התורה והמצוה ויקרא טז א-ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
# יבא לפעמים על הדיבור האורך-- כדרך הדורש ומבאר טעמי הדברים באורך, ואמירה יציין אמירה פרטית.
 
ופה כתוב "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן...ויאמר ה' אל משה", ודעת ר' יוסי הגלילי ששני בני אהרן מתו בשביל שקבו לפני ולפנים והוא כדעת התוספתא בפר' שמיני (סימן כד) שלא הכניסו אש זרה, רק שקרבו בשמחה רבה יותר ממחיצתם. וזה הודיע ה' למשה ואמר לו שלכן ידבר אל אהרן שלא יבא בכל עת אל הקדש. ולפי זה מ"ש "וידבר ה' אל משה" הוא שדיבר עמו דיבור ארוך והודיע טעם (א"נ "טעות") מיתת בני אהרן שהיה בקרבתם לפני ה' ומזה "ויאמר ה' אל משה"-- האמירה הפרטיית שידבר אל אהרן ואל יבא בכל עת וכהבדל השני שבין דיבור ואמירה.{{ססס}}ור' עקיבא הולך לשיטתו דסבירא ליה בספרא שם שנטלו אש מבין הכירים והיה אש זרה, ולדעתו מ"ש "בקרבתם לפני ה'" הב' הוא ב' הזמן ר"ל '''''בעת''' קרבתם אז דיבר אליו הדיבור הזה''. (<small>והוא כמ"ש הרמב"ן שכל התורה נאמרה על הסדר ובמקומות שבהם יאמר המוקדם, יפרש בו כמו שנאמר בספר ויקרא "וידבר ה' אל משה בהר סיני" ובפר' במדבר "ויהי ביום כלות משה"</small>) וזה כהבדל הראשון שבין דיבור ואמירה שמ"ש "וידבר" מודיע שדיבר עמו איזה דיבור בעת פלוני, ובמ"ש "ויאמר" בא לבאר מה שאמר לו.
 
ור' עקיבא הולך לשיטתו דסבירא ליה בספרא שם שנטלו אש מבין הכירים והיה אש זרה, ולדעתו מ"ש "בקרבתם לפני ה'" הב' הוא ב' הזמן ר"ל '''''בעת''' קרבתם אז דיבר אליו הדיבור הזה''. (<small>והוא כמ"ש הרמב"ן שכל התורה נאמרה על הסדר ובמקומות שבהם יאמר המוקדם, יפרש בו כמו שנאמר בספר ויקרא "וידבר ה' אל משה בהר סיני" ובפר' במדבר "ויהי ביום כלות משה"</small>) וזה כהבדל הראשון שבין דיבור ואמירה שמ"ש "וידבר" מודיע שדיבר עמו איזה דיבור בעת פלוני, ובמ"ש "ויאמר" בא לבאר מה שאמר לו. וראיית ר' עקיבא ממ"ש (במדבר ג) "בהקריבם אש זרה לפני ה'" וזה בנוי על היסוד המוסד אצלינו בכל הספר שדרך בעל הלשון להקדים את העיקר במאמר ולאחר את הטפל ולפי זה יש הבדל בין מ"ש בפ' שמיני "ויקריבו לפני ה' אש זרה", שהקדים מלות "לפני ה'", ומשמע שהוא העיקר-- מה שהקריבו לפני ה' דהיינו הקריבה. אבל במ"ש בפר' במדבר "בהקריבם אש זרה לפני ה'" שהקדים "אש זרה" במאמרו מבואר שזה היה עיקר החטא, לא הקריבה לפני ה', ולכן כתוב זה מכריע.
 
ודעת ר' אלעזר בן עזריה שעל כל אחד משני הענינים נתחייבו מיתה שכל אחד כדאי לעצמו, ולכן במקום אחד הקדים "לפני ה'" ל"אש זרה" ובמקום אחר הקדים "אש זרה" ל"לפני ה'" וכיוון שגם מפני הקריבה מתו הודיע לו כאן שמפני חטא זה מתו להזהיר את אהרן, וזה טעם הדיבור וכדברי ר' יוסי הגלילי.