ספרא (מלבי"ם)/פרשת קדושים/פרק י: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=ויקרא כ ו/>^{''הוספה:''}[א] "והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים לזנות אחריהם" {{ממ|ויקרא|כ|ו}} למה נאמר? לפי שהוא אומר "ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני" {{ממ|ויקרא|כ|כז}}. עונש שמענו, אזהרה מנין? תלמוד לומר "אל תפנו אל האבות ואל הידעונים" {{ממ|ויקרא|יט|לא}}. עונש ואזהרה שמענו, כרת לא שמענו. תלמוד לומר "והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים". <קטע סוף=סימן צט/> <קטע סוף=ויקרא כ ו/>

<קטע התחלה=ויקרא כ ז/><קטע התחלה=סימן ק/>^{''הוספה:''}[ב] "והתקדשתם והייתם קדושים"-- זו קדושת פרישת עכו"ם.{{ססס}}אתה אומר קדושת פרישת עכו"ם או אינה אלא קדושת כל המצוות... כשהוא אומר "קדושים תהיו" {{ממ|ויקרא|יט|ב}} הרי כל המצות אמורות, ומה תלמוד לומר "והתקדשתם והייתם קדושים"? --זו קדושת פרישת עכו"ם.

"כי אני ה' אלקיכם"-- אני דיין ליפרע ונאמר לשלם שכר. <קטע סוף=ויקרא כ ז/>

<קטע התחלה=ויקרא כ ח/>^{''הוספה:''}[ג] "ושמרתם את חקותי ועשיתם אותם"-- שאין לי אלא מה שפרט הכתוב. שאר דקדוקי הפרשה מנין? תלמוד לומר "ושמרתם את חקותי ועשיתם אותם".

^{''הוספה:''}[ד] "אני ה' מקדשכם"-- כשם שאני קדוש כך אתם היו קדושים. <קטע סוף=סימן ק/> <קטע סוף=ויקרא כ ח/>

<קטע התחלה=ויקרא כ ט/><קטע התחלה=סימן קא/>^{''הוספה:''}[ה] "איש"-- מה תלמוד לומר "איש איש"? לרבות בת וטומטום ואנדרוגינוס.

"ומקלל אביו ואמו מות יומת" {{ממ|שמות|כא|יז}}. אין לי אלא אביו ואמו. אמו שלא אביו, אביו שלא אמו מנין? תלמוד לומר "אביו ואמו קלל"-- מכל מקום, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר, משמע הוא שניהם כאחד ומשמע אחד ואחד בפני עצמו עד שיאמר לך הכתוב "יחדיו". <קטע סוף=סימן קא/>

אינו לא דיין ולא נשיא אלא בור, הרי אתה דן מבנין אב מבין שניהם: לא ראי דיין כראי נשיא ולא ראי נשיא כראי דיין. הצד השוה שבהן שהם בעמך ואתה מוזהר על קללתם, אף אביך שבעמך אתה מוזהר על קללתו.{{ססס}} אי מה הצד שבהם שהם גדולים, ומעמך, וגדולתן גרמה להם ואתה מוזהר על קללתן אף אביך שהוא גדול, ומעמך, וגדולתו גרמה לו אתה מוזהר על קללתו!... תלמוד לומר "לא תקלל חרש"-- דבר הכתוב באומללים של אדם.{{ססס}} מה לחרש שכן חרישתו גרמה לו!{{ססס}} נשיא ודיין יוכיחו!{{ססס}} מה לנשיא ודיין שכן גדולתן גרמה להם!{{ססס}} חרש יוכיח! הרי אתה דן בבנין אב מבין שלשתן: לא ראי דיין כראי נשיא ולא ראי נשיא כראי דיין ולא ראי זה וזה כראי חרש ולא ראי חרש כראי שניהם. הצד השוה שבשלשתן שהם בעמך ואתה מוזהר על קללתם.{{ססס}} מה להצד השוה שבהן שכן משונים!? אם כן נכתוב קרא "אלקים וחרש"! או "נשיא וחרש"! "אלקים" למה לי? אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לאביו. <קטע סוף=סימן קד/> <קטע סוף=ויקרא כ ט/>

<קטע התחלה=ויקרא כ י/><קטע התחלה=סימן קה/>^{''הוספה:''}[ח] "ואיש"-- להוציא את הקטן.{{ססס}}"אשר ינאף את אשת איש"-- להוציא את אשת קטן.{{ססס}}"אשר ינאף את אשת רעהו"-- להוציא את אשת אחרים. <קטע סוף=סימן קה/>

מיכן אמרו מצות הנחנקים היו משקעים אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנים סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצאת. <קטע סוף=ויקרא כ י/>

<קטע התחלה=שמות כ יב/>"לא תנאף"-- אחד האיש ואחד האשה. <קטע סוף=סימן קו/> <קטע סוף=שמות כ יב/>

<קטע התחלה=ויקרא כ יא/><קטע התחלה=סימן קז/>^{''הוספה:''}[ט] "ואיש"-- להוציא את הקטן.

אין לי אלא באזהרות שעשה אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו. בעונשין מנין? הרי אתה דן: נאמר כאן "ערות אביו" ונאמר להלן "ערות אביו". מה "ערות אביו" שנאמר להלן-- עשה אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו אף כאן עשה אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו. "אמך הוא"-- משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אב. <קטע סוף=סימן קז/> <קטע סוף=ויקרא כ יא/>

<קטע התחלה=ויקרא כ יב/><קטע התחלה=סימן קח/>^{''הוספה:''}[י] "ואיש אשר ישכב את כלתו...תבל עשו"-- על שם שתיבל את החוט. "תבל עשו"-- על שם שחיתו את החטא.

עונש שמענו אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר {{ממ|ויקרא|יח|טו}} "ערות כלתך לא תגלה". אי "כלתך", אפילו שפחה? אפילו נכרית? תלמוד לומר "אשת בנך הוא"-- לא אמרתי אלא באשה שיש לה אישות עם בנך, יצאו השפחה והנכרית שאין להם אישות עם בנך. <קטע סוף=סימן קח/> <קטע סוף=ויקרא כ יב/>

<קטע התחלה=ויקרא כ יג/><קטע התחלה=סימן קט/>^{''הוספה:''}[יא] "ואיש"-- להוציא את הקטן.

ר' חנינא בר אידי אומר, משכב זכר והבהמה היו בכלל כל העריות והרי הכתוב מוציאן מכללן וקראן "תועבה" לומר לך מה אלו ערוה שחייבים על זדונה כרת ושגגתה חטאת ועליה גלו כנענים אף כל ערוה שחייבים על זדונה ועל שגגתה חטאת ועליו גלו כנענים. <קטע סוף=סימן קט/> <קטע סוף=ויקרא כ יג/>

<קטע התחלה=ויקרא כ יד/><קטע התחלה=סימן קי/>^{''הוספה:''}[יב] "ואיש"-- להוציא את הקטן.

"באש ישרפו אותו ואתהן"-- עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר {{ממ|ויקרא|יח|יז}} "ערות אשה ובתה לא תגלה". <קטע סוף=סימן קיב/> <קטע סוף=ויקרא כ יד/>