התורה והמצוה ויקרא טז טז-יט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 50:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|טז|יח}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת אחרי מות פרק ד|סימן מה}}
 
ויצא אל המזבח אשר לפני ה': היציאה הוא תמיד חוץ למחיצה.{{ססס}} אם מחיצה ממש כמו "ויצא העם ולקטו" ובמכילתא (בשלח) ''שיהיו יוצאים למדבריות ומלקטין'', ובמכילתא (שם ס') ''"צא הלחם בעמלק"-- צא מתחת הענן'', ובשמות רבה (פרשה כו) ''אין אומרים צא אלא למי שהוא בפנים'', ובספרא אמור (פכ"ד) ''"ויצא בן אשה ישראלית" מהיכן יצא? מבית דין של משה''.{{ססס}} אם מחיצה הגיונית כמ"ש מהו צא, צא ממחיצתי, ובבראשית רבה (פרשה כב) ''"ויצא קין מלפני ה' " מהיכן יצא? הפשיל דברים לאחוריו כגונב דעת עליונה''.
 
ופה שעומד בהיכל משמע לכאורה שיוצא אל העזרה אל מזבח החיצון, וכן פירש הראב"ע. אבל הלא אמר "אל המזבח אשר לפני ה' " שהוא מזבח הפנימי (וזה כוונת משנה ח), ואם כן מה זה שנאמר "ויצא אל המזבח"?
 
פירש ר' נחמיה (ומובא ביומא דף נח:) שרצונו לומר שעד עתה בעת הזיית הדם על הפרוכת עמד לפנים מן המזבח והצריכו הכתוב שיצא חוץ למזבח כולו ולא יתחיל ההזאות במערב המזבח ששם פוגע תחלה רק יצא עד קרן מזרחית צפונית ושם יתחיל ההזיות. וז"ש בגמ' ''"ויצא אל המזבח" עד דנפיק מכולה מזבח'' [<small>ומצאנו לשון "יציאה" כשעובר איזה דבר שידמהו בעל הלשון כמחיצה כמו "והוא יצא ותפול" (שמואל ב כ) שפירושו יצא מן האבן הגדולה שנזכר שם</small>]. ובאר ר' נחמיה שאם היה אומר "וכפר על המזבח" הייתי אומר שגם עד עתה עמד בעת הזאות הפרוכת במזרח המזבח ומשם הזה כמו שהוא בהזיות פר כהן משוח ופר העלם דבר, וכמו שלמד ר' נחמיה עצמו בספרא ויקרא (סימן רכו), לכן אמר "ויצא"-- מבואר שהיה עד עתה לפנים מן המזבח.
 
==סימן מו==