התורה והמצוה ויקרא טז כ-כב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 74:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת אחרי מות פרשה ד|סימן נד}}
והתודה עליו: זה וידוי דברים: וכבר בארתי גדר פעל זה בסדר ויקרא (סימן שיט).
ומ"ש ''כיצד היה מתודה'' התבאר למעלה בסימן ?? פלוגתא דר' מאיר ורבנן והלכה שסדר הוידוי-- חטא עון פשע.
ובמ"ש ''עמך בית ישראל'' דייק בגמ' יומא (דף סו.) ''ואילו בני אהרן לא קאמר'' ובעי ר' ירמיה לאוקמי דלא כר' יהודה שאמר שבני אהרן מתכפרים במשתלח. והשיב אביי ''אפילו תימא ר' יהודה, אטו כהנים לאו בכלל עמך ישראל נינהו?!''
רצונו לומר כי שם "ישראל" כולל פעמים כל האומה ובני אהרן בכללם, ופעמים יגביל שם "ישראל" נגד "בית אהרן" כמ"ש "בית ישראל ברכו...בית אהרן...בית הלוי". וכן שם "עם" בא לפעמים על קיבוץ פרטי מן הגוי כולו-- "עם הצבא", "עם המלחמה".{{ססס}} אמנם בכל מקום שאומר "עם ה' " או כשבא שם "עם" בכינוי אל ה', כולל תמיד הגוי כולו, לא חלק מהם, עיין ותראה כי כן הוא. וזה שהשיב אביי -- כיון שאמר '''''עמך''' ישראל'', בכינוי אל ה', כהנים הם בכללם.
==סימן נה==
| |||