" - עד גדותיו ואפילו יותר, ואז מה הוא עשה?<br>
כלום !<br>
דעתו של כותב המגילה לא מתבססת על שום עובדה ממשית. רק אלוהים ידע מה המן חשב והרגיש. כותב המגילה גם כתב "וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל-מָרְדֳּכַי, חֵמָה" ([[אסתר ה ט]]) וגם "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ" ([[אסתר א יב]]) ואין הוכחה לכעס, למרות שאנו מאמינים לו ללא עוררין. מרדכי, שנוכח במקרי הכעס הללו, יכול להיות שהבין שהמן מתפלא, כועס ומתאפק.<br>
במקרה נוסף נכתב "וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ" ([[אסתר ז ז]]) ולפחות כאן המלך קם ויוצא במהירות, דבר המראה על כעס עצור.
 
 
=== המן לא עשה דבר ===