התורה והמצוה ויקרא טו יג-טו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 76:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת זבים פרק ה|סימן קנד}}
שתי תורים: כבר התבאר (ויקרא סימן שכח) שכל מקום שהזכיר שם הרבים בציוי אין צורך לבאר שהוא שניים, כי בלי זה נדע שסתם רבים שתים, ונדרש בכל מקום, כמו "שני כבשים", "שני תורים", וכדומה. ודריש פה שמלמד שצריך דוקא שתי תורים או שני בני יונה בל נטעה שיוכל להביא עשירית האיפה חלופי תור אחד.
וצריך לומר שיש איזה קל וחמר על זה דמה מטמא מקדש שהעשיר מביא כשבה, הדל מביא עשירית האיפה, כל שכן זה שגם העשיר מביא תור, קמ"ל.
==סימן קנה==
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת זבים פרק ה|סימן קנה}}
ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד: מ"ש "ובא לפני ה'" שהוא מיותר היינו שצריך להכין עצמו שיוכל לבא לפני ה' היינו שיטבול בשביעי שלא היהי טבול יום (דסבירא ליה להספרא דטבול יום דזב כזב). וזה שכתב ''כיצד הוא בא''. ובנזיר (דף מה) פלפלו בזה עיי"ש.
==סימן קנו==
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת זבים פרק ה|סימן קנו}}
ועשה אותם הכהן א' חטאת והאחד עולה: כבר בארתי (ויקרא סימן שכט באורך) כי דבר זה נכתב ששה פעמים, ובג' מקומות שהם בזב, ובזבה, ובנזיר-- יחס קביעות השם אל הכהן (כמ"ש "ועשה אותם הכהן" שהיא מה שיקבע שמם, כי על ההקרבה היה לו לומר "והקריבם"), ובשלשה מקומות שהם בהישג יד דמטמא מקדש, וביולדת, ובהישג יד דמצורע ייחס קביעות השם אל הבעלים כמ"ש "והביא שתי תורים א' לחטאת וא' לעולה והביא אותם אל הכהן". ומתוך כך אמר רב חסדא (ערכין לו, יומא מא, נזיר כז, כריתות כה) שאין הקינים מתפרשים אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן. ובזה מה שכתב בספרא ''"ועשה אותם הכהן" שיפרישם הכהן'' הוא מן המקומות שייחס העשייה אל הכהן, ומה שכתב ''ומנין שאם הפרישם הוא וכולי'' הוא מן הג' מקומות שייחס הלקיחה אל הבעלים. [ומ"ש ''ת"ל "ונתנם אל הכהן"'' הוא טעות סופר וצריך לומר ''ת"ל "והביא אותם אל הכהן"'' וכן הלשון בספרא (ויקרא שם, ולקמן פרק ט מ"ה)]
זה שטחיות מאמר זה בכלל, אמנם בפר' ויקרא שם בארתי כי עיקר לימוד זב למד מן מטמא מקדש ומן נזיר טמא שבשניהם כתוב "אחד לחטאת ואחד לעולה" בלמ"ד, ובמטמא מקדש כתוב "והביא אותם אל הכהן" ובנזיר טמא כתוב "ועשה הכהן" עיי"ש. וכן בספרא דייק >,ל "א' לחטאת וא' לעולה" וזה אינו הכתוב דפה שכתוב "אחד חטאת והאחד עולה" ושינה הלשון ללמוד ממנו עוד לימודים אחרים שהתבארו שם בסימן הנ"ל באורך, עיי"ש.
==סימן קנז==
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת זבים פרק ה|סימן קנ}}
וכפר עליו...מזובו: מלת "מזובו" מיותר, ובפרט שאין הכפרה על הזיבה רק לטהר האיש, והיה לו לומר "וכפר עליו מטומאתו" כמו שכתב ביולדת ובמצורע.{{ססס}} ופירשו חז"ל שבא ללמד שלא כל הזבין מביאין קרבן, רק זב בעל ג' ראיות לבד, כי כבר התבאר (בסימן קכו) שהכתוב ידבר משני מינ זיבה-- מזב בעל שתי ראיות, ומזב בעל ג' ראויות כמו שכתוב "רר בשרו...או החתים בשרו", וכמו שכתבנו שם, וכן בסוף הסדר אמר "זאת תורת הזב...והזב את זובו" שהם תורת השני מיני זבים-- זב בעל שתים וזב בעל ג' ראיות כמו שיתבאר (בסימן קצז), ולא ידעינן למה חלקם הכתוב. לכן אמר בפסוק יג "וכי יטהר הזב מזובו וספר" דהיינו בעל שתים מחויב לספור, ופה אמר שיכפר מזובו, היינו מן מין הזיבה השנייה שהוא בעל ג', צריך כפרה, כי מבואר אצלנו (באה"ש פטו) שהשם הנשנה אינו השם הראשון, ואם כן שם "מזובו" שנשנה גבי כפרה אינו השם הראשון שכתוב גבי ספירה. ואין לומר שהשם הראשון הוא בעל ג' ראיות והשני הוא בעל ב' דהא מי שראה ג' כבר ראה ב' ונתחייב בקרבן.
| |||