ספרא (מלבי"ם)/פרשת אחרי מות/פרשה ד: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=ויקרא טז כ/><קטע התחלה=סימן מט/>[א] "וכלה מכפר את הקדש"-- אם כיפר כלה, דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' יהודה מפני מה הוא אומר אם כלה כיפר ['''<small>נראה להגיה ''מפני מה הוא אומר "וכלה מכפר"''-- מלבי"ם</small>'''] ? אלא ללמד שאם חסר אחת מכל המתנות כאילו לא כיפר. <קטע סוף=סימן מט/>

<קטע התחלה=סימן נא/>"והקריב את השעיר החי"-- עד כאן הוא זקוק לו להיות חי. <קטע סוף=סימן נא/> <קטע סוף=ויקרא טז כ/>

<קטע התחלה=ויקרא טז כא/><קטע התחלה=סימן נב/>[ד] "וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר"-- מלמד שהסמיכה בשתי ידיו.{{ססס}} בנין אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים. <קטע סוף=סימן נב/>

<קטע התחלה=סימן נז/>"עתי"-- שיהיה מזומן.{{ססס}} "עתי"- אף בשבת.{{ססס}} "עתי"-- אף בטומאה. <קטע סוף=סימן נז/> <קטע סוף=ויקרא טז כא/>

<קטע התחלה=ויקרא טז כב/><קטע התחלה=סימן נח/>[ט] "ונשא השעיר עליו"-- עליו הוא נושא ואין שאר שעירים עמו.

ועל מה שאר שעירים מכפרים? על טומאת מקדש וקדשיו. ואיזהו טומאת מקדש וקדשיו ששאר שעירים מכפרים עליה? שוגגים. מזידים בטומאת מקדש וקדשיו-- הרי הם בשעיר הפנימי. <קטע סוף=סימן נח/> <קטע סוף=ויקרא טז כב/>