התורה והמצוה ויקרא טז כ-כב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת אחרי מות פרשה ד|סימן נב}}
וסמך אהרן את שתי ידיו: בכ"מ כתוב בסמיכה "וסמך את ידו" שמשמע ידו אחת, ופה כתוב "וסמך את שתי ידיו" והראב"ע כתב בפר' ויקרא היה נראה שבידו האחת יסמוך כי דרך שעיר המשתלח איננו כדרך כל קרבן על כן שינה הכתוב רק כאשר מצאנו המעתיקים שהעתיקו שכל סמיכה בשתי ידים סמכנו עליהם והיה יכול להכריח זה גם מן הכתוב שבפרשת מלואים (שמות כט, ויקרא ח) אמר אצל פר החטאת ושני האלים "וסמך אהרן ובניו את ידיהם" ולא אמר "יָדָם", וכן בפר העלם דבר "וסמכו זקני העדה את ידיהם", ובדברי הימים ב (כט ב) "ויסמכו ידיהם עליהם" מבואר שכל אחד סמך שתי ידיו.
אולם חז"ל בקבלתם השכילו שלכן כתב בשעיר המשתלח "שתי ידיו" ללמד בנין אב לכל הסמיכות. ובמנחות (דף צג:) על מה שנאמר במשנה וסמיכה בשתי ידים אמר ריש לקיש דאמר קרא "וסמך אהרן את שתי ידיו". כתיב "ידו" וכתיב "שתי". זה בנה אב, כל מקום שנאמר "ידו" הרי כאן שתים עד שיפרט לך הכתוב אחת. אזל ר"א אמרה להא שמעתתא בבי מדרשא ולא אמרה משמיה דריש לקיש. שמע ריש לקיש ואיקפיד. אמר ליה אי סלקא דעתך כל היכא דכתיב "ידו" תרתי נינהו למה לי למכתב ידיו ידיו? אקשי ליה כ"ד ידיו-- "ידיו תביאנה", "ידיו רב לו", "שכל את ידיו". אישתיק. בתר דנח דעתיה אמר ליה מאי טעמא לא תימא לי ידיו דסמיכה קאמרי בסמיכה נמי הא כתיב "ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו" סמיכה דבהמה קאמרי עכ"ל. וזה פירושו הנה כבר בארנו (סדר ויקרא סימן שכח ולמעלה סימן יז) באורך שכל מקום שבא שם הרבים אין צורך לומר בו מספר "שתים" כי סתם רבים, שנים. ובא תמיד לדרשה כמו "שתי תורים" "שני כבשים" וכדומה, עיי"ש. וביותר באיברים שהם זוג אי אפשר כלל שיבא מספר "שני" כמ"ש תמיד "ידיו" "רגליו" "עיניו" "אזניו", ולא יאמר "שתי ידיו" "שתי רגליו" וכדומה. ועל כן במה שכתוב "שתי הכליות" יש דרוש בספרא ויקרא שם. ואם כן מ"ש פה "שתי ידיו" הוא זרות גדול בלשון שתמיד יאמר "וישא ידיו" "ויפרוש כפיו" ולא יאמר "שתי ידיו".{{ססס}}זאת שנית, הנה יש פה קרי וכתיב. כתיב ידָוֹ וקרי ידיו. וכבר בארתי זאת במקום אחר באורך שכל מקום שיש קרי וכתיב הקרי הוא כפי הפשוט וכפי דקדוק הלשון והוא עיקר והכתיב שהוא משונה בא תמיד לצורך דרש ונדרש תמיד. ואם כן מה שנכתב "יָדו" לדרשה ונכתב אצלו מלת "שתי" (שלפי הקריאה "ידיו" הוא מיותר) לדרשה. בא ללמד שכל מקום דכתיב "ידו" אצל סמיכה היינו שתי ידיו שכן פי' פה מ"ש בכתיב "יָדו" שהוא שתי והוא הדין בכל מקום. ור' אלעזר שלא הבין כוונת ריש לקיש ואמר שזה מגלה על כל מקום דכתיב "ידו" שהוא שם הרבים, הקשה לריש לקיש שאם כן למה כתב תמיד "ידיו" בלשון רבים והראה לו כ"ד פעמים דכתיב "ידיו" [לא נגמר....]
==סימן נג==
| |||